גי דה מופסאן

גי דה מופסאן

סופר

גִי דֶה מוֹפָּאסָאן (בצרפתית: Guy de Maupassant;‏ 5 באוגוסט 1850 - 6 ביולי 1893) היה סופר צרפתי שכתב בעיקר סיפורים קצרים ורומנים.

רומנים שתורגמו לעברית:

עזה כמות (רומן) תורגם על ידי מ. בן אליעזר והופיע בשנת תש"ט בהוצאת מסדה.
לבנו (רומן) תורגם על ידי מ. בן אליעזר והופיע ברשות מסדה בהוצאת הדב.
בל-אמי (רומן) תורגם על ידי אליעזר כרמי והופיע בהוצאת עמיחי ללא ציון שנת הופעה.
המחרוזת תורגם על ידי דב קמחי.
בל-אמי, תורגם על ידי אביטל ענבר, הוצאת ספריית מעריב, 1984.
בל אמי, תרגמה מצרפתית דורית דליות-רובינוביץ', הוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד, 2008.
חיי אשה תורגם על ידי אריה חשביה, הוצאת ספרים לדורי.
פייר וז'אן, תרגמה רמה איילון, הוצאת ספריית פועלים, 2014


קובצי סיפורים שהופיעו בעברית:

טואן בתרגומו של ירוחם לוריא הופיע בשנת 1979 בהוצאת עם עובד.
הירושה בתרגומו של ירוחם לוריא הופיע בשנת 1977 בהוצאת עם עובד.
המתכון של רוז'ה בתרגומה של אביבה ברק הופיע בשנת 1997 בהוצאת עם עובד.
אהבות הופיע בהוצאת עמיחי ללא ציון מתרגם או שנת הופעה.
קסמי פריז תורגם על ידי כמה מתרגמים והופיע בהוצאת לדורי ללא ציון שנת הופעה.
אור ירח תורגם על ידי אהובה בת חנה והופיע בהוצאת מחברות לספרות.
יצרים תורגים על ידי ד. בן עמי והופיע בהוצאת הספרייה הקטנה בשנת 1968.
המארוקאית הופיע בהוצאת אופיר בשנת תש"ט ללא ציון מתרגם.
סיפורים תורגם על ידי מספר מתרגמים והופיע בשנה שלא צוינה בהוצאת ספרי זהב.
מבחר הסיפורים - תורגם על ידי מרים ברנשטיין כהן, ללא ציון המו"ל ושנת ההוצאה.
טרקלינים, הוצאת כרמי את שות בע"מ.
השמכאן, בתרגומה של אביבה ברק.
ימי א' של בורגני פריזאי, בתרגומו של אביטל ענבר, נהר ספרים, 2009.
סודות מחדר המיטות, הוצאת מעיין, בתרגומו של אברהם רוזן, 2003.
יופי שאין לו תכלית, תרגמה רמה איילון, הוצאת פן, 2016.
סיפורים שאהבתי, תרגמה לחן הלברטל, הוצאת סטימצקי, 2017.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (182):
ספרים שקראתי, רשימה, קבלתי מאנשים יקרים, הספרייה העברית בברלין, סיפורים קצרים, קריאה - מבוגרות.ים, ספרות מתורגמת - מצרפתית, ספרות מתורגמת , סִדְרָה, ספרי מופת, ספרים שמכרתי, נמסר לסיפור חוזר, קראתי, נקרא ב 2019, ספרי עם עובד למכירה, פעמיים, פרוזה, רשימת קריאה, ספרים למכירה בפחות מ20 שקלים!, עוד ...
1.
אור ירד אל בית-המלאכה דרך הפתח הפתוח בתקרה. זה היה מרֻבּע גדול של אור בהיר וכחֹל, חלל לבן על-פני המרחב אין-קץ של תכלת הרקיע, ששם עברו בחפזון עדות של צפרים. אך משנכנסו אל החדר הגדול, החשוב והמרֻפּד, הועמו קצת קרני-האור הפזיזות שירדו מן השמים, התרככו, התנמנמו בתוך הרפידות, הלכו וגועו בתוך הוילונות, האירו אך מעט את הפִּנות החשכות, ורק מסגרות-הזהב אשר שם הָדלקו כמו פנסי-אש. המנוחה והתנומה נראו ככלואות במקום הזה, זו המנוחה המצויה בבתי אמנים, ששם נגלתה העבודה של נפש האדם. בתוך אלה הכתלים, משכן המחשבה, ששם מתאבקת המחשבה, מתאמצת בכל כֹחה להִגָלות, הכל נראה כעָיֵף ויגֵע ותשוש, משבאה המחשבה לנוח. גי דה מופסאן (או מופסן) נולד בנורמנדי ועם סיום לימודיו, התגייס לצבא במלחמת צרפת-פרוסיה. לאחר שהשתחרר נסע לפאריס ונלקח תחת חסותו של גוסטב פלובר, שעודד אותו לכתוב והכניסו לחוגחם הספרותיים של פאריס. ב-1880 פירסם את ספרו "כדור של שומן", שזכה להצלחה מיידית. ובעשור שלאחר מכן כתב מאות רומנים וסיפורים. הוא נפטר לפני גיל 43 ממחלת עגבת. ...

