“# למה דווקא הרומן "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן, שנכתב בסוף המאה ה-18 ופורסם בתחילת המאה ה-19, תפס כל כך, עד שהוא נקרא עד היום ומייצר אלפי כפילים ספרותיים? אז ככה. הסיפור ב"גאווה ודעה קדומה", העוסק ברדיפת ממון וזיווג בין דומים, כלומר, אנשים בעלי פחות או יותר אותו רקע, פחות או יותר אותו ממון, פחות או יותר אותם ערכים, כדי שימשיכו את אותו סוג של חיים עד סוף כל הדורות. אנחנו רגילים לחשוב שרדיפ”

“מהספר הראשון של אירווין ממש נהניתי. היות וכך, התלהבתי לגלות כי היא כתבה ספר נוסף וכי הוא תורגם. אך לצערי לא הצלחתי להנות מהספר הזה כמו מ"המדריך לעלמה רודפת הממון" האם זה אני? אפשרי... בגדול הספר היה כתוב היטב, הדמויות היו בסדר- קשה לי להחמיא מידי כי בסוף הרגשתי שאין בספר נשמה. מה זה אומר "נשמה" בספר? לא יכולה להסביר, אבל מניחה שמי שקורא דיי הרבה נתקל בספרים כאלו, שעל הנייר הם אמורים להיות מהנים,”

“החיים של רובנו מאוד עמוסים ומלאי משימות. בכל ערב אני צריכה לנהל את המשימות ביעילות מירבית אם אני רוצה להספיק למנת האסקפיזם היומית שלי – לקרוא קצת לפני שהעייפות תגבר עלי. ומה אסקפיסטי יותר מקריאה על חוויותיהם של בני האצולה באנגליה של תחילת המאה ה -19? כלומר, אם מצליחים להתעלם מהמידע שמדובר היה בשכבה צרה ביותר, בעוד אחיהם, רוב האנגלים האחרים, חיו בעוני מצמית ובבערות... אבל אצל האצילים – וואוו, איזה”

“האמת היא שאני לא חובבת גדולה של רומנים רומנטיים בסגנון ריג'נסי ועוד פחות של ניסיונות מודרניים פסאודו פמיניסטים לשחזר את הרומנים של ג'יין אוסטן (אל תגעו לי בג'יין) (כן ברינג'טון אני מסתכלת עליכם) אבל לא יכולתי לעמוד בפני הכריכה והשם של הספר הזה כי מה לעשות אני רדודה. אני שמחה לבשר שהפעם לא התאכזבתי. הספר, כצפוי משמו, כתוב בשפה שנונה, מענגת ומתחכמת והדיאלוגים מופלאים. קיטי יקירתנו היא גיבורה נהד”

“# למה דווקא הרומן "גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטן, שנכתב בסוף המאה ה-18 ופורסם בתחילת המאה ה-19, תפס כל כך, עד שהוא נקרא עד היום ומייצר אלפי כפילים ספרותיים? אז ככה. הסיפור ב"גאווה ודעה קדומה", העוסק ברדיפת ממון וזיווג בין דומים, כלומר, אנשים בעלי פחות או יותר אותו רקע, פחות או יותר אותו ממון, פחות או יותר אותם ערכים, כדי שימשיכו את אותו סוג של חיים עד סוף כל הדורות. אנחנו רגילים לחשוב שרדיפ”

“מהספר הראשון של אירווין ממש נהניתי. היות וכך, התלהבתי לגלות כי היא כתבה ספר נוסף וכי הוא תורגם. אך לצערי לא הצלחתי להנות מהספר הזה כמו מ"המדריך לעלמה רודפת הממון" האם זה אני? אפשרי... בגדול הספר היה כתוב היטב, הדמויות היו בסדר- קשה לי להחמיא מידי כי בסוף הרגשתי שאין בספר נשמה. מה זה אומר "נשמה" בספר? לא יכולה להסביר, אבל מניחה שמי שקורא דיי הרבה נתקל בספרים כאלו, שעל הנייר הם אמורים להיות מהנים,”

“החיים של רובנו מאוד עמוסים ומלאי משימות. בכל ערב אני צריכה לנהל את המשימות ביעילות מירבית אם אני רוצה להספיק למנת האסקפיזם היומית שלי – לקרוא קצת לפני שהעייפות תגבר עלי. ומה אסקפיסטי יותר מקריאה על חוויותיהם של בני האצולה באנגליה של תחילת המאה ה -19? כלומר, אם מצליחים להתעלם מהמידע שמדובר היה בשכבה צרה ביותר, בעוד אחיהם, רוב האנגלים האחרים, חיו בעוני מצמית ובבערות... אבל אצל האצילים – וואוו, איזה”

“האמת היא שאני לא חובבת גדולה של רומנים רומנטיים בסגנון ריג'נסי ועוד פחות של ניסיונות מודרניים פסאודו פמיניסטים לשחזר את הרומנים של ג'יין אוסטן (אל תגעו לי בג'יין) (כן ברינג'טון אני מסתכלת עליכם) אבל לא יכולתי לעמוד בפני הכריכה והשם של הספר הזה כי מה לעשות אני רדודה. אני שמחה לבשר שהפעם לא התאכזבתי. הספר, כצפוי משמו, כתוב בשפה שנונה, מענגת ומתחכמת והדיאלוגים מופלאים. קיטי יקירתנו היא גיבורה נהד”