בסתיו 1880 הצטרף גי דה מופסאן בן השלושים לאימו באי קורסיקה. האם סבלה ממחלת עצבים כרונית ואהבה לנסוע לטיפול באי שאת נופיו תיארה כ"פראיים לגמרי, בעלי יופי ראשוני".

מופסאן, שכבר זכה לפרסום ולהערכה בזכות סיפורו "כדור שומן"*, שאותו הגדיר פְלובֵּר כ"יצירת מופת", בילה כמה שבועות ב"אי היופי", L'île de Beauté, כפי שמכונה האי קורסיקה זה עידן ועידנים. בתקופה קצרה זו ספג הסופר הגאון חוויות שהפכו ביד האמן שלו ובדמיונו העשיר לרשימות, והן פורסמו בכתב העת הספרותי הפריזאי הנחשב "ז'יל בְּלאס" וביומון הנפוץ "לֶה גוֹלוּאָה". ברשימות אלה השתמש לכתיבת סיפורים קצרים שהמכנה המשותף שלהם הוא קורסיקה, נופיה ואנשיה, בעיקר אנשיה.

מה שמשך אותו לאי הים תיכוני בעקבות המנטור הגדול שלו גוסטב פלובר היו נופי בראשית, טיפוסים של איכרים, שודדים, אורחות חיים ומנהגים שמבוססים על כבוד, אהבה, שנאה, נקמה, ידידות, נאמנות – הכול במצב ראשוני שנושם אנושיות ואכזריות קדמונית. לא מדובר ב"פרא האציל" של ז'אן־ז'אק רוסו, ולא בגן העדן המיוחל של הטבע. מופסאן המפוכח מצא כאן הזדמנות לטבול את קולמוסו בטבע האדם על כל מאפייניו. מאפיינים אלה הם חלק בלתי נפרד מאמנותו ומצויים בלב כל יצירותיו: האדם על חולשותיו, גדלותו וקטנותו, כפי שהוא ראה ותפש אותו במבטו הספרותי. כך גם הסיפורים מקורסיקה שבהם מתאפיין האדם הקורסיקאי כיצור "אנושי מפלצתי". זהו אדם קיצוני בכול: בטוב וברע, באכזריות ובחמלה, בנקמנות ובסליחה.

נקודה מעניינת: פרידריך ניטשה פיתח אובססיה לקורסיקה. אף שבריאותו הרופפת לא אִפשרה לו לבקר ולוּ פעם אחת באי שבו שאף לבלות את שארית ימיו. בעיני רוחו ראה הפילוסוף הגרמני סיכוי שבאי שהוליד את האיש החזק, הלוחם הגברי נפוליאון, הוא ימצא את טיפוס "האדם העליון"**, האדם שחייו מתנהלים מעבר לטוב ולרע.

אך נחזור למופסאן. נפעם מנופיו הנשגבים והייחודיים של האי שלכד אותו בקסמיו חזר הסופר לקורסיקה כשנה אחרי שהותו הראשונה שם עם אימו. רישומם העז של ביקוריו שם בא לידי ביטוי בסיפורים שלפניכם, שנכתבו וראו אור בשנים 1880–1885.

כאן המקום לציין שקורסיקה המשתקפת בסיפוריו, על תרבותה, אנשיה והיחסים ביניהם, אינה בהכרח קורסיקה האמיתית אלא פנטזיה רומנטית אפלה, מוארת בכישרונו הגאוני של גי דה מופסאן.

גי דה מופסאן

גִי דֶה מוֹפָּאסָאן (בצרפתית: Guy de Maupassant;‏ 5 באוגוסט 1850 - 6 ביולי 1893) היה סופר צרפתי שכתב בעיקר סיפורים קצרים ורומנים. רומנים שתורגמו לעברית: עזה כמות (רומן) תורגם על ידי מ. בן אליעזר והופיע בשנת תש"ט בהוצאת מסדה. לבנו (רומן) תורגם על ידי מ. בן אליעזר והופיע ברשות מסדה בהוצאת הדב.... המשך לקרוא

שם הספר
טואן - ספריה לעם #254
הירושה - הדפסות שונות - ספריה לעם #228
חיי אשה (לדורי)
ניחוח האהבה (לדורי)
השמכאן - הספריה החדשה #1999 [16]