ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר

---

כחלק מתהליך הכתיבה של הספר "כמעיין המתגבר", כתבה הסופרת איין ראנד משפט שתפס אותי - סופר הרוצה שספרו יישאר לנצח חייב לכתוב ספר העוסק בשאלה נצחית. חייב הספר לעסוק בשאלה שכל דור יעורר מחדש.
בנוסף, לאחר 25 שנה ש"כמעיין המתגבר" לא פסק מלהתפרסם, נשאלה ראנד למה היא חושבת שספרה עודינו מתפרסם. ענתה אז ראנד - "מפני שכשכתבתי אותו חשבתי רק על דבר אחד - חשבתי שהספר הזה חייב להתפרסם".
ליונל שרייבר לא עשתה זאת בספרה "חייבים לדבר על קווין". למעשה, היא עשתה את ההפך הגמור - היא לקחה נושא שאין עליו שואלין ועוררין כלל, וערערה את הקרקע הטבעית והבריאה על ידי יצירת סיפור אימים. היא העלתה שאלה שלה תשובה אחת הידועה לכולם. שאלה שאף דור בריא לא יעז לשאול את עצמו - האם אם מוכרחת לאהוב את ילדיה מצד טבעה? האם ילד מוכרח לאהוב את אימו מצד טבעו?.
והתשובה לשאלות אלו היא ברורה וחד משמעית - כן!.
בדיוק המסקנה המובנת מאליה שגם הסופרת, וגם אווה - הדמות הראשית בספר - הגיעו אליה.
אז כן, נהניתי לקרוא את הספר. אהבתי את הדמויות המורכבות ואת הדיוק בתהליך ההתפתחות של האם אווה והבן קווין. אבל האם הספר היה מוכרח להיכתב?. האם הספר הזה יישאר לנצח על מדפי הספרים ועל לבבות מאזיני הסיפורים? - אני חושב שלא.
אנו לא תמיד נהיה חייבים לדבר על קווין.

» ביקורות נוספות של חמינה
» ביקורות נוספות על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]