2.
על ז'ורז' דורואה גיבור הרומן הסאטירי "בל אמי" שהקורא מלווה את דרכו מחייל משוחרר חסר השכלה וחסר כל - אל הצמרת. ז'ורז' דורואה מגיע לפריז אחרי שהשתחרר משירות באלג'יר והוא חסר עבודה ומקורות הכנסה, אבל אז הוא פוגש חבר שמציע לו מישרה בעיתון. הוא שמח על ההצעה ותוך זמן קצר הופך לכתב רכילות שמסתבר שכבר אז היה תפקיד מפתח המקדם את הנושא בו לראש הסולם העיתונאי. הצירוף של אופיו חסר המעצורים ויפי תוארו פותחים בפניו את המסלול אל הצמרת. כאמור הרבה כבר נכתב על הקשר בין העיתונות להון ולשלטון, אבל החשיבות של הספר, היא בדגש על יכולת התקשורת לבניית מרכזי כוח פוליטיים מחד, ובשימוש באינפורמציה הנגלית לה לצבירת הון מאידך, וגם כמובן בהיפוך – השימוש בידע העיתונאי לצבירת הון כדי ליצור מרכזי כוח פוליטיים. ודורואה משתמש בכל אלו וגם ביתרונו הטבעי – יפי תוארו, כדי לכבוש נשים שיקדמו אותו במעלה הסולם החברתי ותוך כדי כך משתמש בכספן לקידום מעמדו הכלכלי....

3.
מבחר ממיטב יצירותיו של הסופר הצרפתי הדגול. במרכזו הסיפור 'הירושה' ועמו שבעה מסיפוריו הקצרים יותר....

