בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 29 בספטמבר, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
80 עמודים באמא והאבא של כל הקלאסקיות המודרניות נפרסים לפנינו בחסות משרד החינוך. את הספר קראתי לראשונה בנערותי. עתה שבתי אליו על-מנת לסקר אותו וחיש קל הוא התיישב על משבצת הקטילה.
80 עמודים של שומכלום נפרסים לפנינו בשפה יומיומית סבירה. שום דבר לכתוב עליו הביתה, קטילה כן. ובמה דברים אמורים, למי שטרם נפגש עם המינגוויי? באחד סנטיאגו הזקן, איש חזק נפשית וגופנית, דייג ותיק וזקן מהוואנה, קובה. הנער, שעד לאחרונה סייע לו בדיג, עבר לסירה אחרת וכך יצא לו הדייג הזקן לדוג לבד, עוד יציאה מיני רבות. ואכן, דג חרב ענקי נתפס, גרר את הסירה לים, הוכה למוות, נקשר, לסירה והזקן עשה דרכו חזרה.
על הספר זכה המינגוויי בפוליצר. מה עבר לשופטים בראש, לא ברור, אלא אם נקראו לארוחה על טהרת הדגים והשמפניה לשימון העניינים. גם קאוויאר בטח היה שם.
שממה, פשוט שממה, הספר הזה. נטול כל חוש דרמה, כל כתיבה עילית. הזקן הוא הרי רק חובב בייסבול בכלל ודימאג'יו בפרט, למי שזה אומר משהו. אז יצא לו דג חרב ארוך מהסירה שלו, שאורכה קצר ממכונית מיני של היום.
היתרון היחיד לתלמיד זה האורך הקצר, מיניות נעדרת כדי להסיר מוקשים מדרכם של מורים נבערים ונער נוגע ללב, הדואג לדייג הזקן ומביא לו את ארוחותיו ואת עיתוניו.
אפשר לדלג.
45 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אבל קראתי אותו לפני כמה ימים ואני רחוק מהתיכון. קריאה מאוד מאוד מאכזבת
וסתמית.
|
|
|
יקירוביץ'
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
בזמנו (לפני כמה שנים) אהבתי את זה מאוד.
לא יודע מה אחשוב היום, כי מאז פיתחתי אלרגיה למה שלא מקדם אותי בעלילה. ולאחרונה קראתי את "וזרח השמש", הרבה יותר דינמי, קריאה מאוד קלה ונחמדה, אבל לא יותר מזה.
|
|
|
TheBlindProphet
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קראתי, או שמא בלעתי את הספר, במהלך נסיעת אוטובוס, הדרמה הטהורה ריתקה אותי.
אולי אתם לא אוהבים אותו כי פירקו לכם אותו על שולחן הניתוחים הספרותיים והוציאו לו את הנשמה כמו שרק מורים ממוצעים לספרות בתיכונים יודעים לעשות |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יוסי, לא שעד היום פרץ פה מישהו במחיאות כפיים סוערות למקרא המינגוויי. מעניין.
|
|
|
יוסי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ייתכן שקראתי את הספר הזה בנערותי
וייתכן שלא - אני כבר לא זוכר
ואם כן, אז הוא בטח לא השאיר עלי איזה רושם כלשהו לפני שנה קראתי את 'איים בזרם' של המינגווי. היה קשה, אבל החזקתי מעמד עד הסוף, רק בגלל שאני מכבד את מאיר אריאל. מסכים איתך מחשבות - חבל על הזמן. אני לא אנסה לקרוא את הזקן והים היום. מי שאוהב את הז'אנר הזה, שיערב לו |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא בטוח. במשך השנים אנשים התפכחו וכבר לא מוכרים להם זקנים בסירות. היום זה זקנים
ביאכטה במיאמי ביץ'.
|
|
|
אלזה
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חחחחחח הרגת פרה אמריקאית קדושה. אתה לא יכול לפרסם את הביקורת הזאת בארצות הברית או בקובה
|
|
|
דן-1
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זקן נוטריקון ז-ה קנ-ה חוכמה :)
זקן =157= חכם חנוכה
(ממערכון של הגשש החיוור):) |
|
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מי זה באמת הזקן הזה?!
נכתב בהומור :), ועדיין תשובות תתקבלנה בברכה.. |
|
|
דן-1
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
השאלה היא מה המטרה/תפקידו של הזקן?
