ביקורת ספרותית על היינו התקומה מאת זאב צחור
ספר מעולה

---

יש בעיתון "הארץ" מדור שנקרא-"אחרי מות"-מאת עופר אדרת. הוא כותב על אנשים שנפטרו לאחרונה אבל מאחוריהם הייתה עשייה בכל התחומים ,כל אחד בתחומו הוא.

מדוע אני כותבת על כך? כיוון ואתמול קראתי במדורו- על ד"ר יונתן פיין, נכדו של המשורר והבוהמיין הקומוניסט מתל אביב, שהיה ביטחוניסט,רב קונסרבטיבי וסופר, והוא בן דורי {1958 -2015 - מת מדום לב הקיץ בעת מסע הרצאות באוסטרליה} בציטוט מדבריו - "גדלנו בדור שלא נהנה מהאופוריה של 67', ונשאר עם החרא של לבנון".


דבריו אלו והיותו שייך לדור שלי הזכיר לי את ספרו של פרו'פ זאב צחור שמגדיר את עצמו כ-"דור התקומה" הבא אחרי "דור הפלמ"ח". צחור נולד ב-1941 ומספר בספרו הזה את קורות חייו ,אולם יותר משהוא מספר על עצמו הוא מספר את קורות המדינה בדור שלו מזווית ראייתו.

את הספר בחר צחור לסיים עם ציטוט מתוך "מקדמות" של ס' יזהר: -

"על האדמה הזאת לא יחזיק מעמד אלא דור אחד או שניים ולכל היותר שניים וחצי, ויום אחד כולם ילכו וכולם יחליפו מקום וגם המקום עצמו יחליף מקום כאילו הכל תפאורה מתחלפת... ורק זוכרי הזיכרונות יספרו למסורבי השמיעה איך היו כאן פעם פרדסים לפני המבול וימיטו שיממון על כל שומעיהם".

במילים אחרות הדור שלו לא הצליח להעביר את מקל "תקומת המדינה" ל -מקל של הדור אחריו ,דהיינו- אנחנו - שנמשיך באותה דרך ציונית ,פרגמטית , בעיקר של ישוב הנגב ,של הגברת החינוך בארץ בכל מסגרותיו,של שוויון חברתי ולאומי.

ופה אני מתחברת לדברים של ד"ר יונתן פיין,"גדלנו בדור שלא נהנה מהאופוריה של 67', ונשאר עם החרא של לבנון",אבל לא רק זאת ,אלא אנו דור מבוזבז שהלך לאיבוד ורואה רק את מה שיש בצלחתו הוא. וזה כואב ומכאיב. ולא חשובות כרגע מה הן הסיבות והנסיבות -האם זה בידינו כ-דור או מאורעות שנכפים עלינו- התוצאה עגומה.

הנשיא האמריקאי פרנקלין דלאנו רוזוולט אמר פעם לבני עמו, כשביקש להעצים את רוחם ולהכשיר את לבבותיהם לאתגרי העתיד,
כי -"יש מחזור מסתורי בחיי אנוש — יש דורות המורגלים בקבלה מסיבית, ויש דורות המורגלים בנתינה מסיבית. לדור הזה של אמריקאים יש פגישה עם הגורל".

אנחנו הדור הזה כנראה נפלנו על ההגדרה "דורות המורגלים בקבלה מסיבית",ואפשר רק לקנא בדור הפלמ"ח ש"נפגש עם הגורל". ובדורו של פרו'פ צחור "דור התקומה " שאפשר לשייך כ -" דורות המורגלים בנתינה מסיבית ".

אנחנו- דור שנולד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת -אנחנו לא רק "מורגלים בקבלה מסיבית " אלא בחלקינו הורסים את עשייתם של שני הדורות הקודמים לנו.

אלו היו המחשבות שלי בהקשר לספרו של פרו'פ צחור ובהתייחסות לדבריו של ד"ר יונתן פיין.


קראתי את ספרו של פרו'פ צחור בנשימה אחת ,מרותקת לדבריו ולדעותיו,כשהבנתי איפה הדור שלי נמצא על קו ההיסטוריה של המדינה והחברה הישראלית - בא לי לבכות.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על היינו התקומה