ביקורת ספרותית על מכתב של משוגע - ועוד סיפורי משוגעים מאת גי דה מופסאן
ספר טוב

---

זה לא המופסאן העליז שאני מכיר מהסיפורים הידועים שלו 'הדוד ז'יל' ו'המחרוזת'. כאן יש 9 סיפורים הגובלים בין המציאות והשיגעון ובהם מופסאן מתחקה לעולמם של המשוגעים ובו בזמן מבטא גם הערכה כלפיהם. מופסאן טוען שהוא מתעניין בעולמם של המשוגעים וטוען שרק המשוגעים מאושרים באמת מכיוון שהם חיים בארצות פנטסטיות בהם הם נסיכים קיסרים או אלים ובעבורם המציאות לא קיימת יותר ואולי גם טוען שהם רואים יותר מאיתנו האנשים הנורמליים. הסיפורים שהכי התחבבו עליי בקובץ הקטן הזה הם הסיפור 'הוא?' בו מסופר על גבר שיחסיו עם האישה שאהב כבר לא בשלים יותר. האישה לא מרוצה יותר מתפקודו בחדר המיטות והוא לא רואה יותר בעיניה את הלהט. הוא מנסה למצוא דרך חדשה לעורר את תשוקתה וברגע שנדמה לו שהנה אכן הוא מצא את הדרך לכך הוא מתאכזב שהרי מתברר שהנה היא מצאה עונג בלצאת בדהרה במישורים וביערות על גבי סוס עצבני ודוהר. עוד סיפור שאהבתי נקרא 'מדמוזאל קוקוט' ובו מסופר על גבר שאיבד את דעתו אחרי שהטביע את כלבתו האהובה קוקוט.

לדעתי חמשת הסיפורים הראשונים בספר הזה היו הכי טובים לעומתם ארבעת הסיפורים האחרונים היו מורכבים יתר על המידה ודנו על מטאפיזיקה וקוסמולוגיה שאלו תחומים שאני לא מבין בהם כלל. בסוף הספר מסופר על תחנות בחייו של מופסאן והיה מעניין לקרוא אודות חייו של האיש ועבודתו. בסך הכל הספר כתוב טוב הדפים נהפכו מהר זהו ספר טוב מאוד ואני נהניתי.

» ביקורות נוספות של ראנסיק
» ביקורות נוספות על מכתב של משוגע - ועוד סיפורי משוגעים