ושאלה לא פחות חשובה האם הוא השיג את המטרה? באיזה מחיר?
והשאלה היותר ענינית איך אתה היית נוהג במקומו?? מי זה הזקן הזה??? |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
דן, קראתי פעמיים. מה לעשות ואני לא מאלה המחפשים מסרים סמויים. אני לא במודיעין.
זקן חזק ודייג ותיק הולכים לדוג. בדרך הוא הולך מכות עם כמה כרישים והוא מכניע אותם. עייף הוא חוזר לביתו לנוח. מה המסר?
|
|
|
דן-1
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הי מחשבות
אני לא מזלזל במי שכתב את הזקן והים.
אני מתייחס לסיפור כמטאפורה. מגלה מעט ומסתירה הרבה. דווקא הרבה מתחבא מאחורי האורך הקצר. אני לא מדלג ולא קופץ בראש. אני לומד. דג-ים-זקן זה צרוף שזכה. אם לא התלהבת תקרא שוב. היתה לך ציפיה מהעבר לספר. שים את הציפיות ליד הכריות וחפש מסרים. בניגוד להלל הזקן אני לא חושב שאפשר ללמוד את כל התורה על רגל אחת! חג שמח. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כרגיל.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גם את של עכברים ואנשים של סטיינבק, התאום הקלוש של המינגוויי, לא אהבתי.
עוד ספר למשרד האי-חינוך.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
Pulp, בן אדם קם בבוקר, לוקח מפרש וחכה, יוצא לדוג, תופס דג גדול,
מחסל כמה כרישים בדרך משל היה סופרמן וחוזר הביתה לישון אחרי שנתן עבודה. זו הרמה.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, אני נוטה להסכים איתך
אבל אתה לא יכול לשפוט
את רמת החיבור אלא אם קראת אותו בשפת המקור. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני לא מדבר על הכתיבה
שאת טיבה אני באמת לא זוכר, אבל את המסר שלו הבנתי כבר אז.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תקראו שוב. הספר הזה הוא ברמת חיבור של ילד בחטיבה.
|
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, לא מסכימה עם דעתך. ואולי זה היה המורה שלי. אבל הספר הזה זכור לי לטובה.
מצד אחד הרבה מאוד רוגע אך מהצד השני מחשבות שלא מרפות על מציאות עגומה. ואם אני זוכרת את תוכנו עד היום - זה אומר הרבה מאוד על טיבו. ספר שנכנס ללב ולא יוצא ממנו. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
הספר הוא באמת
לא מה שעושים ממנו בחוגים מסוימים.
אבל בזבוז זמן הוא לחלוטין לא. הוא לא אמור להיות מותחן או דרמה הוליוודית. הקטע שלו יותר פילוסופי, חיים בודדים, חיי גבורה של איש זקן אחד, הגם שהגיע לחוף רק עם השלד של הדג, הוא נותר אדם שנאבק לבד מול כוחות חזקים ממנו ללא מורא. יש רבים מאיתנו בעולם הזה שהם בדיוק כמו הזקן הזה. אבל אנחנו לא "סלבס", לא אנשים מקומבני תהילה. אז הקורבן שלנו לא ידוע לעולם והוא מזלזל בו. זהו שיר הלל לגיבור שבאדם האלמוני. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, טום.
|
|
|
תום
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איך אני אוהב את הביקורות שלך,
מחשבות. אתה שנון מאוד :)
שמעתי על הספר. אוותר עליו. תודה! |
|
|
אלעד
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
האמת שאהבתי אותו.
אבל אני יכול להבין מה שאתה אומר. המוניטין של ספרים, ובטח קלאסיקות, משפיע לפעמים על הדעות שלנו עליהם, גם כשאנחנו לא מודים בזה. יש משהו מרענן בלשפוט ספר מדובר באופן נקי. לא הייתי ממהר לזלזל במי שרואה בו יצירה גדולה. אבל מעניין, כמו תמיד, לעקוב אחרי המסע האישי שלך בעקבות הספרים. |
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קראתי אותו לפני שני עשורים בערך והוא זכור מאוד לטובה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חני, רוח האדם לא התגלתה בספר הזה לא בסנטיאגו הדייג ולא בהמינגוויי הסופר.
