ביקורות ספרים על הספר חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]
|
ניגשתי לספר הזה עם חששות, אפילו הייתי אומרת עם קצת פחד, ודי במהרה הוא מיגנט אותי אליו- מעין מסע פסיכולוגי לנבכי נפש האדם.
במרכז הסיפור מערכת יחסים בין אם ובנה –אווה וקווין.
אווה מגיעה אל האימהות בגיל מאוחר – 37, וגם זאת לאחר המון לבטים והתחבטויות. היא אישה המקדשת את החופש והעצמאות שלה והיא יודעת שהאימהות תגזול את אלו ממנה.
לרוע מזלה, אווה נאלצת להתמודד עם ילד "ייחודי" , ילד שנולד עם תועפות של רוע ושטנה אבל גם פיקחות. והשילוב הזה הוא שילוב קטלני.
קווין מגיח לאוויר העולם כשיצר הרוע טבוע באישיותו, חלק מסל התכונות שאיתו הוא נולד.
בניגוד להתעללות הורית ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
כבר חלפו לא מעט שנים מהבילוי השבועי בימי הקיץ החמים בפארק השעשועים, סל פיקניק, שמיכה מרוטה, בקבוק מים וכמה חטיפים, העיקר להתיש אותם, לתת להם להשתולל ולהתפרק, לחזור הביתה, מקלחות, ארוחת ערב, ולנשום לרווחה שהנה עוד יום נוסף תם לו...ובחורף? הסיוט של כל הורה, אייך להעסיק אותם כשהגשם לא מפסיק לרדת, כששריקות הרוחות מבחוץ רק גורמות לך להצטנף עוד יותר במיטה...היום? אני מתגעגעת, מתגעגעת לימים שהייתי הצעצוע, האטרקציה, מוקד הפעילות.
לפני כמה ימים, החלטתי לנצל את השמש החורפית ולשחזר עם הקטן שלי, בן 9 שבטוח שזה לא גילו, והוא כבר גדול בשביל ללכת לפארק שעשועים (עדיף לש... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קשה לעיכול,מרגיז,כנה,סוחף,
כתוב בצורה נהדרת,
אחרי שסיימתי לקרוא אותו הייתי חייבת איזה ספר קליל להירגע ועדיין כל זמן שקראתי בספר החדש חשבתי על העלילה והנושאים המורכבים שנכתבו בחייבים לדבר על קווין.
מאוד מומלץ!
אימצתי את ליונל שרייבר ואת הכתיבה המטלטלת ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחלתי לקרוא ונתקעתי, משהו שם לא זרם לי.
חזרתי לכאן [לסימניה] וראיתי שהביקורות מהללות, החלטתי להתאמץ
היה שווה!
ספר מטריד מאד, מעורר מחשבה ושאלות, על הורות, על זוגיות, על גידול ילדים, אפילו על העולם שבו אנחנו חיים
ממליץ מאד, ומודה לכותבי הביקורות שלפניי.
תודה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדוע חייבים לדבר על קווין?
על ספרה של ליונל שרייבר "חייבים לדבר על קווין"
שלוש מערכות יחסים משפחתיים ניצבות בראש הרומן של שרייבר. ייתכן שארבע. מערכת יחסיו של קווין עם אחותו הצעירה ממנו בשנים רבות הינה שולית וצדדית בסיפור. שלוש מערכות היחסים העיקריות הן זו של קווין עם אביו, זו של האב והאם, אך בראש ובראשונה מערכת היחסים של קווין עם אמו, אווה.
היחסים המזוויעים, האנטי חברתיים כל כך, של קווין עם בני משפחתו, ממצים בעצם את אישיותו הסוציופתית, האגואיסטית, הממוקדת בעצמה. לקווין אין חברים זולת המחשב שלו, אם ניתן להחשיב מחשב כחבר לחיים. אין לו עם מי להתרועע, הו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדוע חייבים לדבר על קווין?
על ספרה של ליונל שרייבר "חייבים לדבר על קווין"
מאת: משה מאלר
שלוש מערכות יחסים משפחתיים ניצבות בראש הרומן של שרייבר. ייתכן שארבע. מערכת יחסיו של קווין עם אחותו הצעירה ממנו בשנים רבות הינה שולית וצדדית בסיפור. שלוש מערכות היחסים העיקריות הן זו של קווין עם אביו, זו של האב והאם, אך בראש ובראשונה מערכת היחסים של קווין עם אמו, אווה.
