ביקורת ספרותית על השמכאן - הספריה החדשה #1999 [16] מאת גי דה מופסאן
ספר מעולה

---

את גי דה מופאסאן ואת סיפוריו הקצרים אין צורך להציג. הוא תורגם אין ספור פעמים לעברית במשך שנים, בכל התקופות. אני עצמי מכיר אותו כמובן מילדותי ומי איננו מכיר למשל את סיפורו המפורסם "המחרוזת" (סיפור שבעצמו הופיע בעברית בכמה וכמה תרגומים בידי מתרגמים שונים לחלוטין...) וכך גם סיפרו זה עם שמו המוזר עמד אצלי כמה שנים בספריה ופשוט "חיכה לתורו" עד שאקרא אותו...
ובכן קראתי אותו בעונג רב; מופאסאן מעביר אותנו אל סיטואציות מגוונות מסוגים שונים. בדרך כלל הוא איננו "שופט יודע-כל" אבל הוא מעביר לנו את הפרטים המדויקים של מה שקורה ונותן לנו לפרש בעצמנו את הסיבות לכך וזהו בעיניי עניין נפלא ומזכיר לי שירה! שגם בה לדעתי טעות נפוצה ביותר שבה טועים רבים מהכותבים והיא עודף של הסברים מצד המחבר... מופאסאן למרות שאיננו כמובן משורר עושה בחוכמה ונמנע בדרך כלל מכך. לעתים כמו בסיפור שעל שמו נקרא הספר יש איזשהו יסוד על-טבעי בסיפור, אבל תוך כדי הסיפור אנו מקבלים ממד פסיכולוגי מסוים והתמונה הולכת ומתבהרת לפנינו. מופאסאן איננו מרחם על גיבוריו הם מתים אצלו בסיפורים, בכמויות מסחריות ולעתים קרובות מות הגיבור מהווה את שיאו הדרמטי של הסיפור. ויש גם סיפורים בסגנון של "המחרוזת" אותו כבר הזכרתי, שיש בהם הפתעה. אך כאמור מופאסאן יודע להעביר אלינו את עולמו של היחיד כפי שאותו יחיד רואה אותו וזוהי זווית ראייה שלעתים קרובות היא מעוותת לחלוטין אותו גיבור איננו יודע זאת כמובן אבל אנחנו הקוראים תוך כדי קריאה מבינים זאת היטב. טכניקה מקובלת ברבים מסיפוריו היא שבסיטואציה מסוימת שבה מתקבצים מִסְפָּר אנשים פותח אחד מהמשתתפים בה ומספר את העלילה העיקרית של הסיפור כלומר כאילו מ"כלי שני"... את הספר קראתי באיטיות, כשכל פעם קראתי סיפור אחד או שניים ונהניתי מכך מאוד. אמנם לא כל הסיפורים באותה הרמה אבל בדרך כלל מדובר בסיפורים טובים שעומדים היטב כל אחד בפני עצמו ואף חשוב מכך שגם עמדו בשיני הזמן. הם תורגמו כאן לעברית פשוטה וקולחת בידי אביבה ברק שאף כתבה, מסה מאירת-עיניים המובאת בסיום הספר, לטובת המתעניינים בסופר וביצירתו. אינני מחדש כמובן דבר כשאני אומר שמופאסאן נחשב לאחד מגדולי הסיפור הקצר וגם בעיניי כמובן. ובכל מקרה זהו ספר מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על השמכאן - הספריה החדשה #1999 [16]