למען האמת לא קראתי את הספר מרצוני ומטעמי האישי אלא בשיעור ספרות- הוא אחד הספרים שהופיע בתכנית הלימודים שלנו השנה, וקראתי אותו מתוך ספר הלימוד "מגוון".
העלילה מספרת על גברת לואזל שנולדה למעמד עני ותמיד חלמה להגיע למעמד אצולה גבוה. לעומתה, בעלה של גברת לואזל תמיד שמח בחלקו ואינו חושק בשום מעמד. הפער בין הדמויות יוצר חוסר איזון שבהתחלה הפך את הסיפור לאיך שהוא חביב... הרושם הראשוני שעשה עלי הסיפור הוא שהסיפור הזה פשוט... שגרתי מדי. עוד סיפור על פער בין מעמדות, מה חדש?
ככל שהסיפור המשיך לספר על הפערים בין גברת לואזל לבעלה- התחלתי להשתעמם. מאוד. מאוד, מאוד, מאוד, מאוד- כל כך הרבה שכמעט נרדמתי בשיעור.
הרי כבר מהעמוד הראשון ניתן להבין שגברת לואזל חמדנית שלא מסתפקת בחלקה, למה לחפור על זה לאורך כל הספר?
בהמשך שיניתי מעט את דעתי כשהתפתחו דברים פחות צפויים בעלילה, אך לאחר מכן הכל חזר לקדמותו והמשכתי להשתעמם מוות בשיעורי ספרות... לפחות עד שהגענו לסוף הספר, בו היה מוסר ההשכל שעלינו להסתפק במה שבחלקנו או שנשלם על כך ביוקר. וואו, לא ציפיתי שזה יהיה מוסר ההשכל מסיפור שכולו אסון אחד גדול על מה קורה כשחומדים כל כך הרבה...
אם לסכם בשתי בשתי מילים: משעמם וצפוי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