היחסים המזוויעים, האנטי חברתיים כל כך, של קווין עם בני משפחתו, ממצים בעצם את אישיותו הסוציופתית, האגואיסטית, הממוקדת בעצמה. לקווין אין חברים זולת המחשב שלו, אם ניתן להחשיב מחשב כחבר לחיים. אין לו עם מ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא רק מתבגרים עורכים טבח בחבריהם בכלי נשק קלים להשגה. גם כאלה שכבר עברו רשמית את גיל הנעורים - אם כי נשארו באותו מרחב של "הביטו בי! אני כה מיוחד, אף אחד לא מבין אותי, אבל הרובה שלי יכריח אותכם לשים לב אלי". זה לא קורה רק באמריקה אם כי הרוב המכריע של המקרים האלה קורה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שלמעשה המציאה את הז'אנר. הספר הזה יוצא דופן לא בגלל הסיפור ההופך טריוויאלי ממקרה טבח אחד למשנהו. הוא יוצא דופן כי הסופרת זנחה את מה שמוסכם על כולם כמותר לומר, והשתדלה - וגם הצליחה - לומר את האמת. זו שלא אומרים אותה בקול. וזה כשמדובר בסופרת אמריקאית - גם אם אינה חיה בא... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בוקס בבטן, זו התחושה שמשאיר אחריו הספר הזה. גם מחנק, עצב גדול, מועקה. כבר שבוע עבר מאז שסיימתי לקרוא אותו, והוא עדיין לא יוצא לי מהראש, מטריד ומציק. הספר הזה ישב על מדף הספרים לקריאה שלי וחיכה לתורו. בתחילה קצת חששתי ממנו בגלל הנושא הטעון. אחר כך הייתי בהיריון ולא רציתי להציף את עצמי במחשבות שספר כזה יכול לעורר. ולפני שבוע אזרתי סוף סוף אומץ. אפשר להגיד על ספר כזה שנהניתי מהקריאה שלו? האמת שנהניתי מאוד. ליונל שרייבר היא סופרת מחוננת ואחת הטובות שקראתי בחיי. הכתיבה שלה מושכת כמו מגנט. התאהבתי בה עוד ב"עד כאן" ועכשיו, אחרי שקראתי את הספר הזה, אני סוג של מערי... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מי קובע מה אנחנו נהיה כשנהיה גדולים? חובה על הורים לקרוא את הספר. למזלי עשיתי ילדים ואז קראתי את הספר כי אחרת זה היה קשה יותר.
את האמצעית שלי שאני קוראת לה "הקצפת" שלפו לי מהבטן והרגשתי כל כך מרוקנת לאחר מכן שרציתי דקה להתכנס בעצמי לפני שאקבל אותה. בזמן שבן זוגי מצלם והיא בוכה והאחיות מקרקרות סביבה רציתי דקה לעצמי. ואז שמעתי את הרופא שואל כך מתוך תחושה של ערפל רוצה לראות אותה? ואני עניתי לא! והרופא אמר "בטח שאת רוצה תראי איזה חמודה" זה לא שלא אהבתי או רציתי פשוט רציתי רגע עם עצמי. מאז בכל יום שעובר אני מתאהבת בה יותר ויותר עם הרגש הזה שנקרא אימהות רגש ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפי דעתי, המדד לכמה טוב ספר מסוים תלוי בזמן שממשיכים לחשוב עליו מרגע סיום הקריאה.
את "חייבים לדבר על קווין" סיימתי לקרוא בערך לפני חודשיים, ועד היום עדיין לא הפסקתי לחשוב, לדבר עליו ולספר לכל מי שמוכן להקשיב.
אני בת 18 וחצי. לא מתיימרת להחשיב את עצמי כאדם בוגר לכל הדעות ועם זאת כבר מזמן לא מגדירה את עצמי כילדה. קשה להגיד בהחלטיות מתי עוברים לחלוטין את גיל ההתבגרות, אבל אחד הדברים ההחלטיים ביותר שאני יכולה להגיד על עצמי זה שאני אפילו לא קרובה ל-להיות אמא. קראתי לא מעט ביקורות על הספר לפני שהתחלתי את הקריאה בו (מה גם שלא היה פשוט למצוא אותו, הוא לא היה קיי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגעתי אל הספר הזה דרך הסרט (כן, כן, גם לי מותר לחטוא לפעמים!). ואולי זו הייתה טעות, כי האקרובטיקה של ליונל פחות הייתה יכולה להשפיע עליי, הרי ידעתי במה מדובר, מה הולך לקרות, ולאן פנינו מועדות.
אבל לא בגלל זה הספר היה פושר מדי לטעמי.
