ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 18 באפריל, 2022
ע"י חני
ע"י חני
ועוד אני כולי ספוגה באווירה של רוסיה הצארית, השכנים שלנו מהקומה הראשונה נקשו בדלת. היא מאוקראינה והוא סקוטי ג'ינג' מזוקן. והנה כמעט חג ואני אפילו מחלימה מאיזה קורונה וירוס. הם עלו להביא לנו עוגת יום הולדת טבעונית לגיל 40 שחגגו לגברת. לאחר חיבוקים כי כבר מותר, היא ראתה את הספר בידי והתחילה להתרגש. אמרה "מה, בשביל זה, בשביל מה? על זה אנחנו מתחנכים, למה צריך להרעיש את עולמנו ולחנך דורות על דורות על הדבר הזה "טולסטוי". ואני מיד חשבתי על מה היא מדברת, אפילו הלבשתי אותה בדמיון באחת השמלות של אנה קריננה ועם המבטא הרוסי זה היה מושלם. הבטחתי שהבנות שלי לא יקראו את קרנינה בקרוב ואיחלנו חג שמח.. ואז הם נקשו שוב בדלת ורק הזהירו שנאכל את העוגה לפני שהחג יכנס כי היא אמנם טבעונית אך לא כשרה לפסח. רציתי לומר שאני לא בדיוק רבנית מדופלמת אבל הסמלים של העם שלנו עברו כל כך הרבה דורות ומי אני שתשבור את השרשרת.
אז ברוח רוסיה הצארית בסביבות השנים 1800 הרגשתי שהגעתי לעולם אחר. לעולם שרק התחילו לנסוע ברכבות, לעולם של חברה אמידה מאוד ולכל משפחה משרתים ומטפלות, וכל אדם שני נקרא נסיך. לכולם סוללה ואנשי מקצוע כמו מנהלי עבודה , הם קראו לעגלונים "רכבים" היו גם סייסים ותופרות ומשרתים שכל היום העבירו סודות במכתבים מאחד לאחת. ממש עלם ישן כהלכתו. תחביבי ספורט היו נפוצים כמו מרוצי סוסים והימורים. לכולם אחוזות ובתי קיץ וכולם השתדלו להראות בחברה עם הבגדים הכי מכובדים ולהעמיד פנים שהממון בכיסם ולשמים אין גבול במותרות ועינוגים ובמיוחד שהוודקה נשפכת. כמובן חשובה המשפחה ושהאישה הכי טובה לצדם הכוונה לאמא. אך חוקי החברה היו נוקשים כמו המחוכים שהנשים לבשו. המעמדות בחברה נתנו אותות בכל. הם קבעו מי יתרועע עם מי, איפה מותר ואסור לבלות, מי שרלטן ומי בוגד, לפי רכוש רב ומי זו שמפלרטטת ונשארת בחיים. הרי ראשה אמור להיות משופד. הכל חייב ללכת לפי הסדר.
ומה שקרה הוא- אנה. אין אחד שלא התפעל מיופייה, חכמתה, שנינותה, כשהיא הייתה עוברת עם המטריה שלה שמסוכת על פניה ותיק קטן משתלשל לה על היד, העולם ממש עצר מלכת. הדיבור הקולח והזורם והביטחון שבה נשאה את ראשה וגופה היה ממש מתריס ובלבל כל גבר או אישה שנכנסו לרדיוס אנה קרנינה.
