![חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] - ליונל שרייבר](/100x154/bookimages/covers4/44819.jpg "חייבים לדבר על קווין [עטיפת הסרט] - ליונל שרייבר")
ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 במאי, 2014
ע"י נשומלה
ע"י נשומלה
אני רוצה לדבר על הסופרת- ליונל שרייבר. לדעתי, רק אדם מתוסבך כמוה, רק אישה שעלתה במוחה האפשרות לוותר על חלק ביולוגי מעצמה, "לשים פס" על כל מה שהיא גדלה עליו ולהחליט לכתוב ספר במקום להביא ילד לעולם (טיפשי, בהחלט! אבל יוצא דופן במוזרותו...(!)), רק היא מסוגלת לכתוב ספר כל כך מתוסבך. ספר שאין בו שקר. הוא חושפני במידה מעליבה והייתי אומרת, אפילו בוטה. ספר שמציג את האימהות בצורה מעוותת משהו, אפלה, חתרנית. ספר שמציג את האמהות בפרספקטיבה כל כך מעוררת השתאות על המוזרות שיש בה. ספר אחר. שונה. אמיץ ובעיקר- מצויין.
למה, למען ה' הם לא דיברו על קווין?!
בואו נתחיל מזה שהאמא הייתה לגמרי מאוהבת בעצמה. (מאחר ואני סטודנטית לפסיכולוגיה) היא בהחלט מקבלת את כל ההגדרות להפרעת אישיות נרקיסיסטית. זאת אשה שיודעת לנצל כל מצב לטובתה. להציג את עצמה באור חיובי בעיני עצמה. ולהפעיל כח כדי לגרום לאחרים לחשוב כך. אשה ששנאה את הילד שלה רק בגלל שלא התאים לה שהוא נולד עם טמפרמנט (אופי)קשה. שדרש מעצמה לשים רגע את צרכי עצמה בצד ולטפל בתינוק. אשה שכשהיא מביאה ילד נוסף לעולם זה רק כדי לחזק את ביטחונה העצמי ב"תחרות" שהיא חווה נגד בנה ובעלה.
האשה הזאת, לכאורה אשמה ברצח ההמוני והמזעזע של בנה אבל ניתן להשליך את זה הלאה על אמא שלה האגורופובית והמוזרה. אין כאן אשמים. אבל כן יש כאן חוסר אחריות כללית.
האבא, בסה''כ אב אמריקאי טיפוסי שחי בתוך בועה אמריקאית ובתוך הבועה של עצמו. הוא ניסה להיות אבא טוב אבל בסופו של דבר, לא היה קשוב מספיק לבן שלו. לא הוא ולא אשתו. לא המורים ולא אף אחד מהסביבה.
הילדון המתואר כיצור אכזרי מלידה, כאוכל חינם, כסדיסט-סוציופט הוא תוצאה של מהלך חיים לא תקין. אומנם, הוא מרופד -טובע בשמנת. אבל השמנת היא.. חמוצה.
קווין, קווין...
אין ילד רע. יש ילד עם טמפרמנט קשה שגורם רע ולבסוף במצבים לא אידיאליים גם רע לו.
ילד שבשלב מסויים מטפח בתוך עצמו את השנאה את עוצמת הרגש מול קהות חושים עד שנוצרה מפלצת...
לסיכום- זהו ספר פסיכולוגי כתוב נהדר.
אומנם, הוא קשה לקראיה לפעמים ברמה הרגשית- תיאור הרצח מזעזע ממש. לפעמים תוך כדי קריאה בא לך לנער את האמא, האבא, הגננת, כל הסביבה. לצעוק עליהם- תתפסו את עצמכם ואת הילדון הזה לפני הרצח.
מומלץ.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אמרת ש:" כולנו כבני אנוש חווים צורך השרדותי משהו להביא ילדים לעולם גם אם לא מבחירה לגמרי. מין חותם בעולם"
אולי זאת הדרך של ליונל להותיר חותם בעולם?