הרגשתי שיש דברים מדי בספר שאינם אמינים. לדוגמה, האם זה באמת אפשרי שתינוק בן יומו יבכה כל הזמן שאביו אינו בבית, ואיך שהוא מגיע לפתח הדלת התינוק מפסיק לבכות? אם זה היה מתואר בצורה מעורפלת, שגורמת לקורא לחשוב שאולי האם מדמיינת זאת וחושבת שקווין "עושה לה דווקא", אולי זה היה מצטייר כאמין יותר מבחינתי, אבל להבנתי זה לא מה שניסתה לתאר ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני רוצה לדבר על הסופרת- ליונל שרייבר. לדעתי, רק אדם מתוסבך כמוה, רק אישה שעלתה במוחה האפשרות לוותר על חלק ביולוגי מעצמה, "לשים פס" על כל מה שהיא גדלה עליו ולהחליט לכתוב ספר במקום להביא ילד לעולם (טיפשי, בהחלט! אבל יוצא דופן במוזרותו...(!)), רק היא מסוגלת לכתוב ספר כל כך מתוסבך. ספר שאין בו שקר. הוא חושפני במידה מעליבה והייתי אומרת, אפילו בוטה. ספר שמציג את האימהות בצורה מעוותת משהו, אפלה, חתרנית. ספר שמציג את האמהות בפרספקטיבה כל כך מעוררת השתאות על המוזרות שיש בה. ספר אחר. שונה. אמיץ ובעיקר- מצויין.
למה, למען ה' הם לא דיברו על קווין?!
בואו נתחיל מזה שהאמא הי... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים בא לנו לצרוח כל כך חזק בגלל ספר שקראנו. לפעמים אנחנו מקווים שהצרחה תישמע למרחקים עצומים ושכל בן אדם על פני כדור הארץ ישמע אותה.
הצרחה היא בעצם הדעה שלנו. הדעה שאותה אנו רוצים להכניס למוחם של האנשים שעדיין לא הספיקו לערוך פגישה עם הנושא הספציפי המדובר.
הנושא הספציפי שלנו במקרה הזה, הוא הספר: "חייבים לדבר על קווין".
כשכולם צורחים "כן!" וגם אני צורח "כן!" אז מן הסתם אנשים מבינים שהספר הזהאיכשהו שווה קריאה. וכשאנשים צורחים את "הלא!" וגם אני צורח את "הלא!" אז אנשים יבינו לבד שהספר הזה לא שווה קריאה.
אבל חשבתם פעם לעצמכם מה קורה כשכולם צורחים "כן!" ורק א... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כחלק מתהליך הכתיבה של הספר "כמעיין המתגבר", כתבה הסופרת איין ראנד משפט שתפס אותי - סופר הרוצה שספרו יישאר לנצח חייב לכתוב ספר העוסק בשאלה נצחית. חייב הספר לעסוק בשאלה שכל דור יעורר מחדש.
בנוסף, לאחר 25 שנה ש"כמעיין המתגבר" לא פסק מלהתפרסם, נשאלה ראנד למה היא חושבת שספרה עודינו מתפרסם. ענתה אז ראנד - "מפני שכשכתבתי אותו חשבתי רק על דבר אחד - חשבתי שהספר הזה חייב להתפרסם".
ליונל שרייבר לא עשתה זאת בספרה "חייבים לדבר על קווין". למעשה, היא עשתה את ההפך הגמור - היא לקחה נושא שאין עליו שואלין ועוררין כלל, וערערה את הקרקע הטבעית והבריאה על ידי יצירת סיפור אימים. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מה מגדיר יצירה?" שאל המורה.
מכל האנשים, מכל האנשים שהיו בחדר, הוא בחר אותי. מהי יצירה? מהי באמת יצירה? האם יצירה חייבת להיות יפה, האם היא צריכה להיות בעלת משמעות? האם היא צריכה לשקף? אולי להוות מטאפורה? אולי סתם דרך להעביר את השיעמום.
מה מגדיר יצירה?
כל אמן מגדיר יצירה בעצמו. יש כאלה שרואים באמנות כשפיכת רגשות, חלקם רואים אותה כדרך להעביר מסרים, חלקם כדי להוות מטאפורות, וחלקם סתם משוגעים.
כל אמן מגדיר יצירה בעצמו.
אני חושבת שהספר הוכיח זאת בצורה הכי טובה שיכולה להיות. הספר אינו מושלם כלל וכלל. קווין לא הגיוני, רשע, דוחה, קריר ומרוחק. שאר הדמויות ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
1. ביום ההולדת האחרון שלי החלטתי להגשים חלום ולבצע צניחה חופשית. הסיכונים ידועים, הפחד וההתרגשות גדולים והאומץ קיים, כמסתבר. זו הייתה חוויה כבירה, שאשמח לחזור אליה שוב. האדרנלין, המהירות, הרוח, הנוף, תחושת חוסר שליטה אבל עדיין ביטחון שהכל יהיה בסדר. בהנחה שכל הדברים שאינם תלויים בי מתפקדים כשורה, הכל נגמר בתוך דקות והופך לזיכרון מעולה בשבילי ואולי טראומטי בשביל אחרים שגילו מאוחר מדי שזה לא בשבילם.
