ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 בספטמבר, 2015
ע"י yaelhar


לא רק מתבגרים עורכים טבח בחבריהם בכלי נשק קלים להשגה. גם כאלה שכבר עברו רשמית את גיל הנעורים - אם כי נשארו באותו מרחב של "הביטו בי! אני כה מיוחד, אף אחד לא מבין אותי, אבל הרובה שלי יכריח אותכם לשים לב אלי". זה לא קורה רק באמריקה אם כי הרוב המכריע של המקרים האלה קורה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שלמעשה המציאה את הז'אנר. הספר הזה יוצא דופן לא בגלל הסיפור ההופך טריוויאלי ממקרה טבח אחד למשנהו. הוא יוצא דופן כי הסופרת זנחה את מה שמוסכם על כולם כמותר לומר, והשתדלה - וגם הצליחה - לומר את האמת. זו שלא אומרים אותה בקול. וזה כשמדובר בסופרת אמריקאית - גם אם אינה חיה בארצות הברית - הוא החלטה נדירה שבנדירות, ההופכת את ספרה לספר יוצא דופן ואמיץ מאד.

יש כמה נושאים שאסור בתרבות שלנו לגעת בהם. הורות - במיוחד אמהוּת - היא אחד הבולטים שבהם. מוסכם על כולם שאם מתאהבת בפרי בטנה מרגע הלידה - או לכל היותר מהרגע שהסלקל עם העולל מגיע הביתה - והיא תגן על הצאצא בחירוף נפש, תתעלם בדרך כלל מפגמיו ותמלא את חלקה בהסכם עד יום מותה. מוסכם גם ש"אין ילדים רעים, יש רק הורים רעים או כאלה שלא מבינים את הילד שלהם". בסיפור הזה אווה היא "אמא רעה". היא לא רצתה להיות אם. וכשהפכה לאם לא התאהבה בבנה. לא הסכימה להתעלם מהמציאות, לא הסכימה לחפות על בנה ולתאר את התנהגותו במונחים סלחניים. היא העדיפה את בעלה על בנה, והעדיפה את המימוש העצמי שלה (קרייריסטית אחת!) על פני טיפול בתינוק שלה ואפיית עוגות, ובזה הפכה למעשה לאסירה של ערכי המשפחה האמריקאים בלי הרבה יכולת להשפיע על התנהלות משפחתה, שהוכתבה על ידי ילד מתוחכם ונבון ואב עיוור למציאות, שהמלחמה בהם בלתי אפשרית.

הדמות האחרת היא פרנקלין בעלה. הוא המייצג העיקרי של הרוח האמריקאית, זה שקנה את מראית העין של המשפחה האמריקאית - הורים מחייכים וילדים מתוקים. הוא שהתאהב בבנו מהרגע הראשון וסירב לראות שאולי משהו בתמונת העולם הזו פגום והמציאות אינה צבועה בצבעי טכניקולור. פרנקלין הוא הרפובליקאי האמריקאי המצוי: הוא ילד אבוד בין בני משפחתו המתוחכמים ממנו.
בניית הדמויות הראשיות היא מלאכת מחשבת. אווה אינה דמות שהקוראים אוהבים. היא דעתנית, מתנשאת, וכחנית ללא לאות והמון פעמים היא פשוט נודניקית. מצד שני אי אפשר שלא להזדהות עם המצוקה הענקית בה היא נמצאת: היא הצליחה בכל מעשיה - זוגיות נפלאה, עסק מרשים, עושר. הכישלון באמהות מבטל את שאר השגיה ומקעקע את עולמה. קווין - ילד שנולד ללא יכולת אמפתית, מתמרן את סביבתו באכזריות עולצת, כמו ילד התולש כנפיים של זבובים לראות אותם מתפתלים.

הספר הזה מתאר את השבר העצום של הורות מוחמצת. תמונת עולם החושפת מרתף שורץ נחשים. ומה שכל כך נורא בסיפור הוא שהוא כל כך אמיתי ומדוייק. והוא עלול להזדחל מהצללים גם במשפחות "רגילות" עם ילדים "רגילים".