4.
כתריסר שנות יצירה בסך-הכל של גדול מחברי הסיפור הקצר הניבו שלוש-מאות סיפורים, ומתוכם בחרה אביבה ברק לקובץ זה שלושים, אחדים מוכרים לקורא העברי, ורבים שאינם מוכרים לו. המכלול הוא מופאסאן לא צפוי, שבמחוזותיו אין בלתי-סביר, אין בלתי-טבעי, השכל הישר מתמוטט, וחיי אנוש חומקים מכל הגדרה צרה - הצצה מרגשת אל גדוּלה ספרותית, בתרגום שבדומים לו לא פּוּנק מופאסאן פעמים רבות כשתורגם לעברית.   ראיית האדם האירונית של מופאסאן, עם קורט של אמפתיה, מעלה לא פעם אדם רווי חרדה הולכת וגוברת עד לשיגעון, התאבדות או מוות, כי האדם באשר הוא - אם ביער, אם בספינה על המים, ואם בין הרי הקרח, או בין קירות ביתו - לא רק סגור בבדידותו, אלא גם נדחק לקרן-זווית בתוך עצמו, מופקע "מעצמו", ואינו יכול להיאחז במוכר, כי אפילו הדברים המוכרים עשויים ללבוש מולו פנים של חרדה.   ה'אחֵר' מצוי בתוך דמויותיו של מופאסאן, ה'שם' בתוך ה'כאן', והקשרים בין בני-האדם אינם אלא נשף-מסכות ענקי. גם לעצמו האדם הוא צעיף מתחת לצעיף, וזה מה שממיט עליו את מה שנראה 'גורל-עיוור', ומוביל את הסיפור, יחד עם הקורא, אל הסיום המפתיע, שהוא כל-כך בלתי-נמנע.   גי דה מופסאן (או מופסן) נולד בנורמנדי ועם סיום לימודיו, התגייס לצבא במלחמת צרפת-פרוסיה. לאחר שהשתחרר נסע לפאריס ונלקח תחת חסותו של גוסטב פלובר, שעודד אותו לכתוב והכניסו לחוגחם הספרותיים של פאריס. ב-1880 פירסם את ספרו "כדור של שומן", שזכה להצלחה מיידית. ובעשור שלאחר מכן כתב מאות רומנים וסיפורים. הוא נפטר לפני גיל 43 ממחלת עגבת. ...

5.
המחרוזת, העדי או העֲנָק (בצרפתית: La Parure) הוא סיפור קצר מאת הסופר הצרפתי גי דה מופסאן שהתפרסם לראשונה ב-17 בפברואר 1884 לראשונה ביומון הצרפתי "לה גולואה". הסיפור הפך לאחד הסיפורים הפופולריים ביותר של מופאסאן, והוא ידוע בעיקר בשל סופו המפתיע (סיפור פואנטה). הסיפור היווה מקור השראה לאומנים רבים כמו הנרי ג'יימס, שכתב בעקבותיו את הסיפור הקצר "בזיך הזהב"....

6.
מבחר ממיטב סיפוריו של הסופר הצרפתי הדגול, שעיקרם אנשים ומאורעות יוצאי דופן. במרכזו הסיפור "החיצון" ועמו עוד חמישה-עשר סיפורים קצרים יותר, ביניהם: "טואן", "אהבות בית-העלמין", "המטריה", "החביונה", "דודי ז'יל", ו"אגדת מון סן-מישל". קובץ משלים ל"הירושה"....

7.
על ז'ורז' דורואה גיבור הרומן הסאטירי "בל אמי" שהקורא מלווה את דרכו מחייל משוחרר חסר השכלה וחסר כל - אל הצמרת. ז'ורז' דורואה מגיע לפריז אחרי שהשתחרר משירות באלג'יר והוא חסר עבודה ומקורות הכנסה, אבל אז הוא פוגש חבר שמציע לו מישרה בעיתון. הוא שמח על ההצעה ותוך זמן קצר הופך לכתב רכילות שמסתבר שכבר אז היה תפקיד מפתח המקדם את הנושא בו לראש הסולם העיתונאי. הצירוף של אופיו חסר המעצורים ויפי תוארו פותחים בפניו את המסלול אל הצמרת. כאמור הרבה כבר נכתב על הקשר בין העיתונות להון ולשלטון, אבל החשיבות של הספר, היא בדגש על יכולת התקשורת לבניית מרכזי כוח פוליטיים מחד, ובשימוש באינפורמציה הנגלית לה לצבירת הון מאידך, וגם כמובן בהיפוך – השימוש בידע העיתונאי לצבירת הון כדי ליצור מרכזי כוח פוליטיים. ודורואה משתמש בכל אלו וגם ביתרונו הטבעי – יפי תוארו, כדי לכבוש נשים שיקדמו אותו במעלה הסולם החברתי ותוך כדי כך משתמש בכספן לקידום מעמדו הכלכלי. ...