דוד שלי אמר לי פעם שכמעט אין דבר בחיים שהוא לא הפיך. בת זוג, קריירה, מקום מגורים ועוד. אחד החריגים זה הורות. לא משנה איך נהפוך את זה, מרגע שהגיח הפעוט לאווי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אשכח את הרגע הזה שגיליתי את שני הפסים במקלון. שני פסים עבים וברורים שהסתמנו על הרקע הלבן. הרגשתי שהדם אוזל ממני, כאילו הייתי בובה מתנפחת שמישהו חורר במחי יד. "מה יצא?" הגיע אלי קולו של בן זוגי מאי שם. לא מסוגלת לענות קרבתי אליו את המקלון. "הריון" הוא אמר בקול של מי שמודיע על צונאמי מתקרב, ושמט את סכין הגילוח שבידו. הריון. אני באמת בהריון. ניסיתי לחייך אליו באומץ, אבל בתוכי התפרקתי למליוני חלקיקים זעירים, רק עורי נותר לכסות על התוהו ובוהו שבפנים.
אני באמת בהריון.
שלושה ימים רצופים לא הפסקתי לבכות, ולא מהתרגשות. תחושת האבל שאפפה אותי היתה מוחשית וסמיכה ... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפסקאות הראשונות בביקורת עלולות להיות קשות לקריאה, ראו הוזהרתם.
*************
זה קרה לפני עשרים שנה, בבוקר יום קייץ נאה. המתנתי במכונית שלי ברמזור אדום. השמש זרחה אבל עוד לא קפחה. הציפורים ודאי צייצו, אבל אני לא שמעתי אותן, כי התבוננתי פנימה ולא החוצה: הייתי בדרך לבחינת התואר השני, מנסה להריץ בראש את כל השאלות האפשריות שחברי הוועדה עשויים לשאול אותי, מוודא שיש לי תשובות.
פתאום, מזוית עין שמאל, קלטתי מראה מוזר. מישהו הטיל בצד השני של הכביש בובת-אדם גדולה לחלל האוויר. "למה שמישהו יזרוק ככה בובה באמצע הכביש?", ניפק המוח שלי מחשבה טפשית. בעודי מסב את ראשי, נח... המשך לקרוא
58 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(קראתי את הספר לא בגרסה הזו, אלה בתרגום הישן יותר.)
קשה לי לנסח את עצמי אחרי קריאת הספר הזה; אני עוד נסערת. אני יודעת שהספר הזה מדהים ומטלטל. אני יודעת שהוא גורם לך לפחד. ואני יודעת שהוא גורם לך לחשוב. וספר שגורם לך לחשוב הוא תמיד ספר טוב.
אני נסערת מזה שהסופרת גרמה לי להתחבר לדמות של אם קרה ומנוכרת שאולי לא באמת קרה ומנוכרת. ועוד יותר על כך שלעיתים היא גרמה לי להרגיש אמפתיה לרוצח. כי בניגוד לביקורות אחרות, שהכותבים בהן אמרו שהם לא הצליחו להתחבר לאף דמות (כנראה מחימת חוסר האנושיות שבהן),אני הצלחתי להתחבר לשתיהן.
אווה, במכתבים ארוכים, מעמיקים, שחופרים ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קווין חצ׳טוריאן, בשמונה לאפריל 1999, שלושה ימים לפני יום ההולדת השישה עשר שלו, מחליט לפרוץ מהמוסכמות ולטבוח באנשים ששם לעצמו כמטרה לראות אותם מתים.
אמו, אווה, מסכמת את חייו של בנה עד כה במכתבים אל בעלה כשהיא מדווחת על כל דבר ודבר בזיכרון יוצא מן הכלל וכאב ישן חותך אותה שוב מתוך המילים.
קווין מעולם לא היה ילד... רגיל. עוד מהיותו תינוק היה מוסווה מאחורי אטימות עמומה שהרחיקה אותו מהסביבה, מהמשפחה, ומאמו בפרט.
אביו אהב את הילד בכל מאודו, אבל לעולם לא קיבל מענה אוהב, רק העמדת פנים ילדותית ומוחצנת גם בגילאים הבוגרים של קווין.
ובספר הזה מסופר סיפורו של רוצח. Hop... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עוכר שלווה, מהפך קרביים, אגרוף בבטן, מדיר שינה, סחרחרה מטורפת, רכבת הרים מטלטלת, מעורר קבס, אלה מעט מן הביטויים שזוחלים בתודעתי בשבועיים האחרונים כמו תולעים של רוע.
