ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 בנובמבר, 2023
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
מי שמרגיש קורבן של מעשה עוול חושב פעמים רבות שמה שיחזיר לו את מה שנלקח ממנו, הוא הענשת מי שפגע בו. אנחנו שומעים פעמים רבות בני משפחה, הקובעים שהעונש הקל (לטעמם) שקיבל מי שגרם למות יקירם, משמעותו שהוא "נהרג לשוא". התפיסה הזו עומדת בבסיס התרבות המערבית שאולי מתחילה בתנ"ך, שגורס עין תחת עין. מדובר גם בפשעים שבוצעו בזדון וגם בשגיאות שיכולות להיות קטלניות (כמו התביעה "צדק לרפאל", שגורסת שענישה חמורה של הדורסת תביא איזה "צדק" מעוות לילד שנהרג בתאונה).
קארין טואיל – סופרת צרפתיה ממוצא יהודי-טוניסאי – מביאה פה סיפור שמעמת את הגישה הזו עם החיים הלא חד-משמעיים של המאה העשרים ואחד. הסיפור, המבוסס חלקית על פרשת האונס המפורסם בסטנפורד, בה האנס קיבל עונש קל יחסית בשל השתייכותו, לכאורה, לאליתה. טואיל "צירפתה" את הסיפור ומעלה דילמות מעניינות בכל זווית שלו. אלכסנדר בן 21 (שאינו הדמות הראשית למרות שהסיפור הוא כביכול עליו) הוא בנם היחיד של פרשן טלוויזייה ותיק ואהוב ומסאית פמיניסטית מפורסמת. הוא מחונן, סטודנט מבריק, שכל חייו היה מודע לציפיות ממנו ולמקומו המורם מעם. מילה היא צעירה יהודיה, שהוריה פרודים ועולמה נסדק כתוצאה מפעולת טרור בבית הספר בו למדה. היא מרגישה דחוייה, לא מסתדרת עם החיים ועם עצמה. השניים נקלעים במקרה למצב שכל אחד מהם מפרש בדרך אחרת, מה שגורם לתוצאות הרסניות לשניהם.
בניגוד לסיפורים אמריקאים על עימות דומה ועל חיפוש "צדק" במקום שהוא איננו, הגישה הצרפתית, שהתבטאה בסיגנון משפט שונה לחלוטין ובניסיון להגיע להבנה של מה שקרה שם בין השניים, שונה לחלוטין. מי ששואל את השאלות היא נשיאת בית המשפט, השומרת על זכויות הנחקרים באופן פעיל. הניסיון הוא להבין לא רק את עצם המעשה אלא את הרקע לסיפור. כמו במקרים אחרים הקורבן היא מי שתופסת את מצבה כנחות יחסית לנאשם. כמו במקרים אחרים שאינם אונס, הצורך של הקורבן הוא לקבל "הכרה בעוול שנעשה לה". אבל בתרבות שלנו – זה משחק סכום אפס: מי שמודה שפגע בכבוד הקורבן הוא אשם.
כמו במצבים חברתיים אחרים בסיפור הזה אי אפשר להכריע (בניגוד לסיפור האונס בסטנפורד, עליו מבוסס לכאורה הסיפור הזה, שם הנאנסת היתה חסרת הכרה בעת האונס). אנחנו מצפים להכרעה חד-משמעית: אונס הוא אונס, לא? אם הנאנסת לא היתה מעוניינת ביחסי המין, מדובר באונס, לא? ובכן, הסיפור מביא מצב בו הפרשנות של המשתתפים את המצב שונה באופן קיצוני בגלל נסיבות חייהם והמנטליות שלהם. קשה מאד להגיע לאמת, שלא לדבר על "צדק" במקרה הזה.
ספר כתוב היטב, אמין מאד ברובו, שמצליח להביא את הקיטוב בתפיסה של מצבים חברתיים יומיומיים ואת הקושי להחליט עם מי להזדהות. כמי שחווים היום שיפוט לא הוגן מצד גורמים ליברלים בעולם לגבי העוול שנעשה לנו, היה לי מעניין מאד לקרוא את הספר הזה, המנסה להחיל "שיוויון וצדק" במקום שהם אינם ולא יכולים להיות.