סתם סיפור נטול מוקשים לגיל הנעורים בבית הספר. לפעמים שווה לקרוא יצירות מהתיכון ולהשתאות.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סקאוט, כתבתי במפורצןש שקראתי אותו בנעורי.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני מכיר מישהו מבין חברי סימניה
שהיה קורא לזה "השמדת ערך" ואני הייתי מוסיף
באשמת משרד החינוך והתרבות. אני זוכר את שיעורי הספרות בהם למדנו את הספר הזה ואני מתי משיעמום. כנראה כישרון שעובר לכמה מורים יחד עם למידת ההוראה. |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מסכימה עם גדי.
וכבר כתבו פה הכל אז אין מה להוסיף.
|
|
|
מיכל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חייכת אותי עם המשפט האחרון שלך.
אפשר לדלג? רצוי לדלג. גם לקפץ, לעשות שכיבות שמיכה וכפיפות בטן. ההתעמלות חשובה לבריאות! איכשהו המתנתי למשפט המחץ שלך בקטילות על קלאסיקות, שלא רק שהמלך עירום, אלא שיש לו קטן, אבל אפילו את הגזר הגמדי החביב עליך לא מצאתי. |
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות-בטח שקראתי. פשוט משום מה עלתה בי מחשבה שקראת אותו בעבר. כנראה ששגיתי.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מה לעשות ובתוך ע(צ)מי אני חי.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, לפעמים נדמה שהמחנה היחיד אליו אתה שייך הוא מחנה מחשבות
(אבל רק לפעמים).
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ראסטה, כשדיברת על המינגוויי כמסכם במשפטים קצרים, כמעט שמעתי לרגע כאילו דיברת
על צוויג. אני במחנה צוויג.
|
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פרפר, המינגוויי סופר משובח. הכתיבה שלו תמציתית ואין הרבה כמוהו שיודעים לסכם עולם ומלואו במשפטים כל כך קצרים. כתיבה ציורית ויפה והפשטות (שלא מתאימה לכולם) בה הוא מצליח להעביר את תלאות החיים, או מהצד השני את התענוגות ואת שגרת היום היום, ממכרת, מלאה בתובנות ובפרספקטיבה מעניינת על החיים ובני האדם. אבל שוב, הוא לא לכל אחד וזה חלק מהעניין באמנות, לא כולם מתחברים.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, כדי שלא לקלקל לאחרים (מה שבבירור לא מעסיק אותך במיוחד)
אציע לך רק להתמקד במאורעות שהתרגשו על הזקן כשפגש בכרישים ובאופן בו שב אל האי.
אם אני רואה מהרהורי לבי, ניחא לי שאני עוד רואה ומהרהר, שאז לפי דברי סוקרטס הנני אדם ("אנתרופוס" שהוא הלחם של "אנתרי" - 'מתבונן', דהיינו, שהוא מבין דבר מתוך דבר, ו"אופופה" - 'ראה'). אני כולי תקווה שגם אתה עונה על אותה הגדרה. חוצמזה, על אף שמצאתי בספר דבר מה שנעלם ממך, אני לא יכול לומר בפירוש שהמינגוויי מתייחשׂ על רבני בית המדרש שלי (ואפילו לא על רבני בית המדרש הסמוך). |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא קראת את הסקירה, סקאוט?
|
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני דווקא אהבתי.
לא קראת את הספר בעברך? |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
חוצמזה, אברש, הזקן הכניס כמה סנוקרות לכרישים, העיף אותם
לכל הרוחות וחזר הביתה בשלווה לישון. שום אפסות מול הטבע, אעלק.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
פרפר, ככה זה באומנות..
מה שמרגש אחד לא מזיז לאחר. מי שיפענח את הסוד הזה יגלה את אחד מצפונות המין האנושי |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
zek, בהחלט לא ברור איך המינגווי נחשב לסופר טוב בהתחשב באיכות הכתיבה שלו.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זה הספר שהוציא לי בנערותי את החשק לקרוא...
זה היה ספר חובה בבית הספר וזכור לי כפיהוק אחד גדול. מסוג הספרים שאסור, פשוט אסור לחייב בני נוער לקרוא. יכול להיות שאם אקרא אותו היום אחשוב אחרת אבל הסיכוי לא גדול מאחר שבחלוף השנים קראתי כמה ספרים של המינגווי ונוכחתי לדעת שהוא לא מסוג הסופרים שאני אוהב. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גם אתה, אברש, רואה מהרהורי לבך יותר משמצוי בטקסט?