37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 שנים)
עומר ציוני, חן חן!
הסיפור מוקצן כמו כל סיפור על תופעה דרמטית. אבל ילדים (ומבוגרים) כאלה קיימים, ויש אפילו שם לתופעה.
חוצמזה הסיפור באמת מותח וטוב, בעיקר אמין למרות החריגות.
עומר ציוני (לפני 10 שנים)
מפחיד
אני מאד רוצה לקוות שלא קיימים ילדים כאלו ולא קיימות משפחות כאלו. לפחות לא הרבה. ולפחות שזה לא "יכול לקרות לכל אחד". שישאר סיפור מותח וטוב.
yaelhar (לפני 10 שנים)
נצחיה
אני לא יודעת מה הצרכים ההישרדותיים העומדים מאחורי ההתנהגויות של חברות זרות לי. כמוך אני תוצר של התרבות שלי. גם בעיני המנהגים שתיארת נראים שליליים. מצד שני בעיני בעלי המנהגים האלה מן הסתם חיתוך באבר מינו של תינוק בן 8 ימים נראים שליליים והזויים גם הם.

אני לא דוברת בשם ליברליות (מה זה?) ולא מטיפה לשנות את ההתנהגות המקובלת אצלנו. בסך הכל אני ממליצה לא לשפוט תרבות אחרת ולא לשלול אותה.

yaelhar (לפני 10 שנים)
תודה רבה, שאולי!
(לפני 10 שנים)
ביקורת מצוינת.
נצחיה (לפני 10 שנים)
יעל, רלטוויזם תרבותי זו בעיה גדולה.
למרות שהוא נשמע מאוד ליברלי ומאוד נכון.
למשל: להודים בעבר (לא יודעת איך היום) היה מנהג של סאטי - אלמנה ששורפת את עצמה עם גופת בעלה. לסינים היה מנהג של קשירת רגליים לילדות ממשפחות אצולה.
יתכן שלאינואיטים היה צורך השרדותי להיפטר מהזקנים. זה לא מחויב המציאות לומר שהמנהג הזה חיובי או טוב. כך שלפעמים בהחלט אפשר וראוי לשלול את ערכיו של האחר. אם הם הרסניים, למשל.
yaelhar (לפני 10 שנים)
אפרתי - הבאת דוגמאות מרשימות מאד (באמת) על ערכים שמתאימים לתרבות שלנו.
ברור שלא כל אדם בתרבותנו יכול לממש את ערכיה, אבל כל אדם בתרבותנו יעריך את האנשים אותם הבאת כדוגמה, ואת מעשיהם.

מצד שני גם לאינואיטים (כדוגמה. זה כבר לא נכון היום) יש תרבות משלהם, ודרך משלהם לכבד את הוריהם. ומה שאפשר, לדעתי, לקבוע בביטחה הוא שערכים הם תלויי תרבות ואינם מוחלטים. וכל אדם ראוי לו לממש את ערכיו ואל לו לשלול את ערכיו של האחר, השונים משלו.
אפרתי (לפני 10 שנים)
הבעייה מתחילה מתרבות שלא מחנכת לכבד את הזקנים ולהנעים להם את חייהם אלא לזנוח אותם. יש לי חברה שעברה עם בעלה לגור בחו"ל כדי לטפל בחמיה הזקן שסבל מדמנציה והיה מטופל יפה גם על ידי מטפל. יש לי חברה שעזבה דירה יפה בקומה גבוהה ללא מעלית, כדי לגור עם חמיה הזקן בדירה ישנה עד שנפטר, כי הוא לא יכול היה לטפס במדרגות. חברות שהכניסו זקן או זקנה הביתה לדירה צפופה עם ילדים רבים. יש לי חברה שהכניסה את חמותה הסנילית הביתה למשך כמה שנים עד שנפטרה, למרות שהחמות התעמרה בה לא מעט כשהיתה בדעה צלולה. אותה חברה הולכת כבר כמה שנים יום יום לבקר את אביה, שכבר מזמן דמנטי. ועוד הרבה הרבה דוגמאות אחרות.
מהם אני רוצה ללמוד ולא מהאינואיטים.
yaelhar (לפני 10 שנים)
אפרתי - אני חושבת שהאינואיטים חושבים אחרת ממך על כיבוד אב ואם.
ואני די בטוחה שאם הם היו רואים את הזקנים הזנוחים למות בחייהם ואת חייהם המשמימים בסוף דרכם, היה להם מה להגיד לנו על כיבוד אב ואם.