אני לא יודעת אם בגלל שאני זו אני, או כי אני אישה, או כי אני מאוד רגישה, אך הסיפור שלה שדומה לעוד נשים רבות שהתאהבו והרסו חייהן , ממש חלחל בי ופיתחתי חמלה נוכח מצבה הנואש. היא הייתה כלואה בעודה בחיים. כלואה בתסבוכת שלא הצליחה לצאת ממנה. ויתרה מזאת אומר, שאף אחד מחבריה או מהחברה שבה הייתה מסתובבת לא הסכים לה לצאת מהמעגל הבודד שנכנסה אליו. עשו עליה חרם שקט. החברה רצתה שתיענש בגין בגידתה בבעלה. סוג של צרות עין מתוך קנאה בלבד. נשים לא יכלו להתמודד עם העובדה שאנה עשתה מה שרצתה בסוג של מופקרות והם לא העזו. וכל חברותיה שראו את התאהבותה נתנו לה מקום כל עוד זה היה סוד. אבל ברגע שהזוג נודע ברבים התנערו ממנה. כביכול הם לא מתרועעים עם פגם בחברה, עם הסוציו נרטיב שמפר את הסדר בחברה מוקיע ומערער אותו.
אנה הפסידה את חייה, חבריה, בעלה, הילד שלה, משפחתה. לא היה לה יותר מקום בחברה והיא נכנסה ללופ של בדידות עצבות ואופיום עד הסוף המר. למרות שעד הסוף הייתה ונשארה מצודדת ומקסימה כל אחד שפגש בה.
מלבד העובדה שטולסטוי כותב מדהים, הוא כתב פה יריעה היסטורית שנותנת לנו טעימה הגונה של החיים הצארים ברוסיה של מאה אחרת שלמען האמת מצטיירת לנו כאיזה חלום. 1000 עמודים של היסטוריה בתרגום נילי מירסקי של עם עובד. ולא רק סיפור אהבה אלא הרבה יותר מכך. חוקים שחוקקו הפוליטיקאים כמו ביטול הצמיתים. הספר מקיים דיון עמוק ופנימי על נפש האדם ועל אלוהים. בעיקר לקראת הסוף יש דיבור על מוות וגם על כך שכל אדם חייב לדעת מקומו, חייב לדעת מאין הוא בא ולאן הולך. קצת כמו בתורה שלנו. ובכן , קראתי בשקיקה. אם אני ממליצה? כן, אבל רק לקוראים מטיבי לכת שאוהבים ספרים מסוג זה.
חג אביב שמח ממני
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חני,
אכן...
מהעותקים של גאווה ודעה קדומה אני לא מעיזה להפטר, את אמה ומנספילד פארק הגלתי לשממת הדיגיטל בלבד, עם השאר אני מתלבטת. עקרונית מאחר ואני במגמת צמצום כמויות בטח אכנע ואשאיר רק עותק דיגיטלי, אז הספרים הפיזיים ילכו למכירה/תרומה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
נו גלית איך בכלל יכולתי להעלות בדעתי
שלא יהיו לך◇¿◇ אז צריכה לחשוב מה לעשות אתם. |
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה חני
יש לי את כולם - כמובן- גאווה ודעה קדומה בשני תרגומים ואת כולם גם בדיגיטלי....
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
חובב תודה תודה.
אם תרצה להוסיף זרד לקלחת אתה מוזמן. |
|
חובב ספרות
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תענוג לקרוא אותך ואת הדיון שיתפתח אחריו...
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ותודה לך עמיחי שקראת.
כוחו של טולסטוי הרבה מעבר למאה ה 19. חג שמח |
|
עמיחי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה על הסקירה,
ותודה רבה לכן על הדיון המעניין. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רץ תודה . בהחלט יש מחזוריות בהסטוריה.
גם בספר מסופר על מלחמות של רוסיה בעולם וחלק מהמלחמות נגד האנשים שלהם הסלבים ומי כמו היהודים יודע שמלחמות אחד בשני מבית לא נגמרות טוב. המציאות בסוף היא הדרמה הכי טובה. חג שמיח. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הילי המון תודה שאת הנך כפי שאת
חלק ממך פמיניסטי במהותך. מחפשת תרגום טוב ואת הסרט כדי שאראה זווית נוספת. בינתיים בהחלט חג שמח ותודה על הדיון. |
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
נשמע מרתק - לאור העובדה שרוסיה הצארית חזרה אלינו בגילגול שונה ומפתיע, ללמדך שהיסטוריה תמיד תהייה נוכחת ברקע של ההווה, לעתים בצורה ברוטלית המחזירה אותנו
למאות הקוודמות.
|
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חנוש, איך היא יכלה לקחת אחריות על מעשיה כשהיא נודתה, הוקצאה מכל מנת חלקה בחייה?
