ביקורת ספרותית על הירושה - הדפסות שונות - ספריה לעם #228 מאת גי דה מופסאן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 באוגוסט, 2017
ע"י זרש קרש


לקראת העליה לכיתה א' לקחה אותי אמי בפעם הראשונה לקולנוע. אני זוכרת היטב את החושך הפתאומי, הכסאות המרופדים ובעיקר את "ספר הג'ונגל" ואת הפחד משירחאן. כשיצאנו מסונוורים לאור השמש אמא אמרה שזה היה סרט נהדר ואני בתמימות שאלתי איך נהנתה מסרט ילדים, אז ענתה לי אמא שלי ש"יצירה טובה - טובה בכל גיל". במשקל המשפט הזה קבעתי לעצמי בהמשך את סטנדט הקלאסיקה ככזה שיטלטל, יערער, יצמית או יגמיע בכל תקופה, ולא רק לשעתו.
במובן הזה ספרו של גי דה מופסן לצערי אינו קלאסיקה.
מופסאן מניח סיפורים קצרים בזה אחר זה, אשר בשלב מסוים בקריאה החלו להרגיש לי כסדרת הטפות שהיתה רלוונטית לזמנו: האיוולת שבפסילת נישואים על רקע גזע, הריקבון שבחיי חברה המושתתים בחזקה על מעמד, יחוס וממון, האכזריות שבמסעות ציד והניגוד שבינם לבין המעמד הגבוה האנין, כביכול ועוד. אני משערת שלו היתי צריכה למלא שאלות עמדות בנושאים הנ"ל ובדומיהם, אני ומופסאן היינו מסכימים כמעט על כל הנושאים הנידונים. עם זאת, בשלב בו צפיתי בסיפור "הענק" שהמחרוזת האבודה שבעליה שיעבדו את עצמם בלי הרף כדי להחזיר את חובה היתה בסופו של דבר מזויפת, זה היה הרגע בו סגרתי את הספר וחשתי שכבר קראתי את זה איפשהו אצל או הנרי. שיעור אנגלית כיתה ו', ככל הנראה.

אחזיר היום בתחושת החמצה את מופסאן לספריה. אני סבורה שיכולתי להינות מכתיבתו אלמלא היה בוחר לכתוב באופן צדקני ויותר נותן לעצמו ביטוי חופשי.

עד אז - אמשיך לצפות בספר הג'ונגל...
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 8 שנים)
בל אמי מצוין, אבל התרגום החדש ביותר מחפיר. עדיף, למרות שלא קראתי אותו, בתרגום אביטל ענבר בהוצאת מעריב.
כרמלה (לפני 8 שנים)
נכון, חלק מן הערכים השתנו עם הזמן, וכתוצאה ספרות ממאות קודמות הופכת לעיתים לא רלוונטית.

אבל "פסילת נישואים על רקע גזע, הריקבון שבחיי חברה המושתתים בחזקה על מעמד, יחוס וממון" הן רעות חולות שקיימות בצורה זו או אחרת גם בימינו.

מאד אהבתי את מופסן בצעירותי. מתכוונת לקרוא מתישהו שוב את ספרו "בל אמי" שנמצא ברשותי. מקווה שלא אתאכזב כמוך.

אפרתי (לפני 8 שנים)
קשה מאוד להתאים ספרות לערכים של ימינו. לכן רוב הקלאסיקה אינה עומדת במבחן הזמן. צריך להיות סופר מיוחד כדי לשרוד את הציניות העכשווית.
דני בר (לפני 8 שנים)
ההערה של מחשבות חשובה מאוד כרקע לביקורת הטובה הזו.
מורי (לפני 8 שנים)
צריך לזכור, שבזמנו הסיפורים פורסמו בעיתון ולא יחד בספר. כך לא נוצר גודש מעיק. יש גם דברים שלא עוברים את המסע בזמן.
(לפני 8 שנים)
יפה !





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