8.
ב-1884 מתפרסם בעיתון פאריזאי סיפור בהמשכים בשם "בל אמי" שכתב גי דה מופאסאן, שחושף את מערומי ההון, השלטון, התקשורת, החברה הפריזאית הגבוהה, מוסד המשפחה המקודש, הנשים, הגברים... ז'ורז' דורואה הוא גיבור הרומן הסאטירי "בל אמי" שהקורא מלווה את דרכו מחייל משוחרר חסר השכלה וחסר כל - אל הצמרת. ז'ורז' דורואה מגיע לפריז אחרי שהשתחרר משירות באלג'יר והוא חסר עבודה ומקורות הכנסה. הוא פוגש חבר שמציע לו מישרה בעיתון. תוך זמן קצר דורואה הופך לכתב רכילות שכבר אז היה תפקיד מפתח המקדם את הנושא בו לראש הסולם העיתונאי. הצירוף של אופיו חסר המעצורים ויפי תוארו פותחים בפניו את המסלול אל הצמרת. הרבה כבר נכתב על הקשר בין העיתונות להון ולשלטון, אבל החשיבות של הספר, היא בדגש על יכולתה של התקשורת לבניית מרכזי כוח פוליטיים מחד, ובשימוש באינפורמציה הנגלית לה לצבירת הון מאידך, וגם כמובן בהיפוך – השימוש בידע העיתונאי לצבירת הון כדי ליצור מרכזי כוח פוליטיים. ודורואה משתמש בכל אלו וגם ביתרונו הטבעי – יפי תוארו, כדי לכבוש נשים שיקדמו אותו במעלה הסולם החברתי ותוך כדי כך משתמש בכספן לקידום מעמדו הכלכלי....

9.
"הסיפורים האירוטיים ביותר שכתב גי דה מופסן" - כך תיאר את הספר סודות מחדר המיות מבקר הספרות של ה"ל'אקספרס", אחד העיתונים הנחשבים ביותר בצרפת. מבקר הספרות של ה"פרנסואר" קבע: "סיפורי 'דקמרו' הלוהטים של בוקאצ`יו מחווירים מול דמיונו וכשרונו הספרותי של גי דה מופסן." כל המבקרים הסכימו אתם. קובץ הסיפורים סודות מחדר המיטות היה לרב-מכר מייד עם הופעתו. הספר תורגם לעשרות שפות, והוא עדיין מונח על מדפי רבי המכר בעשרות מדינות ברחבי העולם. מופסן, בן למשפחת מלכים ומרקיזים, ניצל את כשרונו הספרותי כדי לבקר באירוני מושחזת את חייהם הריקניים של בני המעמדות העליונים בצרפת. הוא ליגלג על עלילות האהבים שלהם, על הדון-ז`ואנים רודפי הנשים ותאבי הסקס, ועל נשות החברה הגבוהה בפאריס, שהקדישו את עיקר זמנן לציד גברים. על אף שהסיפורים העסיסיים גדושים בתיאורי זימה חושפניים וציוריים, הם נחשבים עד היום לפסגת יצירתו של גי דה מופסן. שכן, בצד היותם אירוטיים ונועזים, מצטיינים סיפוריו של מופסן גם בעין חדה, בכשרון ספרותי נדיר ובעלילה קצבית ומרתקת....

10.
11.
"עוד לא קם בספרות בעולם סופר המסוגל לבטא את רבגוניותה של האהבה כמו מופאסאן, מגדולי יוצריה של צרפת בכל הדורות. אהבת הגברת העשירה, המוקפת מעריצים, אל משרתה; אהבת החנוונית בת הכרך אל הגבר המתנכר לה; אהבתה של בת העיירה הנידחת לאיש העולם הרחב - כל האהבות הללו מתמזגות בספר זה לקשת מרהיבה של האהבה על כל גווניה"...

