“חשבתי לא מעט על הספר לאחר שסיימתי לקרוא אותו והגעתי למסקנה שהסופרת קליה מור שחקה בי הקוראת קצת כמו שאריה משחק בגילי הראשונה,
ספוילרים ....
ולמה אני מרגישה ככה , כי בעצם אני לא נוהגת לקרוא ספרים שיש בהם עם עיסוק מסיבי בסקס במיוחד לא כאשר הסקס הוא סוטה, וכאן לא רציתי להפסיק לקרוא ואפילו על הקטעים הבוטים לא דילגתי, ואיך היא עשתה לי את זה?
מיד בעמודים הראשונים היא מכניסה אותנו לסיפור בלשי שבו גילי לוין מאופק טכנולוגיות שמעתה אקרא לה הראשונה (כי היא הראשונה שאנחנו פוגשים) מוצאת את עצמה בסיפור שכאילו משהיא גנבה לה את הזהות, ואני תמיד נמשכת למצב שבחורה רגילה לגמרי מוצאת את עצמה בסיפור בלשי ומתחילה לעשות דברים הזויים כמו מעקב אחרי גילי השנייה.
זה היה הפתיח אך הסופרת אינה באמת רוצה לכתוב סיפור בלשי , אז היא פותרת את זה כלאחר יד ואנחנו מוצאים את עצמנו גם בסיפור של גילי השניה. ואין שום רמזים , פשוט מתחיל פרק ואחרי כמה שורות אני מבינה כי עכשיו אני עם גילי השניה ולא הראשונה. הזיג זג הזה מלווה אותנו לאורך כל הספר , ודורש מאיתנו מאמץ , להבין בכל תחילת פרק עם מי אנחנו עכשיו ולזכור לאורך הספר אלו דמויות קשורות למי. יש כאלו שזה בוודאי יעצבן אותם, אך אני מצאתי שיש בזה חן, שזו סוג של משחק שאני משתתפת בו בלי שבחרתי, אני לא מגיעה למצב שאני מתעייפת מגילי האחת כי יש שתיים והמעבר מאפשר יותר להיות עם כל אחת מהן.
והנה מתפתח סיפור בלשי מספר שתיים, מי הם אריה ודניאלה, מה באמת היחסים בינהם, מה הם רוצים מגילי, ובתוכו מעורבב הקטע המיני שבו אני מעריכה מבקשת הסופרת למשוך עוד קהלים של קוראים להיות איתה. והחלק הבלשי כבר יותר משמעותי ויש לו התפתחויות מפתיעות, אפילו קצת לא אמינות, אבל אני סולחת על כך כי אני כבר בתוך הסיפור, נכון שזה לא סביר שבחורה משועממת ככל שתהיה תכניס את עצמה למשהו שמסכן אותה, אבל זה רק סיפור אז מותר.
ותוך כדי שזורות בסיפור עוד דמויות שמאירות אותו ומגוונות אותו, תמר שמופיעה כמה פעמים, מיקי , לאון שצץ משום מקום (בחיי שעברתי וחיפשתי אחורה כדי להבין עם נתקלתי בו כבר ולא מצאתי) , אחותה של גילי הראשונה, ההורים של גילי השניה ...
ומה תכלית כל זה? אני מוצאת שיש כמה חוטים אשר נמשכים לאורך כל הספר שעליהם בעצם רצתה קליה מור לדבר:
הראשון הוא החיפוש אחר משמעות לדברים, המקום שנמצאים בו ונראה כל כך שגרתי , כל כך לא ממצה ויש רצון שהחיים יהיו קצת אחרים. גילי הראשונה מאמצת את גילי השניה כמודל לחיקוי, אנחנו שלאט לאט מכירים את גילי השניה יודעים שאין קשר בין מה שגילי הראשונה חושבת עליה למה שהיא באמת, ובעולם האמיתי יש את אלו שהולכים אחרי מדריך לחיים שיכול להיות איש טוב ועוזר ויכול להיות גם שרלטן ונצלן, ולא חסרים הסיפורים על כך.
השני הוא הקלות הבלתי נסבלת של ההתמכרות, תוך זמן קצר גילי הראשונה מתמכרת לקשר עם אריה, סביבו מתנהלים חייה והוא נוכח כל הזמן למרות שפיסית הוא נוכח מעט. גם גילי השניה בהתמכרות לקשר שיש לה עם אמנון שמגיע כאשר נוח לו, מספק מזון חשוב של סקס וקצת חמימות וחוזר לחייו האחרים והיא נשארת עם הפחדים והריקנות שסובבת אותה.
השלישי הן מערכות היחסים בין נשים לגברים, המציאות של היום לא עושה לאנשים חיים קלים, פעם המתווה של הליכה לכיוון מחויבות ונישואים היה מאד ברור, רוב האנשים רצו את זה ולשם הם כיוונו, שלא לדבר שבחלק מהחברה זה היה נעשה ע"י שידוכים יזומים. היום אנשים יותר מודעים לעצמם ולרצונות שלהם , פחות מוכנים להתפשר על החבר/חברה הראשונה שפוגשים וזה מעביר אותם מספר מערכות יחסים שבסופו של דבר לא בא להם על זה יותר, נגמרות האנרגיות , נגמרת האמונה, התקווה. וכאן עושה יפה קליה שהיא אומרת יש תקווה, כאשר תבינו כי להיות עם משהו זה לא רומן רומנטי, זה לא כמו בסרטים המתוקים שמזינים אותנו בהם מאז היותנו קטנים, זו הבנה כי טובים השניים מן האחד,נכון כי לכל אחד יש עולם משלו אך בביחד יש משהו שעושה לנו טוב, בביחד זה אומר לקבל את השני , לחיות ולתת לחיות.
ולכן למרות ששיחקו בי אני בעד הספר הזה, זהו ספר חכם, ספר שיש בו מסר וכתוב טוב, ספר מגוון. ועצה לסופרת, תמשיכי לכתוב ואם תוכלי לוותר על החלק הכל כך מיני שמדיר בעצם אוכלוסיה רחבה מקריאת הספר זה יהיה לטובה. אני כנראה אקרא בכל מקרה ”
