שואה שלנו - Revisited.
תחילה, הסבר.
יחסיי עם אתר סימניה היו מלכתחילה בעיתיים ולא רק בגלל שיש פה באגים וכשלים טכניים שבא לך להתפוצץ (בעצם, פחות מתאים בימים אלה). הנה, אפילו עכשיו, התחשק לי לכתוב סקירה נוספת על הספר "שואה שלנו", לאחר פלוס-מינוס 10 שנים, מדוע לא לאפשר לי? הייתי יכול לעשות ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
"תכתוב", הוא אמר לי, "תכתוב ויוקל לך". כאילו שהוא לא מודע למשבר הכתיבה החמור שרובץ עליי ולא מרפה. משבר. אח בכור, חזק וקשוח, להבדיל מאחיו הקטן, העולל בן הזקונים – מחסום. "כתוב ספר!", הוא פקד, ולשון הבקשה הפכה לציווי בלתי אפשרי. שני משפטים אני לא מסוגל לנסח כשורה, והחצוף דורש ממני לכתוב... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
מאיה קסלר הפכה בחלקו הראשון של הספר את התפקידים המסורתיים. לאישה היא נתנה את תפקיד "הגבר" – מחזרת באופן אקטיבי אחרי מי שהכירה לפני 5 דקות, מצהירה על שאיפתה לסקס באופן דחוף. מתעלמת באופן (לא) אלגנטי מטבואים חברתיים. לגבר היא נתנה את תפקיד "האישה" – הוא פאסיבי, יחסית, לא יקיים יחס... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
מי שמרגיש קורבן של מעשה עוול חושב פעמים רבות שמה שיחזיר לו את מה שנלקח ממנו, הוא הענשת מי שפגע בו. אנחנו שומעים פעמים רבות בני משפחה, הקובעים שהעונש הקל (לטעמם) שקיבל מי שגרם למות יקירם, משמעותו שהוא "נהרג לשוא". התפיסה הזו עומדת בבסיס התרבות המערבית שאולי מתחילה בתנ"ך, שגורס עי... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
מה לא נאמר על סדרת הספרים המונפצת הזאת? מצד אחד, היא נחותה, שטחית, פתטית, ויש בה דימויים כמו ״שק איגרוף כבד היה תלוי על שרשרת כמו רוח רפאים שהתאבדה״ (עמוד 53 אם אתם לא מאמינים), או ״משטחים בלי שום כתם או שריטה, כל קצה נוקשה ומשוייף, חלק כמו איבריה של מריונטה״ (262).
מצד שני, ק... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
התחלתי את הספר ממש לפני תקופת המבחנים הגרועה והמאתגרת ביותר שפקדה אותי באוניברסיטה. החלטה אמיצה, בהתחשב במה שהוא. אבל זה היה שווה את זה. סיימתי אותו באנגלית תוך חודשיים. ממש אחרי שסיימתי פורסם התרגום בעברית. כך שאני לא יכולה להעיד עליו אלא רק על המקור. כשפתחתי מתוך סקרנות (וגם ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לעניות דעתי, יש שיפור חד מ״גבר נכנס בפרדס״, האחרון של נבו. כמה סיפורים ב״לב רעב״ מצוינים, כמה מאכזבים, על אף שאני חובבת סופים פתוחים בדרך כלל.
הגעתי לסיפור האחרון, ״פעמונים״, שאני סבורה כי הוא הטוב ביותר בספר זה, והבנתי מה היה חסר. ב״פעמונים״ נבו עושה ניסיונות בהומור ואף מצליח, ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
אני מתקשה לקרוא עכשיו ברצף. זה מוכר לכל מי שחי כאן בחודש וקצת האחרון. אני קוראת כמה עמודים ומפסיקה. במקום לקרוא אני בוהה סתם כך ופתאום חלפה שעה ואני לא זוכרת על מה חשבתי. נסיתי הכל – גירדתי את תחתית החבית עם ספרים שהבטיחו לי הנאה נטולת מחשבה, וגם אותם קראתי בחוסר חשק ובזמן ארו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
במשך שנים התפתח לו ז'אנר ספרותי ייעודי - ספרות "טיסה". אליו נוהגים לשייך ספרים קלילים, לא מחייבים, לא כבדים, אפשר שאפילו סתמיים. העיקר להעביר את הזמן איכשהו. הגעתי למסקנה שישנם גם "ספרי מילואים" במלחמה.
החל מה-7.10.23 בשעה 15 אני במילואים. תחילה לא לקחתי שום ספר, מתוך מחשבה שניכנס מ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
יש סופרים שעוסקים בעימות בין דמויות בלתי אפשריות, לכאורה: זקנים מול צעירים. להט"ב מול שמרנים. הורים מול ילדים. מעניין אותם – ואת קוראיהם, מסתבר – לראות מה יקרה במצבים שהם בלתי אפשריים, לכאורה. והם מספקים הסבר סיפורי שהוא ההיפך ממה שמקובל לחשוב, לכאורה.