12.
הסופר הצרפתי הנודע, בןהמאה ה-19,גי דה מופסן, נחשב לאבי הסיפור הקצר המודרני. יצירתו הפורה והאהובה השפיעה על סופרים רבים, כמו סומרסט מוהם, או. הנרי, אנטון צ'כוב, הנרי ג'יימס וארנסט המינגוויי. הקובץ יופי שאין לו תכלית מציג את מגוון יצירתו באמצעות סיפורים השונים זה מזה בנושא ובטון, ונעים בין טרגדיה וסאטירה לקומדיה ופארסה. בסגנון ישיר וצלול, הוא מספק ריאליזם נוקשה ואירוניה ספקנית. מופסן מיטיב לתאר את הרמאות, הצביעות וההבל בכל הרמות החברתיות. בכנות גדולה הוא מתאר את עולמן של הזונות, ואינו נמנע מלחשוף את אכזריותה של המלחמה בצרפת. בשל התכונות הללו השפיעו סיפוריו על יוצרי קולנוע, טלוויזיה, אופרה ואפילו מוזיקת רוק. אין ספק שיצירתו של מופסן שורדת את מבחן הזמן ותרגומה הבהיר והקולח של רמה אילון מנגיש את הטקסט המופסני לקורא העברי בן זמננו....

13.
המישה סיפורים מאת הסופר המוכר כגאון הסיפור הקצר הצרפתי, מופיעים כאן בתרגום-מופת ראשון לעברית. חמשת הסיפורים שנכללו בקובץ מדגימים את הפשטות-לכאורה של אמנות הסיפור המופסני ואת הרב-גוניות המדהימה של הסופר, המוכר אצלנו בעיקר כאמן סיפורי-הפואנטה; היא נגלית כאן בהומור הדק במיוחד בסיפורים "המתכון של רוז`ה", "ומה עם הלטינית?" וב"בומבאר" בטראגיות ובמסתורין האפל, במיוחד ב"הארון" וב"משוגע"....

14.
15.
פייר וז'אן הם שני אחים, האחד רופא, האחר עורך דין. הם מתגוררים בבית הוריהם ולמרות אופיים השונה מצליחים לשמור על שלום בית. יום אחד נופל דבר בחיי המשפחה השקטים: מתברר כי חבר ותיק של ההורים הוריש במותו את כל כספו רק לצעיר הבנים, ז'אן. בלבו של פייר, הבכור, מתעוררת קנאה מייסרת, ומחשבות קדחתניות סוחפות אותו לנסות לפתור את התעלומה. בפייר וז'אן מעמיד מופסן תמונה חיה של מארג משפחתי מורכב. הוא מפליא לתאר את תהומות הרגש האנושי כאשר איזון החיים העדין מופרע ומצייר חברה בורגנית השבויה בתוך נורמות של העמדות פנים. פייר וז'אן הוא קלאסיקה ספרותית; גי דה מופסן, מגדולי הסופרים הריאליסטיים במאה ה־19, מתבלט בה כצופה ביקורתי וחד אבחנה, אך גם מלא חמלה. לרומן פייר וז'אן הקדים גי דה מופסן חיבור בשם "הרומן". זהו טקסט חשוב ואישי, שבו מגדיר מופסן את אמנות הרומן שלו,עומד על תפקידה של הביקורת הספרותית וחושף את יחסו המיוחד אל פלובר, אביו הרוחני. זהו תרגום ראשון לעברית של חיבור מכונן זה, והוא מוגש לקוראים כפי שפורסם בשנת 1887, כחלק בלתי נפרד מפייר וז'אן. לספר מצורף פתח דבר מאת המתרגמת, רמה איילון. פייר וז'אן הוא השלישי מבין שישה רומנים שכתב מופסן בפרק זמן קצר של שבע שנים בלבד, שלאחריו, בעקבות מחלת העגבת, שקע בהזיות ובדיכאון עד למותו, בגיל 43 בלבד....

16.
17.
18.
19.
גי דה מופסאן (1893-1850), הסופר שהעלה את הסיפור הקצר לדרגה הנשגבת ביותר, היה בן טיפוחיו של פלובר, שראה כבר בסיפורו הראשון יצירת מופת. מגיל 30 הקדיש מופסאן את חייו לכתיבה. סיפוריו ראו אור בעיתונים הנפוצים ביותר והבורגנות הפריזאית אימצה אותו לחיקה, אך הוא לא התפתה. בימי א' של בורגני פריזאי, ובסיפורים הפריזאים האחרים הנלווים אליו, הוא מתאר את חיי העיר והאנשים בהומור אירוני, לעיתים שחור, אך תמיד בנימה שיש בה חמלה אנושית, עדינות וכנות....