סביר להניח שזה לא מתקרב לאדם אמיתי, אבל כנראה שאולי זה עדיף, כי כמו שכתבתי בתגובה שלי למטה: "אולי הסופרת לא מביאה ילדים לעולם(ובוחרת לכתוב ספר במקום) כי היא יודעת שהיא תהיה אמא לא טובה?" כתבתי בביקורת שלי על הספר "אל תבכי רוני"(ספר ממש טוב, אגב) שיש אנשים שלא מביאים ילדים לעולם מתוך בחירה בטענה שיש אנשים שלא מגיע להם להיות הורים בגלל שהם יכולים להיות הורים לא טובים. והאמת שזה נכון, לדעתי. יש המון אנשים שבכלל לא מגיע להם להיות הורים מכל מיניי בחינות. אם הסופרת בוחרת לא להביא ילדים לעולם, היא כנראה מבינה שזה בגלל שהיא לא תהיה אמא טובה, או שהיא יודעת שהיא לא יכולה לגדל ילדים מכל מיניי סיבות. |
|
|
נשומלה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נצחיה, את חוות דעתי אני לא מתכוונת לשנות. אני חושבת שאשה שלא רוצה להביא ילדים ובמקום זה כותבת ספר זה טיפשי. הספר מתוסבך וזה מה שהופך אותו למופלא בעיני.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אפרתי, אני שומעת מה שאת אומרת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נצחיה, הספר מופלא, ממש ומומלץ, ממש.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נעמה, לא התייחסתי לספר בכלל.
התייחסתי לאמירה שלך שאישה שבחרה (או לא בחרה, אני לא מכירה את חייה האישיים) שלא ללדת ילדים היא יצור "מתוסבך" או שאר מילים מגנות.
|
|
|
נשומלה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נצחיה, לדעתי כדאי לך לקרא את הספר. אין כאן התחבטות הורים כלל. אלא דיון של האם עם עצמה שבדיון הזה היא תמיד מגיעה לחמסקנה שהילד שלה הרס לה את חייה המושלמים ליסוד.
|
|
|
נשומלה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
רץ, לא נותר לי אלא להסכים, אם כי כולנו כבני אנוש חווים צורך השרדותי משהו להביא ילדים לעולם גם אם לא מבחירה לגמרי. מין חותם בעולם. אין הרבה שרוצים להשתחרר מתכונה זו. ומי שנאבק בכך, מקבל סטירות לחי מהחברה כולה.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אין חיה כזו ילד רע! יש סביבה שהילד חי בתוכה.ויש משפחה שהילד ניזון ממנה לטוב ולרע.
הורים לא נולדים הורים ולא באים עם הוראות הפעלה איך לגדל ילדים ולכן כל שיקול דיעה של הורים הוא נכון לאותה משפחה.
ביקורת מעניינת. הספר ברשימה שלי מזמן. |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעניינת, אני חושב שמעבר לטענות הפסיכולוגיות, קיימת היום גישה שבני אדם שואלים את עצמם, האם הכרח לגדל ילדים,
עד היום חשבתי שזאת שאלה לא ליגטימית, באחרונה השתכנעתי שהולדת ילדים צריך שתהייה מתוך בחירה, המחייבת תפיסה של נתינה, מה שחבל שלתפיסה אגואיסטית מחפשים נימוקים, בהם הילד נתפס כמיפלצת פוטנציאלית, הגדרה שמתאימה להורים, או להורים פוטנציאלים שמוטב שלא יממשו את הזכות והמחויבות להורות.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נעמה, אני לא מסכימה עם הטיעונים שלך חוץ מאשר שהספר מעולה. לדעתי, האמא היא אשה