אין ספק שהיא הבינה את המחירים לבחירות שלה, מאוחר מדי, כשכבר לא יכלה לשאת את הכאוס שנוצר סביבה, בגללה, כמובן, אך אולי אם התגובה של החברה לבחירות שלה, לשבירת התבנית המקובלת, לא היתה קיצונית ואכזרית כל כך, היא היתה מסוגלת להחיל אחריות על מעשיה? לטעמי זו נקודה מאוד חשובה בסיפור. התפקיד של הסביבה ביחס לפרט, ההשפעה שלה עליו, במיוחד כשהפרט הוא אישה. לא השתכנעתי שורונסקי באמת אהב אותה. אולי כן. אבל זה החל מאובססיה לכן אני לא מתפלאת על ההתנהגות שלו כלפיה כשהמצב הדרדר. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הילי ,ההסבר של אנה לבעלה כשחשבה שהיא עומדת למות
היה: שיש בתוכה שתי נשים.
אחת שרוצה לטרוף את החיים בתשוקה. ואחת מתונה יותר, אמא לילדיה, אשת בעל. ורונסקי שכבש אותה, זה היה גדול ממנה. נשים פשוט מורכבות מאוד. האופה טוענת שאדם חייב לקחת אחריות על מעשיו. ואני חושבת שזה כל הסיפור. היא כעסה על עצמה שכך היא מרגישה ולא יכלה להפסיק. וזה מה שייסר אותה. מול בעלה הטוב שאפילו סלח לה, היא לא יכלה לסבול עצמה. ( אז גם אם החברה נידתה אותה, היא כבר במודע או לא עשתה זאת לעצמה). טולסטוי היה עיתונאי בין היתר וגם התקרב לדת, לכן לקראת סוף היריעה נושא הדת והמוסר ולמה אנחנו חיים, ושאלות קיומיות תופסות מקום נכבד. ואל תשכחי שורונסקי בכל זאת ירה בעצמו כאקט של אהבה. |
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תלתלים, מבינה את עמדך אך אני רואה זאת אחרת.
אנה מבחינתי דמות אמיצה, הבחירות שלה אמיצות. היא לא התפשרה על רגשותיה, על רצונותיה, על עצמה. והקורבנות הזו שציינת, לטעמי, מעידה על מקומה של אנה כאישה שהחברה לא יכלה להכיל את בחירותיה, וכפי שחנוש כתבה, עניין המוסר. החברה ראתה במוסריות של אנה כחרפה ודנה אותה בהתאם. אי אפשר לנתק את שנלקח ממנה מאותה חברה ומיקומה של אנה (בתור היותה אישה בוגדת) בחברה הזו, כלומר, את הקשר ההדוק בין השניים. חנוש.. דין גברים אינו כדין נשים בנושא כזה, זה ידוע. גם בימנו, כמובן. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
משום מה לא מצליחה לכעוס עליו או עליה.
קטע גדול שזה לא האישו סיפור האהבה. האישו הוא סיפור על מוסר. על דת, על נקמה. (גלית ובעניין אחר בכיף אמסור לך את כל ששת הספרים של אוסטן שברשותי). |
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, אבל ורונסקי לא התחייב
ניחא שהוא לא שילם שום מחיר ובהחלט לא את המחיר הגבוה להחליא שאנה שילמה ( אותה דרך אגב אני לא שופטת לחומרה בכלל) העניין הוא שהוא איבד עניין ונטש. היה לו קצת קשה אז הוא הפקיר אותה, ולה - לה לא נותר דבר בכלל, הכל כיוון אותה לסוף ההוא הידוע.