מעולם לא ניגשתי לכתיבת ביקורת בחרדת קודש כזאת, בתחושה של עצב תהומי, במצב רוח שעל סף הבכי, כמו שניגשתי לכתיבת הביקורת הזאת. ספרים רבים השפיעו על דיעותי, על האידיאלים שלי, שינו את השקפת עולמי, הרחיבו את אופקי, השמיעו את קולם של אלה שאוזני אינה כרויה אליהם בדרך כלל, חשפו למול מבטי הבוחן את האנשים שעיני אינה שוזפת דבר יום ביומו. אבל הספר הזה? הוא הכה בי והתחנן על נפשו, ומשך אותי בעבותות של חרדה ... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת הספר הכה אותי בתדהמה... אולי אני קצת נאיבית או חיה בחיים ורודים מידי, אבל אף פעם לא חשבתי שאמא יכולה לא לאהוב את בנה. נכון יש כאלה שיש להם דכאונות אחרי ליידה , קשה להם לאהוב או לקבל את הילד (בכל אופן אני חיה בעולם ) אבל אף פעם לא שמעתי על שנאה...
למרות כל זה הספר רהוט וכתוב טוב.
תמיד אנו נוטים לקרוא על הטוב בעולם. למרות שקוראים גם ספרי אימה ומתח אבל בד"כ בספרים ההם תמיד הרעים מול הטובים , והטוב מנצח. מה באמת עושה אמא שהרוע אצלה בבית? שגם היא מרגישה שנאה?
ספר קשה לקריאה אבל בעיני הוא היה מדהים.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר ק-ש-ה! אפילו קשה מדיי!!
מצטערת לא הייתי מסוגלת להתמיד ולהכיל , אולי כי אני אמא..
את מה שהחסרתי השלמתי בסרט אבל נתתי למרצה שלי לקרוא ולבחון בשביל שתסביר לי איך תיתכן מציאות כזו .. שתסביר לי אם ניתן היה להציל..(את הילד מלהיהפך ל..)
באופן כללי הספר קשה לקריאה (מאוד) במיוחד רגשית וגם איך שהוא כתוב.
לא לבעלי לב חלש (ורגישים למיניהם..)
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אינני יודעת דבר פרט לכך שב- 11 באפריל 1983 ילדתי בן, ולא חשתי מאומה..."
הספר הזה מלא בשנאה,
ואני לא בהכרח מדברת על שנאה שמובילה ילד בן 16 לטבח המוני, אלא בשנאה לכל דבר שהוא לא אתה.
היה לי קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, להתחבר לדמותה של האם שנותרה מאחור, שצריכה להתמודד עם היום שאחרי עד סוף חייה,
היה לי קשה בעיקר כי האישה שניבטה אלי מבעד לאסופת המכתבים לאהובה היא אישה יומרנית, נרקיסיסטית, ואף אכזרית, ואלו התיאורים שהיא בחרה לתאר את עצמה, אני סך הכל מסכימה איתה.
לא כולם חייבים להיות הורים,
לא לכולם העולם צריך להרשות להביא ילדים.
אני אולי נאיבית או לא מציאותית,... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא חייבים. קודם כל אני לא אוהב ספרים שבנויים כחלופת מכתבים. זה מגביל את הסיפור ואנחנו שומעים רק התרשמות של צד אחד. דבר שני הסיפור פה פשוט - התינוק נולד עם בעיות מהיום הראשון ומאותו רגע האמא עסוקה ברגשות אשם. שלא לדבר על זה שרק בעמוד 100 הוא נולד ובעמוד 150 הוא בערך בן שנה ככה שאפילו לא הצלחתי להגיע לקטע המעניין שאפשר לתקשר ולהבין אותו. הפסקתי באמצע כי נמאס לי לקרוא כל יום לפני השינה על ילד שנולד פסיכופט כשהסוף ידוע מראש והאמצע מלא ברגשות אשם. אפשר לוותר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נקודת מבט של אישה שאינה גורסת כי כל אישה חייבת להיות אמא.
אמא לילד שבא לעולם כתוצאה מהרצון של בן הזוג,בעיקר.הילד גדל
ומבצע פשע,אך זה אינו הסיפור עצמו.האם,מספרת על ההתלבטויות
לפני ההריון,ובמהלכו.בעין פקוחה,ושפה רהוטה,היא מתארת את
חייה והשקפתה.הסיבות שבגללן בכל זאת הביאה לעולם ילד,ואת חוויות ההורות.לאחר קריאה בראש פתוח,נשאלות הרבה שאלות.וזאת
המהות של הספר מעבר לסיפור על גידול ילדים ובמיוחד נער בעייתי.האם אמהות באה באופן טבעי?האם זה באמת חלק מלהיות אדם?ואיך מתייחסת החברה לאלה שאינם רוצים להביא ילד לעולם?... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
,כל מי שקרא את הספר ומעוניין לראות את הסרט - אל תראו.