29 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
רב תודות, בלו-בלו. שימחת אותי.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני שנה ו-9 חודשים)
ביקורת מעולה. בזכותך קראתי את הספר.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-9 חודשים)
לא מסכים לטענה הזו, אם הטיעונים חזקים דיים, אשמח לשנות דעה ואני עושה את זה מדי פעם
אני לא בעד להתעלם מעובדות ולדבוק בתפיסת עולם פושטת רגל.
לגבי מחבלים: המחבלים האיסלאמיים זה מקרה מיוחד ושונה מהתחום הפלילי. ככלל הם באים לפגע על מנת למות. מי שמפחד ממוות, מראש יוותר על ביצוע הפעולה. מי שמצדד במוות למחבלים רוצחים , לא עושה כך על מנת להרתיע אותם, אלא מתוך עקרון כי מחבל שפל לא מגיע לו לחיות בכלל ובפרט על חשבון החברה בה הוא ניסה לפגע, ליהנות ממנעמי הכלא(יש דבר כזה), מכבוד רב, משכורת מרש"פ ואפשרות להיות משוחרר בעסקה. אני אישית טרם גיבשתי דעה סופית בנושא. עם זאת על חלק ממשלחי המחבלים ומתכנני פיגועים שלא רוצים לסכן את חייהם הדבר משפיע ועוד איך. יותר מזה: ידועים מקרים בהם מחבלים מסוימים כן נרתעו ברגע מסוים ונמנעו מלבצע פיגוע אפילו שנייה לפני כי החליטו שהם בכל זאת לא מעוניינים למות. לגבי מחקרים: רבים מהמחקרים נעשו על מנת לשרת אג'נדה מסוימת. שאלה גם היכן הם נעשו, מה מידה ורמה של אכיפת החוק, עצמאות בתי המשפט ורמת השחיתות. יש מדינות רבות,בהן העונש על עבירות סמים הוא מוות או מאסר עולם באופן רשמי. אך בפועל, אם משלמים סכום לא גבוה במיוחד לשוטר,אפשר לגמור את העניין במקום, אפילו בלי להגיע לתחנה. ומן הסתם תעשיית הסמים שם פורחת. בפועל הנסיון מראה כי עונשים כבדים כן עושים את העבודה. כמובן שהם לא באים להחליף חינוך או השקעה באוכלוסיות מוחלשות. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
ובכן, Pulp_Fiction, לא בשביל להתווכח (כי הניסיון מלמד שאי אפשר לשנות דעות על ידי הבאת טיעונים)
נעשו די הרבה מחקרים, סטטיסטיים ואחרים, על נושאי העונשים (הנקמה) לגבי הרתעה של פושעים. כפי שהבנתי, מדינות שחזרו לעונש מוות לא חוו ירידה בפשעים החמורים. ומדינות שהפסיקו את עונש המוות אצלן, לא חוו עליה בפשעים האלה. ואם ללכת למחוז שלנו - היום כאשר מחבל "זוכה" בפועל לעונש מוות - לרוב הוא נהרג בזמן הפעילות - לא חווינו הפחתה בפעילויות הטרור. להיפך. תודה רבה על הלייק. שמחה שטעיתי, כשחשבתי שלא אהבת את הביקורת. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-9 חודשים)
מסתבר ששכחתי לשים לייק,
הייתי בטוח ששמתי כבר ביום שישי, מחילה
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-9 חודשים)
PULP FICTION
בטוח שהצדק עימך והעונשים מוזכרים ומפורטים במקומות שציינת. כוונתי היתה שאין איזכור לענישה בעשרת הדיברות. רק איסורים ומצוות. האם דבר זה נבא מאמונה בטוב ליבו הבסיסי של האדם ודי בכך שיובהר לו מה מותר ומה אסור ואי צורך בכלל במערכת אכיפה וענישה? זאת לא אדע.
|
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-9 חודשים)
PULP FICTION
בטוח שהצדק עימך והעונשים מוזכרים ומפורטים במקומות שציינת. כוונתי היתה שאין איזכור לענישה בעשרת הדיברות. רק איסורים ומצוות. האם דבר זה נבא מאמונה בטוב ליבו הבסיסי של האדם ודי בכך שיובהר לו מה מותר ומה אסור ואי צורך בכלל במערכת אכיפה וענישה? זאת לא אדע.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-9 חודשים)
דן ויעל.