את התנהגות הבעל הנבגד - קל להבין אם כי קשה להשלים עם אכזריותו. מסכימה עם האופה. נשארת בטענתי שורונסקי - שחוץ מיפהיפותו אין כלום לזכותו - הוא קקה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה אלעד..
ספר מרתק בהחלט וכמובן אפשר לקחת אותו לכל מיני כיוונים. |
|
אלעד
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, איזה יופי של סקירה!
מחכה לי בהחלט. תגיע מתישהו ההזדמנות... |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זאביק תודה תודה..אכן יצירה אלמותית
וגם הדיון עליה בהתאם:) חג שמיח |
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, סקירה יפה מאד ליצירת מופת
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
הילי הרי זה מה שקרה. בזמן שאנה
חיכתה לגט המיוחל ורונסקי המשיך בחייו. היא קינאה בחופש שלו כי לו נשאר המעמד החברתי , הכסף האחוזה וכו'. למרות שהאשמה הייתה עליו גם כן הוא די יצא מהעניין " גבר". |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אופה למה בני אדם בכלל
צריכים לשחק את אלוהים. אני יכולה לחשוב על כמה סופים בלי צרות עין או קנאות.לתת לה ולורונסקי את החיים שרצו. ומנגד לבעלה לתת איזה אהבה מטורפת שתכבוש אותו. וכך לכולם יהיה טוב. או לעשות היפוך בין ורונסקי לאנה שישבור את האומללות של שניהם. |
|
האופה בתלתלים
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אין לי ספק שהוא היה חוטף פחות. חלק גדול מהסיפור של אנה הוא העובדה שהיא לכודה, כאישה, בגורל של אישה בחברה מיזוגנית, והעובדה שהיא לא יכולה לצאת מזה בכבוד אכן מרתיחה.
מה שאני מנסה לומר (ומקווה שזה עובר) זה שלמרות הכל, יש פה גם נטל של אשמה שמוטל על אנה. העובדה שהיא נקלעת למצב טרגי לא מחפה על כך שהיא בחרה בחירות גרועות. היא יכלה לבחור כמו קיטי, היא יכלה לשאת בהשלכות של המעשים שלה כמו לוין, אבל היא בחרה לקחת על עצמה את תפקיד הקורבן שתוהה כל הזמן למה כל הצרות קורות דווקא לו, בזמן שהיא בהחלט לא חפה מפשע. ולכן הסיפור הזה הוא לא *רק* סיפור על הגורל הטרגי של אישה בוגדת בחברה מיזוגנית. הוא גם סיפור על איך בחירה גחמנית ואי לקיחת אחריות על הבחירה הזו יכולים לדרדר אותך נפשית. |
|
Hill
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תלתלים,
לדעתך, אם דמותה של אנה הייתה גבר, גבר שעשה את אותן בחירות כמו בחירותיה של אנה, מה היה סופו? הרי אנחנו יודעים מה מכתיב את הלך רוח הנרטיב בספרות, בהיסטוריה, בחיים עצמם. איזה סוף היה מתהווה לו? אבדן, אבדון והוקעה בכל מישור אפשרי כמו לאנה? |
|
האופה בתלתלים
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
איזה סוף לדעתכן היה משקף טוב יותר את הגורל שהגיוני לתת לאנה?
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אמת ויציב יעל!
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
נשים פעמים רבות הן אלה שיגנו על קניינו של הבעל... ויגנו בכל פה את בגידת האשה.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה כרמליטה. טולסטוי הענתיקה הופך לרלוונטי מאוד
אם עוד לומדים ומנתחים אותו בשנת 2022. שזה נתון די מדהים. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רסטה תודה על ההארה. להיצמד לצרפתים זו לא עיצה רעה בכלל.
פרפר השאלה אם הדת תורמת כמעצור דלת. או שכבר עברנו את סדום ועמורה מזמן. כך או כך שוויון היא לא מילה גסה. |
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, כתבת נפלא.