אני מבינה שזה מכעיס אותך ואני מבינה את בחירתך. מצד שני - אני הייתי שמחה לו הייתי זוכה לטיפול אינואיטי בסוף ימי.
yaelhar (לפני 10 שנים)
The Rabbi:
אני חושבת שאנחנו אומרים את אותו דבר במלים שונות: "טוב", "רע", "נכון", "לא נכון" הם תלויי תרבות. אין אמת אובייקטיבית ואין מוסר אובייקטיבי. רצח על ידי המדינה אינו רצח? ברור לחלוטין שאי אפשר לשפוט.

הבעייה היא שלפעמים אנשים בטוחים שהאמת שלהם, המוסר שלהם הם אבסולוטיים. ומזה נובעות הרבה בעיות.
אפרתי (לפני 10 שנים)
הצלחתי להתרגז, באמת. ביום כיפור הזה, שכנה שלי הביאה את אמה, שסובלת מאלצהיימר, לבית הכנסת, היא לא שומעת את החזן, לא רואה לקרוא במחזור, בקיצור מנותקת. אבל היא הדליקה נירות ליום כיפור, והמחשבה שאולי הרגש החזק הזה עם מודעות קלושה מהבהבים אי שם בכמה תאים במוח, גרמה לשכנתי לטרוח קשות כדי להביא את האם הזקנה לבית הכנסת.
וזהו כיבוד הורים.
נראה לי שצריך לחזק מאוד את החינוך לכיבוד הורים, אם רופאים מספרים שילדים להורים זקנים מאשפזים אותם לפני חגים כדי שלא יפריעו להם.
אני לא רוצה להרחיב יותר, כדי לא לפגוע.
אפרתי (לפני 10 שנים)
אני לא חושבת שהמנהג של האינואיטים מראה על הומניות. בעיני זה פסול לגמרי. אנשים שאינם תורמים לחברה צריכים למות? ומה עם כל המפגרים, למשל? אותם כדאי להרוג מיד, לא? ככה נחסוך להורים סבל רב. גם בניהם של זקנים שסובלים מאלצהיימר ודמנציה, סובלים מאוד. אז מה? סליחה, אבל זה נראה לי איום ונורא. אם נהרוג את כל ה"לא יצרנים" בחברתנו, סימן שלא למדנו שום דבר מהעבר הלוא רחוק אצל הנאצים.
The Rabbi (לפני 10 שנים)
היי יעל. נכון ולא נכון הם מושגים שמתייחסים אל האמת האבסולוטית. האם יש אלוהים? היא שאלה אבסולוטית לדוגמה. לא ייתכן שיהיה ולא יהיה אלוהים בו באותו הזמן (לא ע"פ תפיסת האלוהים המונוטאיסטית). האם יש כוח משיכה? גם היא שאלה על אמת אבסולוטית שיהיה קצת יותר קל להתייחס אליה. בעבר, עד שקם בוקר אחד ניוטון והחליט שיש כוח כזה, כוח הכבידה כלל לא היה קיים. כלומר, הכוח היה קיים, זה ה'נכון האבסולוטי', אבל מבחינתנו, בלי ידע עליו, ובלי שנדע על קיומו אי אפשר היה לשפוט בנוגע לשאלה 'האם זה נכון שקיים כוח כבידה'.

טוב ורע הם מושגים הנגזרים מתוך הנכון והלא נכון והשאלה האם יש אמת אבסולוטית. טוב ורע הם ההתייחסות שלנו כיחידים או כחברה והם משתנים כל הזמן. צידוק ההוצאה להורג, בדומה להריגת חסד, לא יכולה להיות שאלה בעלת אמת אבסולוטית אחת. אנחנו לא יכולים לקבוע האם זה נכון לחלוטין או שגוי לחלוטין להרוג אדם אחר. במקום זה, אנחנו מגדירים האם זה נכון או לא נכון להרוג אדם אחר ע"פ מצבים. זו שאלה המתכתבת עם נושא הנאציזם והשמדת העמים שהתרחשה באירופה, למשל. ע"פ המודל הנאצי השמדת היהודים הינה החלטה בעלת צידוק. במדינות מסוימות בארצות הברית (ובעצם גם כאן) מותר להרוג אדם אם הוא ביצע פשע מסוים., בעוד רצח של אדם מן המניין, עדיין יהיה 'רע'.

להתייחס לנושא, מחשבות הגדיר זאת היטב. 'אני מאמין', הוא כתב בהודעה האחרונה. לעומת זאת, קביעה שהשארת הזקנים למותם היא שאלה של טוב ורע, ולא שאלה של אמת אובייקטיבית כמו שהצגתם אותה. הומני הוא דבר בעל מושגי טוב ורע מצביים.