לא רק שהוא לא מגיע לברכיים של הספר, הוא אפילו לא זכאי להיות השלולית שהספר דורך בה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר לפני מספר ימים. לא יכולתי לכתוב מיד את הביקורת עליו, כי הרגשתי שאני חייבת להירגע קודם, לנשום עמוק, לחשוב קצת.
הספר "חייבים לדבר על קווין" מגולל כרוניקה של אסון ידוע מראש.
בניגוד לרוב (אם לא כל) הספרים שקראתי- אין בספר הזה אף לא דמות אחת שהקורא (או לפחות הקוראת הכותבת שורות אלה) יכול להזדהות איתה; אם בעל-כורחה המנותקת ניתוק רגשי כמעט טוטלי מבנה, אך עם זאת מאוהבת בבן זוגה עד כדי התרפסות וביטול עצמי, בעלה חלש האופי, האופטימיסט הבלתי נלאה, המסרב לראות את הדברים נכוחה ובן סוציופת ורוצח שעיסוקו היחיד הוא מציאת דרכים נוספות בהן יוכל לאמלל... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרים מסוג זה לא שוכחים. הם משאירים חותם עמוק אצלינו. הספר נוגע בנושאים שמשאירים כל הורה שבינינו עם פה פעור. למרות שבהתחלה של הספר היה לי קצת קשה להתחבר, אבל ככל שהתעמקתי בו, חלק מהפרקים פשוט הדהדו בראשי ולא נתנו לי מנוח. אשמח לראות את הסרט.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ואו!
ההתחלה הייתה לי קצת קשה. התקדמות העלילה איטית, ולקח לי זמן להתרגל לכך שבעצם מדובר במכתבים שאווה שולחת לבעלה. אחרי שקראתי כשליש מהספר, לא יכלתי לעזוב אותו, הייתי חייבת לדעת את ההמשך.
אחד הספרים החזקים ביותר שקראתי לאחרונה.
לא קל לקריאה, אבל מומלץ בהחלט!... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מנסה לרשום בקורת על הספר "חייבים לדבר על קווין", ולא יודעת מאיפה להתחיל.
הספר זיעזע אותי ככל שהוא התקדם, ולקראת סופו לא יכולתי להפסיק לקרוא בו.
הספר לא תמיד "זורם", ולעיתים נראה כי הסופרת הכניסה כל מיני פסקאות מיותרות.
אבל המחשבה שהספר עורר בי..הפחד והחלחלה מה קורה אם נולד ילד כזה??? (אני בהריון ראשון ומצאתי איזה ספר לקרוא!!)
הסוף די צפוי משלב מסויים, ולמרות זאת כל סופו של הספר מזעזע לחלוטין, עד שממש בכיתי כשסיימתי את הספר.
הספר הזה לא ייעלם מראשי עוד הרבה זמן...
תקראו, אל תוותרו.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ידעתי שאקרא את הספר הזה באיזשהו שלב, אבל דחיתי את קריאתו בידיעה שהוא קשה לעיכול, בעיקר להורים. בדיעבד, אני יכולה לומר שרתיעתי מהספר היתה מוצדקת ואשר יגורתי בא לי – ובגדול: זהו ספר מעורר חלחלה, חרדה, בחילה. ספר שנועץ סכין בלב, ומסובב...
ובכל זאת היה שווה: סבלתי, אבל יחד עם זאת לא יכולתי להפסיק כי הוא פשוט מעולה.
עצם נושאו של הספר היה יכול להוביל לכתיבה קלישאית, יללנית, עתירת מניפולציות רגשיות, ומכל המלכודות הללו הסופרת מצליחה להימנע ומוציאה תחת ידיה יצירת מופת מעוררת מחשבה.
אווה, אימו של קווין, כותבת לאביו, בזמן שקווין מרצה את עונשו בכלא לנוער לאחר ביצ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר בפעם השנייה. הפעם הראשונה שקראתי את הספר הזה הייתה לפני 3 שנים ועדיין, זו חוויה מטלטלת.
אווה חצ'טוריאן כותבת לבעלה על חייה לאחר שבנם מבצע טבח המוני בבית ספרו. היא נכנסת- בלי עכבות, בושה או חרטה לסיטואציות מפתח בילדותו ובהתבגרותו של קווין ובוחנת את עצמה, היכן טעתה?