אוהבת את הסקירות המיוחדות שלך. תודה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סקאוט תודה.
במקרה, סיפור האהבה בספר נשמע שהיה חזק משניהם.והוא גם נמשך הלאה למרות המכשולים שבדרך כלל עושים עצירה.מצד אחד טולסטוי סיפר את סיפורם ומשך אותנו הקוראים לפתח עמדה. אך הסיגור של הספר מראה שהוא לא רק שלא האמין באהבה הזו ושם אותם ללעג בעיניי הבריאות, הוא גם העניש אותם בסוף טרגי. שני הספרים מאוד טרגים, נראה לי שאהבתי יותר את מאדם בובארי, הוא נגע בי יותר. כאמור שניהם מעולים. אז האופה, או שהוא מיזוגן או שההליכה בתלם למען הסדר הטוב והשם הטוב יותר חשובה מכל דבר אחר.לא רק שהוא הרג הוא גם עשה וידוא הריגה. |
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
דרך אגב, חני, בדיוק קוראת ספר שנקרא "אפי בריסט" שהוא דומה לאנה קרנינה ועוסק בגרמניה של המאה התשע עשרה. גם אישה שפרצה מוסכמות, הלכה עם גבר שאינו בעלה, אבל שם, לא הייתה באמת אהבה. אפי בגדה עם המאהב לא מתוך התאהבות בו אלא רצון לשבור את השעמום והבדידות שנכפו עליה מהעדרו של בעלה. גם היא שילמה מחיר בדמות אובדן ילד ויציבות משפחתית ומתה אבל זווית הראייה אחרת. מעניין יהיה אם תקראי אותו ותשווי ואיזה ספר ימצא חן בעיניך יותר.
דרך אגב, מתוך אלה שקראת, הן מאדאם בובארי והן אנה קרנינה, מה מבין שניהם אהבת ונגע בך יותר? |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, את מדברת על גבר שלא רוצה לתת גט לאשה כאילו זה סיפור שהיה קיים רק במאה אחרת.
גם בישראל הפרמיטיבית של המאה ה-21 אחד מבני הזוג יכול למנוע גירושין בחסות חוקי הנישואין הדתיים. בדרך כלל הגבר הוא הצד המונע את הגירושין, אם כי יש גם מקרים הפוכים. מקווה שמתישהו יתעוררו כאן ויתקדמו למאה ה-21 עם חוקי נישואין וגירושין אזרחיים ושיוויוניים, שבהם מספיק רצונו של אחד מבני הזוג להיפרד, ללא עגונים/ות וללא ממזרים/ות. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני נצמד לזולא. דוסטויבסקי בהחלט חרא.
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
"אצל דוסטוייבסקי היו דברים אמינים ושאין להאמין להם."
עזרא פאונד מעולם לא קרא את הרוסים, הוא אמר להמינגוויי, "תיצמד לצרפתים" אמר לו. בחגיגה נודדת הקדיש כמה דפים לשיחה שלו עם אחד איוון שיפמן, הם שוחחו על ספרות רוסית, אולי זה התרגום שהיה לא טוב, אולי הכתיבה עצמה, אולי הם עצמם, מי יודע. איוון אמר "דוסטוייבסקי היה חרא, הֶמ, הוא היה הכי טוב בלעשות חרא וקדושים. הוא עשה קדושים נהדרים, חבל שאנחנו לא יכולים לקרוא אותו שוב." אבל המינגוויי הבטיח אז שהוא ינסה לקרוא את האחים שוב, מעניין אם הצליח. |
|
האופה בתלתלים
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אבל מה ההליכה עם הלב נותנת לה?
