ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 במאי, 2019
ע"י ירי
ע"י ירי
הוא כמה ימים לבדו בסירה קטנה ורעועה, מצוידת בפחות מהמינימום הדרוש, במימיו העמוקים של האוקיאנוס, הרחק מחופי הוואנה שכבר אינם נראים באופק. כבר כמה חודשים שלא צלחה דרכו בדיג והוא חייב לדוג כדי לחיות. ולמרות שהוא זקן והוא לבד, עומדים לו חוסנו ונסיונו הרב כמו גם מזג האויר והים הרגוע כדי להתמודד עם האתגרים השונים והקשים שמזדמנים לו ובעיקר, ההתמודדות עם דגים אימתניים. מובן שכל זה משמש כתפאורה טובה ויפה לשלל התלבטויות וסוגיות הקשורות במהות החיים והקיום, שלהן כידוע, פתרונות אין. ספר ישן קצר וקולח שהצליח לגרום לי להרגיש שאני שם יחד איתו בסירה. אלו כמה ימים בחיי דייג שמיטיבים לתאר את חייהם הקשים של הדייגים ואת התקופה. בקריאתו, נזכרתי בספר "כלום לא נראה באופק" למרות שהוא שונה כמובן במובנים רבים.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תמציתי וקולע.
אהבתי שהזכרת את 'כלום לא נראה באופק'. אני עשיתי את ההפך. בסקירה על 'כלום לא נראה באופק' הזכרתי את 'הזקן והים' :)
|
|
|
ירי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אמנם באיחור מה, אבל תודה רבה לכולם על התגובות.
|
|
|
חמדת
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
המניגווי היה אחד ואף סופר בעולם לא יכול לחקות היטב את כתיבתו. מבחינתו המניגווי עיצב את
הטעם הספרותי שלי, אין ספר שלו שלא קראתי . על הספר האגדי הזה קיבל את פרס נובל, מה שמוכיח את גדולתו של הספר.
|
|
|
אדמה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
סיפור מקסים
|
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה ירי, וברוך שובך.
עוררת בי זכרונות טובים מספר מצויין. |
|
|
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ספר מופת אלמותי.
|
|
|
Rasta
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
יצירת מופת.
אני קורא את איים בזרם ממש עכשיו ונהנה מכל רגע, אחד הפרקים הזכיר לי את הזקן והים, פרק שלם שמתפרש על 30 וקצת עמודים בהם המינגוויי מתאר את אחד הבנים של תומס האדסון, הדמות הראשית, במאבק שלא נגמר נגד דג חרב גדול ויפהפה. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
