#
שני דברים חשבתי שאפשר לומר על הספר הזה:
1. אחד הספרים בעלי חוסר הסבירות הקיצוני ביותר, שכמעט שום דבר ממה שהוא מתאר לא יכול לקרות.
2. אחד הספרים המותחים ביותר שקראתי לאחרונה.
כמה עובדות על הדרך בה אנו חושבים, לפי כותבי המותחנים:
1. הגיוני בעינינו ששוטרים יהיו מושחתים. היוצאים ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
****
אמיר זיו יודע לכתוב.
אני יודע את זה בעיקר מפני שקראתי את הספר ביום אחד, ולא התעכבתי על שום דבר באמצע, לא על שגיאות או תחביר, לא על מילים חריגות ולא על רמזים בולטים לתחקיר, לא על עלילה ולא על דמויות, כל הדברים האלה שאתה שם לב אליהם כשאתה כותב בעצמך ולא סתם קורא כי מתחשק ל... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
https://wp.me/p4kTCp-2YP
נלסון דה-מיל הוא אחד מסופרי המתח החביבים עליי. ספריו "בית-הספר לקסם אישי" ו"מילת כבוד" מותחים ומרתקים וניכר כי בכתיבתם נשען על תחקיר מעמיק כמו גם על נסיונו האישי. כך גם ספרו החדש, "לבד בקובה" (הוצאת תכלת ספרים, 2017). אי־אפשר לכתוב ספר על קובה בלי להזכיר את הסופר האמרי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קראתי באחת הביקורות על הספר הזה שהוא "היסטוריה אלטרנטיבית" וסקרנותי התעוררה. כי אני מאד אוהבת היסטוריה אלטרנטיבית. או שהיא מפחידה ומצמררת - ואז אני שמחה על המציאות שאני חיה בה (וזה ממש בונוס עבורי) או שהיא מדגימה איך אפשר לבנות עולם מושלם מאותם חומרים שהמין האנושי יצר את העולם ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"ראיתי את עיניך-
הן זרחו כמו כוכבים אליי.
ואז ראיתי את נשמתך-
היכל ריק..."
-"בנפרד" / לקרימוזה-
וואו. וואו. וואו. איזה ספר פסיכי, מהפנט ומזוויע ביופיו. עכשיו השעה כמעט שבע בְּבוקר יום שבת, התחלתי לקרוא אותו לפני שעות אחדות וסירבתי לעזוב אותו וללכת לישון. כי איך אפשר להפסיק, כשהעמו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ניקולס, ניקולס, אתה בטוח שאתה לא איזו אשה מדהימה במקור?? אהה לא??... לא נורא.
דו שיח שעובר לי עם כל ספר שלו, הספר התחיל כלכך יפה! כלכך אהבתי שהוא שם דגש על המערכת יחסים ולא על כל המסביב .
אבל באמצע כאילו זה כבר מרח העלילה הייתה צפויה מדי ...ריצ'רד הזכיר לי את קווין הבעל המכה מלהתחיל ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את הסקירה הזאת אתחיל במכתב שנורא רציתי לכתוב. מכתב שמעולם לא נשלח.
שלום מוריה
את לא מכירה אותי. אבל מתוך שקראתי את דברייך נראה שאני מכירה אותך קצת. לכן, על אף האופי החד צדדי של ההיכרות איתך אני מרשה לעצמי לכתוב לך אישית, ולהגיד שמשהו בהתנהלות שלך לא נראה לי הגיוני. או אמין. יו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כל דבר הוא עניין לפרשנות. כך לפחות פרופסור נורמן סילק, גיבורו של סיפור זה, למד על בשרו. הפרופסור שואל את תלמידיו, במהלך שיעור שהוא מעביר, היכן שניים מתלמידיו, שזהותם אף אינה ידועה לו, משום שמעולם לא הופיעו לשיעוריו: האם הם בני אדם או SPOOKS? לרוע מזלו אחת משתי רוחות הרפאים הללו היא ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
למה מלחמה למה? למה כל מי שנלחם כל מי שמחפש סכסוך הוא טיפש? בשביל מה אם אפשר לדבר ?
ואיך מנסים להסביר לילדים קטנים - למה / מדוע מלחמות? למה מירוץ החימוש? ולמה אף אחד לא צודק.
הספר הזה - בהומור, בחרוזים, בצירופי מילים שנשארים - משובח.
הספר הזה בביתי, מאז ילדיי כולם ולא רק הקטנה - היו ק... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הספר הנ"ל כשמו כן הוא: "שום דבר באמת".
לא נגע בי, לא הזיז אפילו שערה קטנה בעורפי. אולי הסופרת התכוונה לבלבל את ה"אויב" סליחה, את הקורא בין שתי הבובותים : גילי + גילי לוין, אם לכך כיוונה אז הצליח לה": התבלבלתי.