ההתאהבות בורונסקי, חזקה ומשמעותית ככל שתהיה (ודמותו של ורונסקי לא שכנעה אותי שהוא טיפוס שמצדיק אהבה כזו, אבל בסדר...) חוזרת להכות בה בסוף הספר, ומבהירה עד כמה היחס של המחבר לבחירה של אנה לא סלחני. היא אולי מעוררת רחמים, אבל היא בחרה לא נכון לכל אורך הדרך. לנטוש את בעלה והילד שלה (וסליחה, עם כל הכבוד לאהבה לורונסקי, איך לכל הרוחות היא מצדיקה נטישה של ילד?) ואז לרחם על עצמה כשהתגלו לה ההשלכות. אז כן, גם בעיניי כדאי לתת לה גט ותלך לחגוג עם ורונסקי וברוך שפטרנו, אבל ההליכה בעקבות הלב כאן היא לא מעשה מוצדק בעיניי טולסטוי לדעתי. יותר משזו טרגדיה על בחירה בין הלב לשכל, זה סיפור על מה שלקיחת אחריות יכולה לעשות לחיים שלך - ומה יקרה אם לא תעשה את זה. |
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה עם חני, לא בוחרים במי להתאהב, בוחרים מה לעשות עם זה. אנה יכלה לבחור להתעלם ]עד כמה שאפשר] או ללכת עם זה. היא בחרה ללכת ועם התוצאות היא הייתה צריכה להתמודד [מה שכן קרה בסוף]
|
|
סקאוט
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יפה. אני עדיין לא קראתי אבל הוא חלק מהלימודים שלי אז בטוח אקרא אותו. יפה שאהבת. מעניין מה תהיה דעתי עליו.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה האופה!
האופה, אי אפשר להתמודד עם התאהבות פתאומית. יש לה אחריות כאישה נשואה. אי אפשר לומר פוס לא משחקים. מאידך אי אפשר להחליט לא להתאהב בורונסקי. כי זה לא היה חד פעמי. זו לא הייתה רק תשוקה. זה קצת אכזרי לא לתת לה גט. כל העניין הוא לציית לחוקים במאה המדוברת או ללכת עם הלב. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רסטה אני בשוק! איך לא סיים?
אצלי הבעיה אחרת. אני חייבת אתנחתא בין ספר לספר, במיוחד ספר כזה. והפעם יש לי דד ליין. |
|
האופה בתלתלים
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אהבתי מאוד את הספר, אבל קראתי את דמותה של אנה ממש אחרת. ראיתי את התיאור שלה לא כדמות טרגית שלכודה בגורל אכזר בגלל חברה נוקשה מדי - אלא כסיפור על מישהי שבוחרת להתגלגל עם הנסיבות והגחמות שלה עד שהיא צריכה לשלם את המחיר על הבחירות שעשתה. תיאור המצוקות של אנה הוא תיאור חזק של התדרדרות נפשית, אבל מבחינת המספר אין בכך כפרה על העובדה שהיא חפרה לעצמה קבר מתוך ניסיון לברוח מהחיים שלה ולא להתמודד איתם, מוטיב שבולט בגלל ההשוואה החזקה בין לוין וקיטי לבין אנה וורונסקי (הראשונים שביצעו בחירות קשות ולקחו עליהן אחריות, והאחרונים שממש לא).
החברה מותחת עליה ביקורת לא מתוך קנאה וצרות עין בלבד - אלא כי מה שהיא עשתה היה מאוד מאוד לא לעניין, וזה בולט בכל שלב של ההתמוטטות שלה, מהיחס שלה לבן שלה ועד ליחסים שלה עם ורונסקי. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, שמעי קטע; המינגוויי כמעט ולא הצליח לסיים את החטא ועונשו.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה בנצ.
ד"ר ז'יווגו..נראה לי ראיתי את הסרט ממש מזמן. לי מחכה החטא ועונשו מקווה שזה לא יהיה עונש. |
|
בנצי גורן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה חני, רשמתי לי.
אבל לפני ממתין לי ד"ר ז'יוואגו...
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חייב לקרוא את אנה רסטה.