20.
21.
22.
23.
24.
בסתיו 1880 הצטרף גי דה מופסאן בן השלושים לאימו באי קורסיקה. האם סבלה ממחלת עצבים כרונית ואהבה לנסוע לטיפול באי שאת נופיו תיארה כ"פראיים לגמרי, בעלי יופי ראשוני". מופסאן, שכבר זכה לפרסום ולהערכה בזכות סיפורו "כדור שומן"*, שאותו הגדיר פְלובֵּר כ"יצירת מופת", בילה כמה שבועות ב"אי היופי", L'île de Beauté, כפי שמכונה האי קורסיקה זה עידן ועידנים. בתקופה קצרה זו ספג הסופר הגאון חוויות שהפכו ביד האמן שלו ובדמיונו העשיר לרשימות, והן פורסמו בכתב העת הספרותי הפריזאי הנחשב "ז'יל בְּלאס" וביומון הנפוץ "לֶה גוֹלוּאָה". ברשימות אלה השתמש לכתיבת סיפורים קצרים שהמכנה המשותף שלהם הוא קורסיקה, נופיה ואנשיה, בעיקר אנשיה. מה שמשך אותו לאי הים תיכוני בעקבות המנטור הגדול שלו גוסטב פלובר היו נופי בראשית, טיפוסים של איכרים, שודדים, אורחות חיים ומנהגים שמבוססים על כבוד, אהבה, שנאה, נקמה, ידידות, נאמנות – הכול במצב ראשוני שנושם אנושיות ואכזריות קדמונית. לא מדובר ב"פרא האציל" של ז'אן־ז'אק רוסו, ולא בגן העדן המיוחל של הטבע. מופסאן המפוכח מצא כאן הזדמנות לטבול את קולמוסו בטבע האדם על כל מאפייניו. מאפיינים אלה הם חלק בלתי נפרד מאמנותו ומצויים בלב כל יצירותיו: האדם על חולשותיו, גדלותו וקטנותו, כפי שהוא ראה ותפש אותו במבטו הספרותי. כך גם הסיפורים מקורסיקה שבהם מתאפיין האדם הקורסיקאי כיצור "אנושי מפלצתי". זהו אדם קיצוני בכול: בטוב וברע, באכזריות ובחמלה, בנקמנות ובסליחה. נקודה מעניינת: פרידריך ניטשה פיתח אובססיה לקורסיקה. אף שבריאותו הרופפת לא אִפשרה לו לבקר ולוּ פעם אחת באי שבו שאף לבלות את שארית ימיו. בעיני רוחו ראה הפילוסוף הגרמני סיכוי שבאי שהוליד את האיש החזק, הלוחם הגברי נפוליאון, הוא ימצא את טיפוס "האדם העליון"**, האדם שחייו מתנהלים מעבר לטוב ולרע. אך נחזור למופסאן. נפעם מנופיו הנשגבים והייחודיים של האי שלכד אותו בקסמיו חזר הסופר לקורסיקה כשנה אחרי שהותו הראשונה שם עם אימו. רישומם העז של ביקוריו שם בא לידי ביטוי בסיפורים שלפניכם, שנכתבו וראו אור בשנים 1880–1885. כאן המקום לציין שקורסיקה המשתקפת בסיפוריו, על תרבותה, אנשיה והיחסים ביניהם, אינה בהכרח קורסיקה האמיתית אלא פנטזיה רומנטית אפלה, מוארת בכישרונו הגאוני של גי דה מופסאן....

