ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 בינואר, 2017
ע"י MishaEla
ע"י MishaEla
אסופה קצרצרה של 9 מסיפוריו של הגאון הצרפתי. בניגוד לספר הקודם שקראתי וסקרתי, הר אדוני של דה לוקה, כאן הרגש האנושי, על כל סוגיו עצמתו וגווניו, זועק מכל סיפור וסיפור, בייחודיות התיאורים העשירים של המחבר.
מאוד נהניתי מהקריאה, מההומור, מהציניות, מאנושיותן של הדמויות, מהריאליזם, מהניחוח הצרפתי, ומהעלילות. הסיפור הטוב ביותר הוא כנראה אנטואן הקדוש, עמ' 192, אחד לפני האחרון.
סיפורו של אנטואן, איכר בן 60, גדול ושמן והולל, אלמן בעל מזג טוב והולל. העלילה מתרחשת ב-1870, מלחמת פרוסיה-צרפת. כאשר הכובש הפרוסי מגיע לעיירה של אנטואן, הוא מקבל "למשמרת" חייל פרוסי ומצטווה לטפל בו יפה, ולהיזהר פן יעורר עליו את זעמם של המפקדים הפרוסים והם יוציאוהו להורג. אך לאנטואן יש תכניות אחרות. הוא מחליט להאביס את החייל הגרמני המסכן עד כדי התפוצצות, ותוך כדי כך, גם נרקמת בינהם ידידות.
ערב אחד הם משתכרים באירוע חברתי, עד כדי כך שמתפתחת תיגרת-שיכורים, ומפה לשם, אנטואן מכה את החייל עד כי הלה נופל כמת. אנטואן נותר המום וחסר אונים, מבוהל עד כלות מהאפשרות שיוצא להורג.. והוא מוצא דרך להתמודד עם התקלה, עד שהוא מופתע לגלות ש..
הספרון נקרא בקלות, והדבר היחידי שהפריע לי, הוא שבכל סיפור קצרצר כזה גלום הפוטנציאל להיות רומן או נובלה בפני עצמה.. היה לי קשה עם הסופים, כי חלקם היו סתומים בעיני, או שפשוט לא הבנתי את הפואנטה - גם זה יכול להיות,
וחלקם הגיעו מהר מדי לטעמי - כ"כ ציפיתי להמשך, וכ"כ הסתקרנתי לדעת מה יעלה בגורל הדמויות בעתיד.. עד כי קיבלתי תחושה שהוציאו לי את האוויר הרב מהמפרשים שניפחתי במהלך הקריאה, וזה מבאס:)
כנראה שסיפורים קצרים אינם כוס הג'ייקובס שלי, כפי שחששתי. במקרה של גאונים מסוימים, כמו מופאסאן, היה לי שווה לנסות בכל זאת.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
בוזי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מופסאן הוא נורא פילוסופי להערכתי פספסת את ה catch
ואני מחפש את הספר הזה בנרות
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אני אוהב את מופסן, לא אוהב סיפורים קצרים, אבל יש לי כמה ספרים כאלה משלו. צריך
להתפנות אליו. ספרות צרפתית היא לגמרי כוס השמפניה שלי.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
