ביקורת ספרותית על יופי שאין לו תכלית מאת גי דה מופסאן
ספר טוב

---

#
כנערה לא חיבבתי במיוחד את מופסן. נראה שמשהו בגישתו הצרפתית, הפרקטית ונטולת הרומנטיקה, מנע ממני בגילי הצעיר (אז) להנות ממה שהוא כתב. באותו זמן אהבתי יותר את זולא הרגשן ואת הוגו המרחם-על-חסרי-האונים והמרבה במלים ובתיאורים. מצאתי את הספר הזה על הספסל מניב הספרים (במצב חדש, נראה כאילו מעולם לא נקרא) וקראתי סיפורים שאת חלקם קראתי בעבר, בתרגום יותר ארכאי וגישתי המסתייגת עברה עידכון.

יש בספר הזה 17 סיפורים המביאים את משנתו של מופסן באופן נגיש ועדכני. למעשה, אם סממני התקופה כמו כרכרות רתומות לסוסים, נשים מתעלפות (מרעב, אם במקרה דילגו על ארוחה...) מחממי-רגלים שבתוכם גחלים ועוד, לא היו נכללים בהם, אפשר היה למקם אותם בימינו ולא היינו מרגישים בצרימה. הסיפורים עוסקים ברגשות והתנהגות של בני האדם ואלה לא השתנו במאתיים השנים שחלפו מאז נכתבו. הסיפור החותם את האוסף, וזה שנתן לו את שמו, עוסק (די בניגוד לאחרים) בפאריז וחיי החברה שלה, ומציג את דעתו של מופסן על אהבה, הולדת ילדים, משיכה בין גברים לנשים ויופי. לא בטוח שאני מסכימה עם התזה שלו, אבל היא בהחלט מעניינת.

רוב סיפורי הספר עוסקים באנשים מהפריפרייה – מופסן הוא בן נורמנדי והוא מספר הרבה על האזור ואנשיו. גיבורי הסיפור הם אנשים שבדרך כלל לא יצאו מד' אמות עיירתם וכאשר הם נקלעים לעיר הגדולה – פאריז, נניח, הם פעורי עיניים ונלעגים בעיני אנשי הכרך. נראה שמופסן סבור שבכל אינטרקציה אנושית יש קונפליקט בין פתי לרמאי. הוא עוסק גם ב"אחרים": "פרוסים" אליהם הוא מתייחס בזעם ודחייה. רווקה אנגלייה המבקרת בצרפת מתוארת בדרך בה ראו הצרפתים את האנגלי(ות): מוזרה, נלעגת, לא מתאימה.
בניגוד, נניח, לזולא ולהוגו, שבמה שקראתי מהם לא מצאתי הומור רב, מופסן מתוחכם מאד ובעל חוש הומור מצויין, שהוא מנצל בעיקר במצבים בהם הוא מעמת שני צדדים שונים מאד האחד מהאחר.

הדעה הקדומה שהיתה לי לגבי סופרים בני המאה ה-19, המשתמשים בהרבה מאד מלים ומשפטים ובתיאורים ארכניים, כדי להגיד מה שניתן לומר במשפט או שניים, התנפצה בקריאת הספר הזה. מופסן מצליח להמחיש לקורא שלו את דעתו הלא-מחמיאה על צביעות, אינטרסנטיות, שימוש בהצהרות פומפוזיות ונוסחאות ריקות מתוכן עד... שהאינטרסים של המצהיר מתנגשים בהצהרותיו. כמעט בטוח שפוליטיקאי בן זמננו אם יקרא את הסיפורים יבין ואולי אף יקבל כמה רעיונות עליהם לא חשב. איזה מזל שאין להם זמן לקרוא ספרים, הם עסוקים בפוליטיקה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על יופי שאין לו תכלית