בספר ויקרא ובחומש בכלל, ככל הידוע לי כן מפורטים עונשים אפשריים. עם זאת, גם בזמן התנ"ך הבינו כי "עין תחת עין" זה רדוד מדי ולא מעשי. על כן, יש פירוט של פיצויים כספיים כבדים למשל. נקמה לעתים נדרשת, מה לעשות, אנחנו לא חיים בעולם ורוד. היא נדרשת כי יש בה מן הצדק והיא כן יכולה לספק נחמה קטנה אמנם, אך בכל זאת נחמה לצד הנפגע. יש בה גם מרכיב הרתעתי, כי מי שמתכוון לבצע פשע מחריד יידע שחברה/מדינה תדע לבוא איתו חשבון בבוא העת.זה לא מונע כמובן את הרשע לגמרי, אך זה מפחית את כמות המבצעים הפוטנציאליים.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, דן
1) שיטת משפט שונה אין פירושה שהתוצאה תהיה שונה או מתאימה לדעתו של מישהו. השיטה הצרפתית - כמו שהיא נראית בספר הזה - בנויה על תפקיד דומיננטי מאד של השופט. הוא הראשון השואל שאלות את העדים, מנסה להבין את התמונה הגדולה, מאפשר לצדדים לשאול שאלות במידה והן מתאימות לחוק. לא מאפשר לצדדים להכפיש את הצד השני, במה שאינו קשור לתוכן המשפט. 2) אין לי ספק שאלה שכתבו את התנ"ך לא היו הראשונים לנסח את החוקים המופיעים בו. אני לא מכירה את התרבות העתיקה ולא יודעת מה קדם למה. בכל מקרה בתנ"ך מופיע "עין תחת עין" וזו ההגדרה שמצאתי לנקמה, שהיא גם חסרת טעם (מי שאיבד את עינו לא יקבל אותה בחזרה אם זה שעשה לו את זה יאבד את עינו גם הוא) וגם יותר פוגעת מאשר מרפאת. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-9 חודשים)
יעלהר
סקירה מרתקת הכתובה מצוין. תודה! הואיל ואינני מכיר כלל את שיטת המשפט הצרפתית ואת זו האמריקנית רק באופן שטחי (על פי סרטי פשע שונים), קשה לי להתרשם האם תוצאת המשפט היתה שונה אילו נערכה בארצות הברית. גם ההקשר הרחב, אותו הזכרת בסיפא של הסקירה הנפלאה, מעורר מחשבות.
באשר לקונספציה (סליחה על המילה הטעונה) היא לא התחילה בתנ''ך, אלא בחוקי חמורבי. עד כמה שידוע לי הדוגמא של "עין תחת עין" התנ''כית מבהירה את הצורך בפרשנויות בע''פ של התורה. ועוד נקודה מעניינת בצד "העין תחת עין" - פשע ועונש - בדיברות העוסקות בפשעים בין אדם לחברו (לא תרצח, לא תגנוב) אין פירוט עונשים. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-9 חודשים)
אם תוצאות המשפט הזויות, התהליך חסר משמעות
גם אם הוא נראה יפה. הצדק המינימלי לא נעשה. במקרה על רצח יהודיה חקרתי כי הייתי משוכנע שבטח השופטים יודעים משהו נוסף ולא כן היא.
לעומת כמות הרצח בחברה הערבית בישראל, הנתונים ברש"פ נמוכים בה-מ-ו-ן מדוע? כי הרוצח מוצא להורג, משפחתו מגורשת מהכפר ומוטלים קנסות כבדים לתשלום למשפחת הקורבן, שאבוי אם לא משלמים אותם. לא אומר שצריך לאמץ את הפרקטיקה במלואה, אבל זה אומר דרשני. אכן נסכים לא להסכים, אך נקמה נכונה בהחלט מרתיעה חלק גדול מהאויבים והפושעים, הניסיון מלמד. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
כשמדובר בשיטות משפט - בוחנים את השיטה, לאו דווקא את התוצאה.
תוצאה של משפט תלוייה בגורמים רבים. השופטים הם אנושיים ויכולים לטעות או להעריך גורמים שאתה לא מעריך. השיטה השונה של המשפט הצרפתי כפי שהוא משתקף מהספר הזה, מצליחה לעקוף חלק מהעיוותים הנגרמים, לדעתי, בשיטת המשפט האמריקאית אותה אנחנו מכירים יותר (מספרים וסרטים) לגבי נקמה - טוב, בוא נסכים לא להסכים. נכון, קורבן מעשה פשע ראוי גם הוא להתחשבות. צריך לקחת בחשבון את מה שנלקח ממנו. אבל הקורבן אינו ראוי דווקא שניקמתו תוצא לפועל. הבוז של האוייב אינו נושא שמערכת המשפט יכולה וצריכה לקחת בחשבון, לדעתי. נקמה באוםן כללי - חמה או קרה, יבשה או רטובה - היא מניע שאינו מביא תועלת לאיש. לא לנוקם ולא לננקם. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-9 חודשים)
מעניין מאוד. הספר מסקרן.