האם הרצון להביא ילד הוא מעשה אנוכי שהשתבש והפך מחוויה הורית נפלאה לסיוט שנמשך ונמשך?
האם הבן שלה נולד רע מטבעו?
מה זה באמת לאהוב ילד בכל מחיר? האם זה גם כשהוא עושה מעשה מתועב ובלתי נסלח?
השאלות האלה לא מייסרות רק את אווה אלא גם אותי כקוראת.
השפע והמראה הכללי של משפחה מ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתוך הבלוג של פרופ' עמיה ליבליך:
"כמה רחוק אפשר ומותר ללכת בבלוג שלנו מהחוויות המקומיות, מחוק הפסיכולוגים או תהליכי הקבלה ללימודים מתקדמים! הנה ראו:
בימים אלה סיימתי לקרוא ספר שהטריד את מנוחתי יומם ולילה במשך כשבועיים, והוא – כך אני מקווה – מאוד רחוק מכל אחד ואחת מאיתנו בחיי המציאות. ספר זה, שנכתב על ידי הסופרת ליונל שרייבר, יצא לאור בארצות הברית כבר בשנת 2003, ובארץ תורגם לעברית והופיע בשנת 2005 - אך בנוסח האנגלי שלו הגיע לידי לאחרונה.
הספר נכתב כסידרת מכתבים שכותבת אשה אמריקנית באמצע החיים, אווה חצ'טוריאן (כן ממוצא ארמני, ועם זכרונות השואה של עמה) ל... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הכי חזקים שקראתי. הסוף נקרא על ידי בנשימה עצורה ובמתח רב. ספר מטלטל שבהחלט מעלה שאלות לגבי אופי האדם - היכן הוא מתחיל וממה הוא מושפע.
ממליצה בחום אך ממש לא לנשים בהריון.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה ללא ספק הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי (וקראתי לא מעט).
ספר מטלטל ומדהים.
מדהימה העובדה שהסופרת אינה אם בעצמה (כך שמעתי), כי היא מבינה הורות כפי שרק אם יכולה להבין.
ספר מומלץ בעיקר להורים.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חייבם לדבר על חייבים לדבר על קווין. זה אומר רמה מסויימת של ספוילרים לא ממש היסטריים.
אז על מה המהומה? יסלחו לי אלה שכבר כתבו דברים דומים קודם, אני העדפתי שלא לקרוא ביקורות ולהשאיר את מה שיש לי לומר, ויש לי, לביקורת שלי.
המהומה היא על ילד הנולד לאם דעתנית, עצמאית, בעלת קריירה משגשגת משלה ואב שחשק בילד יותר מהאם. למשפחה יכולת כלכלית גבוהה ומכל הבחינות הנראות, נורמטיבית לגמרי. למרות הנורמטיביות לכאורה של המשפחה, והיא נורמטיבית, מעשהו הזוועתי של הילד חורג מכל חריגה.
צורת הספר היא של כתיבת מכתבים מצד האם אווה חצ´טוריאן לאב פרנקלין. יכול להיות שכתיבת ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים שהשאירו בי חותם עמוק. אני לא יודעת להסביר מדוע כי הספר רצוף בכל מיני התנהלויות בלתי הגיוניות כמו החכמה המופרזת של קווין בגיל כה צעיר כמו התחכום שלו או העוורון הסביבתי. אולי אם הייתי קוראת את הספר לפני היותי אמא, הייתי מושפעת או מורשמת פחות אך הספר הצליח לעורר שאלות כמו האם שיטות החינוך המודרניות מובילות אותנו לכיוונים טובים/נכונים ? האם ילדינו מוגנים בסביבה בה הם חיים? ואיך אנו יודעים אם יש לידנו פסיכופת שאנו פשוט לא מודעים לקיומו...
להגיד שאהבתי לקרוא אותו - לא! להגיד שנהנתי ממנו - לא! אך בפועל מרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא יכולתי להתנתק ומי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי להתחיל את הסקירה על "חייבים לדבר על קווין". נראה שרוחו המטרידה של הספר נאחזת בי גם 24 שעות לאחר גמר קריאתו.
איכותו של ספר נמדדת גם ביכולתו להשכיח מהקרוא שמדובר בסיפור בדיוני, ולהכניסו בטבעיות גמורה לעולם שבורא הסופר. איכות נוספת היא היכולת לגרום לקורא להזדהות עם התנהגויות, איך לומר, שנויות במחלוקת. הדוגמה המאלפת ביותר לכך היא כמובן "לוליטה", ספר שבו הקורא המבועת מוצא את עצמו מזדהה עם מניעיו של פדופיל ורוצח. ב"חייבים לדבר על קווין" אנחנו מוצאים את עצמנו מזדהים עם האם שאינה מחבבת את בנה. לא רק מאז שביצע טבח המוני, אלא מרגע לידתו היא מזהה בו ראיות ל... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חזק. לא קל אבל חובה!
ישנם קטעים שהספר לא זורם, אני מודה.
ייתכן שמישהו אחר היה זונח באמצע בגלל זה. אני המשכתי (כמו תמיד) עד הסוף הבלתי ייאמן.
עוד הוכחה שחובה לסיים כל ספר.
גורם לך לחשוב, בעיקר אם אתה הורה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וחוויית הקריאה שלי
הספר היה איתי כמעט חדשיים, וזה לא רק בגלל שהוא עבה. הוא כבד, מעיק, לא נוח רגשית לקריאה. אווה כותבת את קורות חייה הבורגים בסדרת המכתבים לבעלה, תוך התבוננות מעמיקה בתהליך שהוביל לאותו יום חמישי ההוא בו ביצע בנה את הטבח הנורא. היא חשה רגשי אשם קשים שמא היתה אם לא טובה מספיק. היא מתחבטת בתפקודה, ברגשותיה, ביחסים המשפחתיים ובמה ובכלל האם לאלו היתה השפעה על שהתרחש.
היא לא חסה על עצמה ועל מגרעותיה, על בעלה, על הקרובים, על האמריקנים בכלל, ובראש הרשימה - אינה חסה על קווין. היא רואה אותו כפי שהוא היה, או כפי שתפסה אותו מתחילה - ילד מוזר, מפחיד וכ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים. עוכר שלווה ומטלטל. אחרי שסיימתי לקרוא אותו שבוע לא יכולתי לפתוח שום ספר אחר. הוא לא יצא לי מהראש.
לא קל לקריאה, הן מבחינת תוכנו, והן מבחינת סגנון הכתיבה של המחברת (לעיתים הייתי צריכה לחזור על קריאת משפט פעמיים ושלוש כדי להבינו לעומקו), אבל שווה את המאמץ. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים הטובים שקראתי - למרות שסופו ידוע מראש הוא מצליח לשמור על מתח עד סופו (ולא אוסיף עוד על מנת שלא להרוס).
הדוברת בספר היא אווה, שהיתה מו"לית מצליחה אשר בגיל 37 ספק מחליטה/ ספק נגררת להחלטה חצויה להביא ילד לעולם עם בעלה - הילד הוא קווין, אשר ביום חמישי אחד בחודש אפריל 1999, 3 ימים לפני יום הולדתו ה-16 הוא רוצח תלמידים, מורה ועובד קפיטריה בבית הספר התיכון בו הוא לומד.
הספר כתוב בצורת מכתבים שכותבת אווה לבעלה ובו היא מתארת את השתלשלות חייה מהרגע בו "החליטה" להביא ילד לעולם ואת התמודדותה עם ילד שקשה לאהוב (עד כמה שקשה להודות בכך), ילד שלבסוף גדל ומבצע מע... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שאלת "סביבה מול תורשה" היא שאלה עתיקת יומין שדורות שלמים של פסיכולוגים מתחבטים בה. שאלה זו היא הציר המרכזי של הספר "צריך לדבר על קווין". המכתבים מאווה לאביו של קווין מנסים לנתח את המניע לרצח קר ומחושב שביצע קווין בתשעה מחבריו ללימודים. אמו ועימה הקורא מתחבטים בשאלת המניע. אווה מתארת ילד שטני, שכבר מרגע לידתו היה בעל מזג גרוע, הרבה לבכות ולהתלונן. כבר בילדותו המוקדמת היה פוגע באופן זדוני בחפצים היקרים לליבה של אימו ובאנשים סביבו. הוא אפילו היה מתוחכם מספיק כדי להסתיר את יכולתו לדבר על מנת למנוע מהוריו את ההנאה שבציפיה בילדם המתפתח. מול התזה המרכזית ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה מאוד לכתוב ביקורת על הספר הזה. מצד אחד, קראתי אותו כמעט ללא הפסקה, הייתי במתח, חרדתי לגורל הדמויות (טוב, לחלקן), ורציתי לדעת מה קורה בסוף. הכתיבה עצמה הייתה טובה, בשפה קולחת ומעניינת. מצד שני....זה אחד הספרים הנוראיים ביותר שקראתי, היתה נקודה אחת שעצרתי את הקריאה ליומיים בזעזוע, התפתלתי בחלקים אחרים, ורק רציתי שייגמר כבר. ולכן, לסיכום - מומלץ, אבל רק בשלבים מסויימים בחיים. בהחלט לא כשאתה בדיכאון.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
