ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בדצמבר, 2019
ע"י Tamas
ע"י Tamas
הקנאה היא רגש טבעי, בסיסי וקדום. היא מתקיימת בכל מרחב חיים משותף – משפחתי, חברתי ומקצועי, ולרוב אנו נוטים להתייחס אליה כאל רגש נחות ותכונה שלילית. אבל כמו הרבה דברים בחיים, הכל תלוי במידתיות. קנאה יכולה להניע ולדרבן. הבעיה מתחילה כאשר תחושת הקנאה חורגת מכל פרופורציה והופכת ללא רציונאלית. זה השלב שבו היא הופכת להיות מייסרת והרסנית.
מופסן כתב על קנאת אחים. פייר הוא רופא (30) וז'אן עו"ד (25), אחים ובנים של בני הזוג רולאן, סוחרי תכשיטים לשעבר מפריז אשר החליטו לפרוש ולעבור לעיר נמל שבחבל נורמנדי, וליהנות מחיי נוחות צנועים. כבר מגיל צעיר מתעוררת היריבות והתחרותיות בין האחים, הנבדלים זה מזה בנראות החיצונית ובאופיים. פייר, הבכור, כהה שיער וחם המזג, וז'אן, גבה קומה, בלונדיני וטוב לב. למן יום היוולדו של ז'אן, שמע פייר את השבחים שהורעפו על אחיו הקטן, ואת הוריו המוכיחים אותו על הפכפכנותו ועל גחמותיו ביחס לאחיו נעים ההליכות. האחים אהבו זה את זה, אולם קנאה עמומה שמרה על דריכותם במעין איבה ידידותית בלתי מזיקה שאין בה בכדי להפר את השקט המשפחתי. יום אחד נודע כי חבר ותיק של המשפחה נפטר והוריש את כל הונו לבן הצעיר, ז'אן. מאורע זה מעצים את היריבות בין שני האחים, והקנאה של פייר באחיו הופכת למייסרת. הרצון של פייר להיות גם עשיר, ושאלת הירושה המקננת במוחו הקודח – מדוע זכה רק אחיו בירושה? היא בבחינת עוולה שהוא אינו מתכוון לשתוק עליה.
אז בזמן שז'אן והאם יוצאים לחגיגת בזבוז כספי הירושה, יוצא פייר ל"מסע" קצר של חקר כרוניקת האמת הידועה מראש. תחושת האח המקופח מובילה לתחושת קנאה המתפתחת לכדי זעם. ויש לזה השלכות על מארג היחסים בין הדמויות השונות ובמיוחד על התמודדותו של פייר עם המציאות.
סיפור קצר, מעניין ונעים לקריאה. הכתיבה מאופקת ועניינית.
3.5 כוכבים
********
בתחילת הספר מופיעים "פתח דבר" תמציתי של המתרגמת, רמה איילון, וכן מסה של מופסן בשם "הרומן". את שני התקצירים הללו העדפתי לקרוא בסיום הנובלה על מנת לא לייצר "רעשים" מיותרים טרום הקריאה (ראוי היה אולי כי יופיעו בסוף הספר). במסה מתאר מופסן את השקפת עולמו על כתיבה, הכוללת, בין היתר, דברי תוכחה כלפי מבקרים וסופרים המתיימרים להגדיר מהו רומן. בנוסף, הוא כותב על חשיבות השפעתם של שני סופרים, לואי בויה וגוסטב פלובר, על כתיבתו. רוח הקנאה מרחפת לה במסה, כי בכל זאת "קנאת סופרים תרבה חכמה"...
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
פואנטה - דווקא יש שיאמרו שאצל תאומים הקנאה היא בולטת יותר.
בוב - חווית הקריאה מעניינת אבל לא כזו מרתקת. יש כל כך הרבה סיפורי אחים בספר "בראשית" - קין והבל, ישמעאל ויצחק, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו, רחל ולאה - יותר מרשימים. מחשבות - גם הולך. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
האמת? שלושה כוכבים.
|
|
|
בוב
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מהסקירה עולה שסיפור מעניין.
הסופר נהדר ונחשב לאחד מענקי הסיפורת הקצרה ונושאו הוא למן העתיקים שבספרות העולם ואי אפשר שלא להזכר בסיפור קין והבל התנ"כי.
אם כך, למה רק 3.5 כוכבים? |
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נזכרתי ברצח של הילי סובול.
ועוד תמיד נוטים לחשוב שבין תאומים יש קשר מיוחד ואין קנאה. המציאות עולה אפילו על דמיונו של מופסן. |
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