25.
26.
27.
28.
29.
התחלתי לתרגם את סיפוריו של מופסאן משום שזו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי לשתף את בני משפחתי בחוויה שחוויתי כשקראתי אותם. בהמשך, תוך כדי עבודת התרגום, גיליתי בסיפוריו משמעויות ורבדים שנעלמו מעיניי בקריאה הראשונה והשנייה, והדבר דרבן אותי להמשיך במאמציי להפוך אותם לנגישים עבור אנשים נוספים שהשפה הצרפתית אינה שגורה בפיהם. כ-130 שנה חלפו מאז שמופסאן כתב את סיפוריו, ואף-על-פי-כן, כשאני קוראת אותם, נדמה לי שהם התרחשו אתמול, ויתרחשו גם מחר; שהם התרחשו בצרפת, ומתרחשים ויוסיפו להתרחש גם בישראל. מופסאן נחשב לאומן הכתיבה המתומצתת, משום שבהשראת מורו – גוסטב פלובר – הקפיד ללטש כל מילה ומשפט עד שיהיו המתאימים ביותר להבעת כוונתו. אני מקווה שהצלחתי להעביר לקורא בעברית תכונה מופלאה זו של מופסאן....

30.
"מופסאן סוקר וסורק את מסתרי נפש האדם בעת שפרויד מתחיל לעבוד על הנושאים הללו. אפשר לומר שהוא הקדים את תגליותיו של פרויד בכך שהציג באופן שונה את נתוני הבסיס הפסיכולוגיים. וכך מקבל הטקסט הספרותי עוצמה של מסמך קליני. הוא רכש היכרות כה מרשימה עם המכניזמים הפסיכולוגיים שגם כיום יש בו כדי ללמד אותנו. בעיניו של מופסאן, הסופר הוא פסיכולוג ממדרגה ראשונה." [מריאן בורי, אוניברסיטת סורבון, פריז] גי דה מופסאן נולד ב־1850 ומת ב־1893. הוא נטמן בבית הקברות מונפרנאס בפריז....

31.
32.
33.
בשקט ובשלווה זורמים להם חייהם של לואיז, אשתו היפה של אדון רולאן, בן המעמד הבינוני, שמושגיו המוסכמים על ההנאה מחיי העולם הזה עולים בד בבד עם מושגיו על טהרת המשפחה ונאמנותה של האישה, שהוריה השיאוה לבעל מסודר מבחינה חמרית. אך שקט זה הוא רק חיצוני, עשרים וחמש שנים נשאה האישה בליבה את סוד אהבתה עם האחר, זה שהטיל בנפשה את אותה סערה, שבלעדיה אין חיי האישה חיים כלל וכלל, עשרים וחמש שנה שמרה על הסוד ולא ידע על כך לא בעלה, לא פיאר בנה הבכור ואף לא ז'אן, בנה השני ושהוא לאמיתו של דבר, בנו של האחר. ופתאום, כרעם ביום בהיר פוקד המזל את המשפחה השלווה. ירושה גדולה נופלת בחלקו של ז'אן בלבד, הבן של האיש האחר. ממי?מי המוריש?אוי לאותו מזל ואוי לאותו אושר!שלוות המשפחה המאושרת נהרסת כליל. אחד מסיפורי האהבה הגדולים ביותר ואולי הסיפור החזק ביותר של גי דה מופסאן. לספר זה יש מועדוני מעריצים ברחבי העולם עד היום. כמובן שהם בגיל כפול מגילה של חתולתי. תזכורת: גיא דה מופסאן:1850-1893 סופר צרפתי. הוצג לפני החוגים הספרותיים על ידי גוסטב פלובר*, מורו הספרותי. הכיר את זולה והצטרף אליו לחוג הסופרים הנטוראליסטיים. הסיפור הראשון שפרסם את שמו 'כדור שומן' 1880-זכה להצלחה כבירה. אחריו כתב עוד כשלוש מאות סיפורים קצרים ו-6 רומנים. ב-1885 לקה בעגבת(סיפיליס למי שלא יודע) ובעקבותיה לקה בנפשו ומת במוסד. בהוצאת ספרים הדב פרידמן סדרת ספרי כיס יצאו לאור גם הספרים הבאים: המוות אורב לי אליזבת דאלי הרוצח המוזר קרטר דיקסון נבכי העבר אגאתה כריסטי סרנדה ג'ימס מורגן קיין לבנו מופסאן דמותה של אישה סומרסט מוהם מלכת אטלנטיס פייר בנואה פשוט אהבה-וואנדה ואסילבסקה הפרח האפל-ג'ון גלסוורת'...