לא הייתי משתפך בשבחים כלפי המשפט הצרפתי, ששיחרר לחופשי לא מזמן רוצח יהודיה באכזריות כי הוא היה לכאורה בהשפעת גראס בעת המעשה. אני מסכים עם הגישה שיש הגיון גם אם מעט צדק בעונש מחמיר בעברות מסוימות . אכן, את הקורבן שנרצח זה לא יחזיר, אך האם יש צדק בכך שאחרי תקופה קצרה הרוצח או האנס יסתובבו חופשי ויהנו מהחיים לאחר שהם הרסו או לקחו חיים לקורבן? מכיר(למזלי מרחוק מאוד) עוול משפטי כזה כשאם הקורבן פגשה את הפוגע ברחוב. או שלא נעניש בכלל כי "זה לא מביא צדק"? גם ככה זה לא ממש צדק, זו דרך של החברה להגן על עצמה. חייב להודות שנשגבת מבינתי הגישה הזאת.
לגבי נקמה: היא בטח לא הכרחית תמיד אבל במקרים רבים בהחלט חיונית. אחרת האויב בז לך ורצונו לפגע בך רק עולה. גם חברה שלא מתנקמת באלה שפוגעים בחלשים שלה משדרת שהיא לא באמת דואגת לאזרחיה. גורמים "ליברליים" ברובם בעולם התגלו חלקם פשוט כאנטישמיים, אחרים כטיפשים והנותרים כשניהם יחד. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, חני.
לשאלתך - אנחנו עדיין חיים עם חוקי השבט הקדמונים. רק ציפינו קצת מהצורך בנקמה על האויב בציפוי כאילו תרבותי. לצערי חוקי השבט חיים ובועטים פה. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, בר.
האירועים האחרונים אצלינו מוכיחים שהציפוי המוסרי שלנו דק מאד. צריך אירוע מחריד כלשהו ומיד כולנו דורשים שתי עיניים תמורת עין... זה טבעו של האדם, שהוא בסך הכל אנושי. |
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, זאבי.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, אנקה.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה רבה, לימור.
לא ראיתי את הסרט. הספר טוב בעיני ושואל שאלות רלבנטיות לתקופתנו. הוא גם מעמיד חלק מהפמיניסטות והאג'נדה שלהן באור פחות מחמיא... |
|
|
חני
(לפני שנה ו-9 חודשים)
סקירה יפה, צריך לעשות הפרדה בין
הרגש הקדמוני והאינסטינקס החייתי "עין תחת עין", לבין חוקים של צדק שווים לכל.אני תוהה לאחרונה איך אנחנו עדיין חיים בעולם מערבי כשחוקים שבטיים עדיין ערים ובועטים.בכל המדינות המערביות קיימים אזורים מוסלמים שלהם יש את "חוקי השריעה" הרחק מחוק צדק ושוויון מערבי.הסיפור עצמו נשמע מעניין ותודה. |
|
|
בר
(לפני שנה ו-9 חודשים)
יעל תודה, מעניין מאוד.
האמת שכל נושא ה"עין תחת עין", יצר הנקמה והרצון "לשיויון" תמיד מאוד עובדים לי כמניע של דמויות. בעיני זה רצון מאוד חזק, קדמוני וחייתי אפילו והוא תמיד רלוונטי. |
|
|
זאבי קציר
(לפני שנה ו-9 חודשים)
אהבתי את הספר הזה, תודה לך על הסקירה היפה
|
|
|
אנקה
(לפני שנה ו-9 חודשים)
הצגת יפה את הדילמות שקארין טואיל העלתה בספר.
ספר טוב.
|
|
|
לימור
(לפני שנה ו-9 חודשים)
תודה יעל. בקורת טובה,
לא קראתי את הספר אבל ראיתי את הסרט ״האשמה״ עם שרלוט גינזבורג שמבוסס על הספר הזה.
גם הסרט טוב מאוד ומעורר מחשבות |
29 הקוראים שאהבו את הביקורת