בסה''כ סיפור קלוש וכתוב בכישרון עלוב.
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
לא משוכנע שהשפה "יומיומית". אולי רזה-משהו,
אם כי לעניות דעתי דווקא הולמת את העלילה שנגולה אודות איש מפשוטי העם.
מבין את כוונתך בנושא השיממון העלילתי, והוא שהפריע לי בעיקר. מצד אחר, בכל זאת מצאתי כמה מסרים ראויים בין דפי הספר - בעיקר כאלה הנוגעים לממשלת הטבע ואפסות האדם מנגד. |
|
|
פרל
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ספר מופלא. פשוט מופלא.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
זה אכן המינגוויי ואין בו לכאורה שום רכות. החלק היחיד, כמו שציינתי, שנגע ללב, היה
האוכל שהביא הנער לזקן מדי יום. ארוחתו היחידה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
המינגווי לא ממש מרגש אותי באופן כללי עם תרבות הגבריות המסוקסת שלו.
אם זה הכיוון, עדיף לראות איזה מערבון טוב. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ראסטה, פנינה? אנחנו מוכרים פנינים כאלה בחנות ב-39.90 בקופסה שחורה.
אין ביקוש. ממול חנות של מילר. שם יהלומים.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
גדי, ממרום שנותיי, זה בדיוק מה שאני לא קונה. רוח האדם פחחח.
לא הייתי רוצה להיות שוב תלמיד ולומר את השטויות האלה.
|
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סיפור קצרצר שמסכם את החיים בדיוק כמו שהם כמאבק אחד ארוך רווי הצלחות וכשלונות, תבוסות ונצחונות. החיים הפכפכים בדיוק כמו הים. כדאי לזכור את הדברים שבאמת חשובים או לפחות להיאחז במה שעושה לנו טוב, להלחם בחיים לרוב לא יפיק תוצאות טובות, זה כמו להלחם באיתני הטבע - בלתי אפשרי אבל כמו שסנטיאגו לא מוותר, גם אנחנו לא צריכים. סיפור על מאבק כנגד הזמן שעובר, סיפור על החברות, על בדידות והכמיהה לביחד.
האמת, אני לא חושב שזאת בחירה טובה לתוכנית לימודים בבתי ספר, בכלל. צריך להגיע לספר הזה עם רצינות מסוימת, פרספקטיבה יותר בוגרת כדי לצלוח את הספר שיכל להכביד עם התיאורים וההתקדמות האיטית שלו, מי שצלח את זה יקבל לידו פנינה ספרותית קטנה עם הרבה תובנות יפות על החיים האפורים שלנו. |
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני לא מסכים איתך כי לא העלילה משנה אלא המשמעות שלה.
הסיפור הוא הרבה יותר מזה, מדובר פה על רוח האדם שכנגד כל הסיכויים לא מוותר וממשיך הלאה. הוא מציין שם " אדם לא נועד לתבוסות. אתה יכול להשמיד אדם, אבל לא להביס אותו " וזה לב העניין.
ההתמדה, הנחישות, העבודה הקשה. הוא לא נכנע לרחמים עצמיים. זה ספר על רוח האדם. ואפשר לפרש אותו גם כיחסי הכבוד בין האדם לטבע ובין האדם לעצמו. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
תודה, קריטי. הסמקתי.
|
|
|
קריטי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אפשר לתמצת את הביקורת של מחשבות במילה אחת:
קלאסיקה! ותפסיקו לרדת על השופטים בוועדות שמחלקות פרסים לספרות, חבורת הקשישים הזאת לא יכולה להרשות לעצמה להמליץ על משהו טוב כמו ספר אירוטי עסיסי, הם לא רוצים לצאת סוטים ו-dirty old men, בחירה במשהו יבשושי ומלא אלגוריות ומטאפוריות ובולשיטריות מוציאה אותם חכמים, נא לא להפריע להם. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ראסטה, מה מצאת בו?
|
|
|
זרש קרש
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני איתך מחשבות.
מתבגר בוטה אך חינני סיכם עבורי: ספר שאפשר לסכם בחמש דקות לא שווה קריאה יותר מכך... |
|
|
Rasta
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
כל כך לא מסכים.. אסור לדלג!
|
45 הקוראים שאהבו את הביקורת