חיות גם הן 'סובלות' מהמצב המצבי של הרוע. בעוד שנגדיר את הרג באופן כללי כדר פסול, ולכן כדבר בעל משמעות רעה, באופן מצבי הוא יכול להיות דווקא טוב. נסיט שניה את השיחה על בני אדם- גם הם צריכים לאכול, מדוע אכילת חיות על ידי בני אדם נתפסת על ידי הרבה אנשים כדבר רע?. גם חיות יכולות לבצע הרג סתמי. היפופוטמים הורגים לשם ההנאה, גוזלים דוחפים את ביצי אחיהם מן מקן אל מותם. כהראה שאף חייה עוד לא השכילה לחשוב על העניין, אבל זה לא אומר שחיות לא יכולות להיות טובות או רעות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים)
ביקורת טובה. אני לא הצלחתי להתחבר כל כך לספר, אם כי יכול להיות שזה בגלל גילי הצעיר.
גם אני ראיתי את הכתבה על הארץ בעלת האפשרויות הבלתי מוגבלות ושכל אחד שם יכול להסתובב עם נשק - זה לא ייאמן! אני לא מבין למה זה קורה בכלל.
yaelhar (לפני 10 שנים)
מחשבות על זה אין בינינו חילוקי דעות.
גם אני מאמינה באי-הארכת-חיים על חשבון סבל, ובעזרה למות בכבוד. אני יודעת שיש מקומות נאורים המאפשרים את זה. הבאתי את ד"ר קבורקיאן כדוגמה לתפיסה מוסרית שונה בתכלית.
מורי (לפני 10 שנים)
יעל, ד"ר קבורקיאן שילם בכלא על מעשה הומני בעידן לא הומני. היו דיגניטאס בשוויץ הרי עושים זאת ללא כלא.
כבר שנים אני מאמין בהמתת חסד וחושב שמשנטלו טעם חיי אדם, אין טעם למושכם בשם גאוות מדע משיכת החיים רק כי הוא יכול.
yaelhar (לפני 10 שנים)
The Rabbi:
אני חושבת ש"טוב" ו"רע" הן הגדרות תרבותיות, וכאלה הן גם "נכון" ו"לא נכון". לא חושבת שיש בלבול בין השניים.

תודה על ההמלצה.
yaelhar (לפני 10 שנים)
מחשבות - אני מסכימה שהמעשה הומני.
ויחד עם זה על מעשה הומני לא פחות שילם ד"ר קבורקיאן בכלא.
The Rabbi (לפני 10 שנים)
הומני גוזר את משמעותו ישר מהגדרת 'הטוב והרע'. יש בידכם בלבול בין ההגדרות של מושגי 'הרע והטוב' מול הגדרת 'הנכון והלא נכון'. ממליץ לקרוא את 'שיחות על מדע וערכים' של ישעיהו ליבוביץ' בנושא. ההתעסקות סביב הנושאים האלו חוזר בספרים ובטלוויזיה עוד לני שכל הגיבורים למדו על מחקרו של פרויד והחלו לשבל על ספת הפסיכולוג. בקיצור, מאוד מוסיף לדעת.
מורי (לפני 10 שנים)
האינואיטים משאירים את זקניהם למות על הקרח אחרי שמשמעות חייהם הופכת לשלילית. אין הומני מזה.
yaelhar (לפני 10 שנים)
צודק, מחשבות. חיות לא יכולות להיות "רעות".
מה לגבי התנהגויות אנושיות שנויות במחלוקת? נניח האינואיטים שהשאירו את זקניהם על הקרח? הם רעים? ההתנהגויות האנושיות - והשיפוט לגביהן - משתנה מאד מחברה לחברה.
yaelhar (לפני 10 שנים)
תודה רבה, חני (דולמוש)!
שנה טובה גם לך ולאהובייך.
yaelhar (לפני 10 שנים)
תודה רבה, גלית!
אני מניחה שגם לי הוא לא יצא מהראש במהרה.
yaelhar (לפני 10 שנים)
אפרתי - זה נכון.
אלה שכונו פעם פסיכופתים (הכינוי השתנה, התופעה לא) נולדים עם נכות מסויימת, חוסר באמפתיה. בניגוד לנכויות אחרות, נכות זו גורמת נזק לסביבתם.
yaelhar (לפני 10 שנים)
תודה רבה, לי יניני!
גמר חתימה טובה גם לך ולמשפחתך.
מורי (לפני 10 שנים)
יעל, רוע קיים כמובן רק בקרב המין האנושי. חיות לא יכולות לחשוב על רוע, לא להגדיר אותו והן לרוב צריכות למלא את הבטן.
חני (לפני 10 שנים)
כן אמיתי ומדוייק! שנה נפלאה
גלית (לפני 10 שנים)
נפלא! ביקורת נפלאה לספר שעד עכשיו, כמה חודשים אחרי שקראתי אותו, לא יוצא לי מהראש.
אפרתי (לפני 10 שנים)
קראתי מחקר על פסיכופאתים, ובמיוחד אלה מהם שהופכים לרוצחים. אין להם יכולת להרגיש כפי שיעל כתבה, וכדי ליצור ריגושים הם חייבים משהו גדול כמו רצח או התעללות מסוג שהוא.
לי יניני (לפני 10 שנים)
ביקורת נהדרת לספר נפלא. תודה וגמר חתימה טובה
yaelhar (לפני 10 שנים)
שונרא החתול, רב תודוץ!
אם הצלחתי לפענח את טעמך, במיוחד על בסיס הערכתך העמוקה להרמן קוך, הספר הזה יהוה עבורך ספר מכונן. הרעיונות ודרך הכתיבה מעבר לזה שהם מרתקים ביותר, הם מעוררים חשיבה ובמיוחד "למה".