34.
35.
36.
37.
הנובלה הדוקטור הרקליוס גלוס היא סיפור על שיגעון. מופסאן מתאר לנו את תהליך התדרדרותו הנפשית, את קריסת הזהות והתפרקות ה"אני" של גיבורו, הדוקטור הרקליוס גלוס, כתוצאה של משיכתו לרעיון גלגול הנשמות מיצור חי אחד למשנהו, המטמפסיכוזה. בדומה לוולטר המלגלג בקנדיד על האופטימיות, מלעיג מופסאן את המטמפסיכוזה, מבית מדרשו של פיתגורס, מגחיך עד לכדי אבסורד את האמונה הדתית־פילוסופית העתיקה כי לנשמה מגוון רחב של סוגי גוף שהיא יכולה לאכלס, כולל גלגולה בבעלי חיים....

38.
שני סיפורים מאת שניים מגדולי הסופרים הצרפתים בכל הזמנים – מופסאן ופרוסט. בשניהם מתוארים ברגישות שאין דקה ועמוקה ממנה מעשי רצח של הורים בידי בנים. הסיפורים חפים משיפוטיות ומביאים את הדברים לקורא באופן שיהא זה הוא שישפוט. באחרית הדבר מרחיבה ענת רנן את היריעה ומנתחת בכלים פסיכואנליטיים את כל אחד מהמקרים בנפרד ואת המשותף ביניהם – ובעצם לכולנו....

39.
40.
בסיפור "האלמונית" מספר וילייה דה ל'איל־אדם סיפור רומנטי על אהבה בלתי אפשרית. לאחר שעוררה תשוקה במתבגר הצעיר, ובהכירה את הממד הטמפורלי של האהבה, האלמונית בורחת, מתחמקת, נעלמת. בסיפור "הפולי ברז'ר, 1879" ז'וריס-קרל הויסמנס תוקף את הסדר החברתי של זמנו ומתאר את הריקנות, השיעמום והיעדר האסתטיקה השולטים בו. עובדי התיאטרון ושחקניו אינם מובחנים מהמוצרים שמציעות הפרסומות בתוכנייה, וכמוהם הם מטבע עובר לסוחר, אובייקטים, מנוכרים מקהלם, כפופים, שקופים ומנוצלים. גיבורת סיפורו של גי דה מופסאן "הרפתקה פריזאית" היא אישה פרובינציאלית נשואה ומשועממת. היא נמשכת לפריז בכוח סמוי ומאמינה שהעיר הנוצצת, המתוחכמת, המושחתת ושטופת התאוות המסעירה את דמיונה ממש מחכה לה. אבל ברגע השיא הנחלם היא חוֹוה את הפער בין הפנטזיה למציאות. החלום המתוק ושברו המר....

41.
42.
43.

תיאורי נוף מקסימים ומרשימים. בסדר.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
מופסן ושם הספר משכו אותי לרכוש ולקרוא. למען ההוגנות או ההגינות היה נכון לציין שחלק מהסיפורים כבר תורגמו בעבר. 3 סיפורים מוצלחים מאוד. הש... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
סיפורים על התרחשויות שדרכן ודרך האושיות הפועלות נחזים גורלות של אנשים. חמוד. ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הרקליוס נובר וחוקר סוגיה מסוימת של גלגול נשמות, יוצא מדעתו ונשלח לבית משוגעים. לא התחברתי ולא אהבתי.... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
"בל־אמי" (צרפתית: חבר חינני/נאה), מאת גי דה מופסאן, מגולל את סיפורו של בחור צעיר בשם ז'ורז' דירואה, חייל צרפתי בדימוס, שמאס משירותו עוד לפני שה... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