“וואו איזו פתיחה של ספר. אדמה אותה לחור שחור ששואב אותך פנימה מבלי יכולת להתנגד. רק שהחור הוא לא שחור. הוא צבעוני, בוהק, מלא נצנצים ומרקמים. ואני, מנסה לכל אורך הדרך להושיט את ידיי קדימה כדי לגעת.
לא זוכרת את הפעם האחרונה שחשבתי על ספר כל כך הרבה במהלך היום, פתאום סתם ככה, בלי קשר לכלום. מוצאת את עצמי ממש מחכה לרגע הזה לפני שאלך לישון ואקרא עוד עמוד ועוד עמוד ועוד אחד.
נועה, בחורה בשנות ה30”