כמו שאת בוודאי יודעת, כמעט כל דבר יכול לפצוע ואף להרוג, לא רק נשק חם. אבן, נייר ומספריים גם.
yaelhar (לפני 10 שנים)
snow fox חן חן!
הספר מרתק מאד, אבל הרעיונות המובעים בו עלולים לגרום כאבי בטן...
yaelhar (לפני 10 שנים)
מחשבות תודה רבה!
מה זה "רוע"? אני לא מתכוונת להתפלסף. האם האריה הטורף את העופר חסר ההגנה הוא "רע"? אני חושבת ש"טוב" ו"רע" שייכים למוסר שהתפתח בתרבות שלנו, דרך הדתות שלנו. ההתנהגות של קווין היא כמובן "רעה" אבל הוא נולד ללא יכולת האמפתיה המאפשרת לאדם להבין ולהפנים את המונחים האלה. זה לא בא להצדיק אותו, כמובן.
yaelhar (לפני 10 שנים)
תודה רבה, אפרתי!
קראתי - אמנם באיחור רב - בזכות המלצתך. תודה.
מורי (לפני 10 שנים)
אבל אם הספר היה עוסק ברוע בפני עצמו, בסיס העלילה היה נשמט ולא תופס.
אפרתי (לפני 10 שנים)
הבעייה היא, שקווין לא ירה ברובה או באקדח. הרשעות והאכזריות שלו היו מזעזעות הרבה יותר.
שונרא החתול (לפני 10 שנים)
אני בושה ונכלמת להודות שהספר היה אצלי בידיים ועזבתי אותו כי הגופן הכאיב לי בעיניים. אני מקווה לקרוא אותו עד חגי תשרי תשע״ז, בלי נדר.
ביקורת מצוינת. היכולת שלך לנתח ספרים ולהתעמק בתמונה בכללותה ולא רק בפרטים הקטנים תמיד מעוררת אצלי הערכה והתפעלות.
ובעניין הנשק, לא מזמן ראיתי חלק מכתבה על אחזקת נשק בארה״ב ולקח לי זמן להפנים שהילדים בכתבה יורים ברובים אמיתיים ובאש חיה ולא ברובי פיינטבול או קפצונים.
חוץ מזה, אני תומכת בהערה של מחשבות.
snow fox (לפני 10 שנים)
לפני כמה ימים הכנסתי את הספר לרשימת הקריאה שלי כי הוא נשמע מדהים, והביקורת הזו אישרה לי את זה. ביקורת מקסימה.
מורי (לפני 10 שנים)
אני דווקא ראיתי מעבר לחלוקה האופיינית שיש דווקא רוע בפני עצמו. הרוע הזה לא מתמתן כשהוא זוכה לאהבה.
אפרתי (לפני 10 שנים)
ביקורת נפלאה לספר מדהים ויוצא דופן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