רגילה, אולי קצת יותר אגואיסטית, שקיבלה ילד מפלצתי. את חושבת שכולם נולדים עם פוטנציאל להיות טובים ורק נסיבות חיים קשות מובילות למפלצתיות? אני חושבת אחרת. אולי בפסיכולוגיה לומדים כך, אבל קראתי בחיי מאות ספרי מתח, שעסקו ברוצחים סוציופתים ופסיכופתים. ובכן, ישנם אנשים שנולדו בלי יכולת לחוש. וכדי לעורר את התחושות הם עושים מעשים קיצוניים. לדעתי, קווין נולד מעוות. אמא שלו נורמלית, שטיפול בילד מעוות גרם לה לדחות אותו. למה היא אהבה את הילדה? האב, לדעתי, הוא אידיוט אטום. הדבר היחיד שאני לא מבינה במערכת היחסים הזאת, היא למה אווה כל כך אוהבת את פרנקלין ולמה היא לא מתקוממת. אם אני הייתי במקומה, הייתי עוזבת את הבית לשנה ונותנת לפרנקלין לטפל בקווין. נראה מה הוא היה טוען אחרי זה.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כסטודנטית לפסיכולוגיה,
מומלץ לך ללמוד לפתח אמפתיה לאנשים ולבחירותיהם. יש אנשים, וביניהם גם נשים, שבוחרים שלא להיות הורים, ולא להביא ילדים לעולם. לפעמים יש להם סיבות טובות לזה. תמיד כדאי להקשיב להם. מקריאה ותיקת שנים בפורום של אנשים מהסוג הזה, למדתי המון על הורות. הרבה יותר מאשר מה שמופיע בפורומים השייכים להורים. וזה כי מדובר במקום שבו לא מרגישים שלא בנוח להעלות נושאים מהותיים לחיים, ולהציב סימני שאלה.
בלי לקרוא את הספר, נראה לי שזה בדיוק מה שליונל שרייבר עשתה. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
הפרעה אישיותית. לא מטופלת. מובילה לתוצאות טראגיות זו עובדה .
האם הנרקסיזם של האמא או קשיי התמודדות של האב יצרו את המצב זו שאלה. לא עובדה .
|
|
|
נשומלה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לנעמה 37
יש אמהות ויש אמהות. לא כולן מוצלחת.
סטודנטית לפסיכולוגיה לא צריכה להתעלם מהעובדות. אמפתיה- יש בי. העובדות- אכזריות. אין כאן צעקות. יותר כאב (אם דיברת על אמפתיה) כאב שיכל להימנע מרבים עם עוד קצת תשומת לב. |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בתור סטודנטית לפסיכולוגיה , כתבת סקירה בנוסח כתב אישום חמור להורים, ללא טיפת אמפתיה שהיא מאסט בניתוח פסיכולוגי
ישנן אימהות נרקסיסטיות שהן מסורות ונפלאות לילדים והטעויות שלהן לא חורגות מטווח הנורמה של כל אם אחרת.
אופן תיאור האב מציג אב " נורמטיבי" והטעויות שנעשו לא תמיד מייצרות " מפלצת" או יש לומר הפרעה אישיותית מסוג כזה או אחר. לא קראתי את הספר אבל לדעתי ניעור וצעקות כדאי היה להחליף בפיקוח תרופתי במצב בו הילד נמצא. |
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא יצא לי לקרוא את הספר(מקווה שיצא לי בזמן הקרוב)
אבל את הסרט ראיתי, והאמת שלא חשבתי בכלל שהיא נרקסיסטית(אבל אולי בספר זה יותר מפורט).
אולי יש לה דיכאון אחרי לידה(?). קווין.... קווין הצטייר לי טיפה סוציופט, אבל אולי זה מדהו שהתפתח אצלו בגלל הסביבה בה חיי. שניי ההורים אשמים. לא ברצח אבל בחוסר צרכים ריגשיים שהם לא נתנו לו. האבא כמעט ולא היה(שוב, לפי הסרט) מעורב בגידול של קווין...... לדעתי זה שהוא ״אבא אמריקאי שחיי בבועה אמריקאית ובתוך הבועה של עצמו״ זה לא תירוץ. אבות גרועים(בכל מיניי מידות ומכל מיניי סוגים ) יש בכל העולם. אולי הסופרת לא מביאה ילדים לעולם(ובוחרת לכתוב ספר במקום) כי היא יודעת שהיא תהיה אמא לא טובה? |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
