ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
ספר מעולה

---

"מה מגדיר יצירה?" שאל המורה.


מכל האנשים, מכל האנשים שהיו בחדר, הוא בחר אותי. מהי יצירה? מהי באמת יצירה? האם יצירה חייבת להיות יפה, האם היא צריכה להיות בעלת משמעות? האם היא צריכה לשקף? אולי להוות מטאפורה? אולי סתם דרך להעביר את השיעמום.

מה מגדיר יצירה?

כל אמן מגדיר יצירה בעצמו. יש כאלה שרואים באמנות כשפיכת רגשות, חלקם רואים אותה כדרך להעביר מסרים, חלקם כדי להוות מטאפורות, וחלקם סתם משוגעים.

כל אמן מגדיר יצירה בעצמו.

אני חושבת שהספר הוכיח זאת בצורה הכי טובה שיכולה להיות. הספר אינו מושלם כלל וכלל. קווין לא הגיוני, רשע, דוחה, קריר ומרוחק. שאר הדמויות מבולבלות ולא יודעות מה יעשו בחייהם עכשיו. העלילה לא הגיונית, הספר עובד בצורת חלופת מכתבים, שאגב, הדרך השנואה עלי ביותר. אבל למרות כל המגרעות הללו הוא הספר המדהים ביותר שקראתי בכל ימיי חיי.
חלקם יחשבו שקווין אינו אנושי ושהספר מטריד. אבל אני חושבת שאמנות צריכה גם להטריד. אמנות ספרותית היא לא צורה להעביר בה את הזמן. "נולדו בחצות" "קיץ אחד ביחד". האם אלא יצירות אמנות? אני לא בטוחה. מה הם? ספרים שהורינו רואים בהם כראויים לילדים בגילנו וגורמים לנו לחשוב שהעולם עשוי מקשת וענן ומחדי קרן. אבל אני מניחה שהעולם האמיתי יפגוש את כולנו בסופו של דבר. העולם פגש אותי בזמן חווית הקריאה. אני לא חושבת שאחזור לחשוב באותה צורה. עד עכשיו חשבתי שכדי להיות רעים חייב שיקרה לך משהו, אבל גיליתי שהנער רצח חבורה שלמה של נערים בגלל האנרגיה השלילית המסתורית והרעה שריחפה סביבו מהרגע בו נולד. "למה הוא עשה את זה?" שאלתי את אימי "את באמת חושבת שהוא ידע?"


למה הוא עשה את זה?


למה הוא עשה את זה?




כי אנחנו חייבים לדבר על קווין.

» ביקורות נוספות של Angel
» ביקורות נוספות על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]