הספר הזה שייך חזק לז'א... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
#
למה דווקא הרומן "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן, שנכתב בסוף המאה ה-18 ופורסם בתחילת המאה ה-19, תפס כל כך, עד שהוא נקרא עד היום ומייצר אלפי כפילים ספרותיים? אז ככה.
הסיפור ב"גאווה ודעה קדומה", העוסק ברדיפת ממון וזיווג בין דומים, כלומר, אנשים בעלי פחות או יותר אותו רקע, פחות או יות... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא מצליחה לכתוב מאז סוכות.
אני גם לא מצליחה לקרוא.
ספרים, הכוונה.
חדשות אני קוראת יותר מדי.
אני לא מצליחה לכתוב, הכל מרגיש חסר טעם, עוד מלל, עוד בריחה, עוד ניסיון לנסח את מה שאי אפשר.
אני לא מצליחה לקרוא כי קריאה היא הנאה, קריאה היא אסקפיזם, מותרות שאני לא מצליחה להרשות לעצמי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
את הספר הזה קראתי לפני... לפני הספירה.
אז, בתקופה ההיא, בתקופה הנאיבית ההיא, לפני שבועיים, נראה היה שמה שסטיבן קינג כותב זו אימה.
זו לא אימה. זה שלגייה צחורה כשלג, זה סינדרלה. זה סיפור, זה דמיון למטרות בידור, שטויות במיץ עגבניות שמתחפשות לאימה. סיפור על רשע עתיק יומין, ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
"האבולוציה היא אחד הדברים החכמים ביותר שברא אלוהים"
מאיר שלו
ייתכן שאי פעם הרהבתי עוז לחשוב שעשוייה להיות לי גינת בר כזאת, בוסתן אפוף קסם ובו אינספור עצים ופרחים, וצבים שועלים וקיפודים תועים ביניהם. אבל וואלה, לנוכח הקריאה בספר הזה, נראה שגם את הרעיון הזה מוטב שאגנ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
זמן קצר אחרי מות אמה ורה נחתה מירה אוברג השוודית בישראל עם מטרה ברורה.
יש לה מפה שהשאירה האם, רשימת שמות בקיבוץ שדות בו שהתה כמתנדבת עשרות שנים קודם וציוד עזר.
תקופה אחרת של מתירנות, חופש וחיים פשוטים של הישראלים והמתנדבים. טלפון בבית? בחלומות.
את העולם של אז זוכרים ותיקי הקי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![אנה קארנינה א'-ב' [עם עובד, 1999] - ספריה לעם #460 - ל.נ. טולסטוי](/100x154/bookimages/covers4/48864.jpg "אנה קארנינה א'-ב' [עם עובד, 1999] - ספריה לעם #460 - ל.נ. טולסטוי")
ועוד אני כולי ספוגה באווירה של רוסיה הצארית, השכנים שלנו מהקומה הראשונה נקשו בדלת. היא מאוקראינה והוא סקוטי ג'ינג' מזוקן. והנה כמעט חג ואני אפילו מחלימה מאיזה קורונה וירוס. הם עלו להביא לנו עוגת יום הולדת טבעונית לגיל 40 שחגגו לגברת. לאחר חיבוקים כי כבר מותר, היא ראתה את הספר ביד... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"נראה לי שהקונפליקט הבסיסי בין נשים לגברים במיניות הוא שגברים הם כמו מכבי אש: בשבילנו סקס הוא מצב חירום ולא משנה מה אנחנו עושים, אנחנו יכול... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אל הספר הזה הגעתי במקרה באיזשהו יריד, אבל לא הייתי קורא אותו אלמלא קראתי את הספר הקודם שלה, בניגוד להוראות היצרן, המשעשע.
הספר הזה חול"ב הו"ד (חוטף לב, הופך דפים) לגמרי. העברית שלו לעילא ולעילא, מה שלא מפליא בכלל משום היותה של אלנתן "בוגרת תואר ראשון בלשון עברית ובלשנות אנגלית" וכ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פולנייה אחת הלכה ביער. הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה ו... בום! שניצל!
***
ינינה (אבל שלא תעזו לקרוא לה כך!) היא אישה פולנייה החיה בגפה בביתה בכ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש לי נטייה לשמור חסד לסופרים שאני אוהב, כלומר אוהב את הדברים שהם כותבים, את המילים הרוחשות על הדף הלבן, את המשפטים הניתזים, את הפסקאות הגדושות, הדיאלוגים השנונים. כשספר מסוים של סופר כלשהו או סופרת, מוצאים חן בעיניי, אני אתחיל לחקור, לחפש אחר ספרים נוספים, אקרא עוד מהם. כלומר זה... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|