העלילה הקופצנית למדיי נעה בין שתי יעלות החן העונות לאותו שם: גילי לוין, כ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לקוסטין-וגנר יש גישה משלו לכתיבת "רומנים בלשיים": בדומה ל"ירח קפוא", הקורא מתוודע לאחד מהפשעים כבר בהתחלה – למעשה הספר מתחיל בכך – כך שאלמנט ההפתעה באשר לזהותו של מבצע הפשע הראשון אינה קיימת מלכתחילה. קוסטינר מעדיף לבנות את העלילה משתי נקודות שונות במרחב העלילה: – האחת – זו ה... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לקחתי את הספר הזה בלי תקוות מרובות. לשואלים למה לקחתי בכלל, אם לא היו לי תקוות, אספר את הקינה הקבועה והמתמשכת שלי על המלאי בספריה היישובית ועל איך הוא הולך ומתמצה מאליו, ולא כל כך מתחדש. לשאר האנשים שכבר מיצו את הקינות שלי אגיד שאני מחפשת גם ספרים ממקורות אחרים, אבל אלה אינם מהו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קראתי אותו בחצי יום, מתאים טיסה קצרה או בוקר על החוף.
מי שאוהב את אשכול נבו, בטח יחבב גם את זה.
ישראליות מזוקקת. כשאתה רחוק, זה אולי יעורר בך געגעועים לישראל. כשאתה כאן, פחות.
בעלילה, הספר מחולק לשלושה חלקים, מה שקורה בשלוש קומות של בניין אחד בהרצליה.
מעמד הביניים, משפחות, בורג... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היות והספר הגיע אלי כ"ספר לבן", וללא תמצית המוצגת בדרך-כלל על הכריכה האחורית, הייתי משוכנעת שאני הולכת לקרוא ספר על "השואה". אבל זה לא...
הספר עוסק ביתומים שנשלחו ברכבות מניו-יורק למקומות אחרים, במטרה להימסר למשפחות אומנה. רכבות היתומים נעצרו בתחנות מעבר, ובאותן תחנות היתומים ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חשבתי שמי שמנהל את העולם הוא האיש השחור בבית הלבן או מיליארד ומשהו סינים או גוגל או תאגידי הענק או מארק צוקרברג/טים קוק/ביל גייטס או השייחים של נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי או שימון פרס את בג״צ.
אז חשבתי.
מי שמנהל את העולם דה פקטו זה צועני אחד, רסקול בּדגֶ'ט, שיושב בתא כלא באוסל... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש בעיתון "הארץ" מדור שנקרא-"אחרי מות"-מאת עופר אדרת. הוא כותב על אנשים שנפטרו לאחרונה אבל מאחוריהם הייתה עשייה בכל התחומים ,כל אחד בתחומו הוא.
מדוע אני כותבת על כך? כיוון ואתמול קראתי במדורו- על ד"ר יונתן פיין, נכדו של המשורר והבוהמיין הקומוניסט מתל אביב, שהיה ביטחוניסט,רב קונ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המלך הוא קוסם של עלילה, אמן של אשליות מורכבות, רב מג בהסחת דעת, פעלולן שנזרק מגובה למעמקים בתמונה אחת, מכשף שזוכה באמונינו, אבל קושר אותנו באפסר כחמור גרם ומוביל אותנו בארץ האילוזיות עד הפיתרון המבריק.
המושיע הוא רומן מורכב שעוסק בעבודתו של חיל הישע. ואם גם אתם, כמוני, חשבתם ש... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רוב הספרים של ליהיין שקראתי היו מוצלחים. ברובם הוא טווה עלילה מורכבת, מותחת מאד כתובה מצויין עם דמויות ברורות ואמינות מאד. הספר הזה אינו יוצא דופן מספריו המוצלחים: בוב הוא בארמן ושותף בבאר הנמצא על גבול החוקיות - הרבה יותר קרוב לחוסר חוקיות. הבאר משמש כתחנה לסמים, לכספים של העו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
תמונות דהויות
המושבה של העלייה הראשונה היא תשתית חיי, ממנה אני זוכר מעט סיפורים רחוקים כתמונות דהויות שסופרו בידי אבי וסבתי. מעט מראות עולים בזיכרוני כשאני מבקר ברחוב הראשונים בזכרון יעקב. שם אני ניכנס תמיד לחצר וילדר הישנה, מביט במקום המשוחזר ששינה את פניו ומשמש היום מוקד ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אז...
עם איזה בלש הייתם רוצים להיפגש על כוס קפה?
בואו נראה...
לא עם שרלוק הולמס שיפטיר בעייפות "אלמנטרי ווטסון, אה, רויטל" כל פעם שאעז לפתוח את הפה.
לא עם הרקול פוארו, שידרוש ממני לאמץ את תאי האפורים, או הגברת מרפל החביבה, שבטח אזכיר לה את המשרתת של בת דודתה שתמיד שפכה בטעות את הקפ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|