ביקורת ספרותית על הזקן והים (2001) מאת ארנסט המינגוויי
ספר מעולה

---

לפעמים יש לבנאדם חורים כאלה גדולים בהשכלה, שלא בטוח שכשהוא סוף סוף סוגר אותם הוא צריך ללכת ולספר על זה בקול רם מדי. אבל בכל זאת 'הזקן והים' הפתיע אותי במידה כזו, שאני חייבת לרשום אותו כסוג של ציון דרך. מסתבר שאפשר לכתוב ספר מצוין שמכיל עולם ומלואו - במשפטים קצרים, תמציתיים, ופשוטים.
על אף שהספר הזה קצר מאוד, רק 90 עמודים, יש לזכור שהוא עוסק בדיג. מלאכה שעיקרה התנדנדות בסירה, המתנה ארוכה, ומשיכת חוטים לכאן ולכאן. חלק ניכר ממנו מוקדש לסוגיות הלא מאוד מרתקות כגון עובי חוטי הדיג ולאיזה מרחק כדאי להשליך אותם, או איכותם של דגי הפומפנו לעומת האלבאקור כפיתיונות, ובכל זאת אהבתי את הספר מאוד, בעיקר בזכות הפשטות שבה הוא נכתב והדמות המופלאה של הזקן, שנוגעת כל כך ללב.
יש שימצאו כאן סיפור על גבורה ואומץ, או על הקשר המורכב בין האדם לטבע, אך בעיני זה פשוט סיפור על לרצות משהו עד כדי כך ששום דבר לא נראה חשוב מלבדו, על ההקרבה האישית העצומה הנדרשת כדי להשיג אותו, ובסופו של דבר על המלחמה הקשה מכל, לשמור עליו כשהוא כבר אצלך.
בקיצור: גיליתי את המינגווי. מוטב מאוחר מלעולם לא.

» ביקורות נוספות של קוראת הכל
» ביקורות נוספות על הזקן והים (2001)