למרות שככל שתחכה אולי זה ישתלם. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בלו תודה, למזלנו לא קראנו בתיכון , לא היינו שורדות.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה אושר, כל עוד אף אחד נוסף
לא ייפול משום רכבת בגלל האהבה נישאר עם הרכבת הקלה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה גלית, לא יודעת אם בא לי לשפוט אותם.
זה מזכיר לי הרבה תקופות בהיסטוריה גם של היהודים שגבר לא הסכים לשחרר את האישה. מה אישה אמורה לעשות כשהיא לא יכולה להתקדם בחייה בגלל מסמך שלא משחרר אותה. למה בכלל להיות תלויים במסמך כזה או בצורך שמישהו ישחרר אישה ממעמדה. אז לגבי ורונסקי קקה או לא, הוא והיא התחייבו אחד לשני מתוקף האהבה. זה שלגבר ואישה אין ולא היו אותם זכויות במיוחד בשנים שהספר נכתב זה כבר היסטוריה שנהיה חייבים לשנות. המעשה הוא לא נכון והדרך לא נכונה אך לאהבה חוקים משלה. |
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בתיה תודה עדיין לא ראיתי את הסרט.
למרות שהספר הספיק לי, אולי הסרט רק יקלקל. |
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
טולסטוי דווקא כן מסקרן אותי, יום יבוא ואמצא את הסבלנות לקרוא את אנה. עד אז אתחיל עם הקצרים שלו.
ביקורת נהדרת חני, תודה רבה. |
|
בלו-בלו
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת נהדרת. גם אני מאוד אוהבת את הספר (אולי כי לא קראתי אותו בתיכון...)
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חני, ביקורת מעולה
את הספר קראתי בתיכון. חייב להגיד שלא מצאתי אותו מרתק במיוחד אז. אבל מי יודע,כפי שכתבת אולי היום הייתי חושב אחרת. אחרי הכל הספרים האלה נכתבו בימים שלא היה לאנשים דבר, פרט לקריאה, כך שהם יכלו לבלות ערבים שלמים עם ספר ביד ולהתמוגג מהמילים הרבות.
|
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
לפחות היא זכתה באהבתו של ורונסקי... . כיום נשארנו עם הרכבת של איין ראנד
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני לא קראתי בתיכון
בהחלט ארוך מדיי, בהחלט לא מה שציפיתי - כי תמיד שמעתי על זה כסיפור אהבה גדול ונפלא ועל ורונסקי הגיבור המרשים וזה ממש לא כך. בקורת חברתית ומוסרית נחרצת .ספר מעניין אם כי אכן ארוך מדיי אבל זה ממש לא סיפור על אהבה.( וורונסקי איך לומר...קקה של בן אדם)
|
|
בת-יה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת מעניינת, חני. אני נשארת עם הסרט שכבר צפיתי בו. הספיק לי.
וחג אביב שמח . |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני גם בתיכון לא קראתי, אבל מניסיון מר...
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה פרפר~
זה כי קראתם בתיכון...
מאז עברו כמה עשורים.. |
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מסכים עם מורי הפעם.
אחד הספרים שפחות נהניתי מהם בתיכון. עוד יצירת מופת - מופת של שעמום. |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בקיצור, פיהוק.
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה מורי..., מפתאום?
יש פה דילמה מוסרית, חברתית. יש עומק ודיון אמיתי. יש שאיפה של טולסטוי לפתור בעיה דרך הספר שכתב. האם הוא פתר אותה? לא. אבל הוא נתן לנו מבט חטוף על התקופה העגלונים, המעמדות, תקופה שהיה מסוכן ללדת לאם ולעובר.הספר לא מודרני אך מביא לנו משהו ששום סופר שחי בתקופה של היום יכול להביא. וזו אותנטיות! |
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זה כל מה שיצא מ-250 שנות ספרות רוסית, עשרות שמות שונים בעשרים העמודים הראשונים?
|
42 הקוראים שאהבו את הביקורת