ביקורת ספרותית על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] מאת ליונל שרייבר
ספר מעולה

---

ניגשתי לספר הזה עם חששות, אפילו הייתי אומרת עם קצת פחד, ודי במהרה הוא מיגנט אותי אליו- מעין מסע פסיכולוגי לנבכי נפש האדם.
במרכז הסיפור מערכת יחסים בין אם ובנה –אווה וקווין.
אווה מגיעה אל האימהות בגיל מאוחר – 37, וגם זאת לאחר המון לבטים והתחבטויות. היא אישה המקדשת את החופש והעצמאות שלה והיא יודעת שהאימהות תגזול את אלו ממנה.
לרוע מזלה, אווה נאלצת להתמודד עם ילד "ייחודי" , ילד שנולד עם תועפות של רוע ושטנה אבל גם פיקחות. והשילוב הזה הוא שילוב קטלני.
קווין מגיח לאוויר העולם כשיצר הרוע טבוע באישיותו, חלק מסל התכונות שאיתו הוא נולד.
בניגוד להתעללות הורית שאנו קוראים עליה השכם וערב, בספר הזה קיימת התעללות "ילדית", אין לי דרך אחרת לתאר את זה.
ולא מדובר על התעללות כהלצה , כהשתובבות, אלא פשוט רמיסה זדונית בכוונה תחילה. בהיותו בן 6 קווין מצליח בתחכומו הרב להפוך את אמו לשבויה שלו. (כדי להבין איך ולמה תצטרכו לקרוא).
וכך לכל אורך הספר אנו מתוודעים למפלצתיות אין קץ שילד אחד מצליח לייצר עד לסוף המר.
לבי יצא אל אווה : מהיכן היא שאבה את כוחות הנפש להמשיך ולבקר את בנה בבית הכלא לאחר כל מה שעולל, מהיכן היא הצליחה לדלות את שאריות האמפתיה לאחר שבנה גזל ממנה את חייה? נשגב מבינתי.
רציתי להוסיף עוד כמה הגיגים ותובנות אך אלו יהיו מבחינת ספויילרים ולכן אני נמנעת.
הספר הזה מרתק, מצמרר וכואב. השפה שלו עשירה מאוד ומורכבת ומצריכה לפעמים קריאה חוזרת.
שורה תחתונה- ספר יחיד במינו כתוב למופת

» ביקורות נוספות של אורית זיתן
» ביקורות נוספות על חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט]