“"אם החברה לא תקבל את התפתחותה החופשית של האישה, אזי יש לעצב את החברה מחדש. (ד"ר אליזבת בלקוול 1869) – עמוד 309 "ספינת הגורל" עוסק בתקופה היסטורית. בין השנים 1788 ל-1868 הוגלו כ-162,000 נידונים מבריטניה ואירלנד למושבות עונשין באוסטרליה (מתוך ויקיפדיה). עם תחילת המהפכה האמריקאית נאלצה ממשלת בריטניה למצוא מקום חליפי לאסיריה, ואוסטרליה נבחרה כמקום חילופי למושבות עונשין. רוב האסירים הוגלו בגין ב”

“היות והספר הגיע אלי כ"ספר לבן", וללא תמצית המוצגת בדרך-כלל על הכריכה האחורית, הייתי משוכנעת שאני הולכת לקרוא ספר על "השואה". אבל זה לא... הספר עוסק ביתומים שנשלחו ברכבות מניו-יורק למקומות אחרים, במטרה להימסר למשפחות אומנה. רכבות היתומים נעצרו בתחנות מעבר, ובאותן תחנות היתומים הועברו למשפחות, שראו בהם "כוח עזר זול" לתחזוקת משקי הבית, ובמקרים מסוימים אף התעללו בהם. (תקופת המשבר הכלכלי עולמי 19”

“את הספר הזה לקחתי כי קראתי שני ספרים מעולים "ספינת הגורל" , "רכבת היתומים" של אותה הסופרת. אך כגודל הציפייה... זה התחיל לא רע. הנופך של הציור המפורסם והדמויות האמיתיות בסיפור תורמים לסקרנות לגלות מי הייתה כריסטינה ואיך נראו חייה של בחורה צעירה נכה החיה בחור נידח וכל שאיפתה היא ליהנות מהדברים שהחיים מציעים לכל אדם אחר....לחיות, להתרגש, להתאהב, להרגיש, לרוץ ולצחוק... אפילו שסבתה לימדה אותה”

“רכבות הילדים היתה תופעה שהחלה בסוף המאה ה-19 ועד לסיום שנות השלושים של המאה ה-20. בצפון מערב ארה"ב, בעיקר בערים הגדולות ובעיקר בניו-יורק, נאספו יתומים מהרחובות ומבתי היתומים ונשלחו מערבה לשמש כוח עבודה זול וצעיר. הכל נעטף כמובן בעטיפה אידיאולוגית, אבל היה אכזרי באותה מידה כמו השחורים שנחטפו באפריקה ונשלחו לעבדות בדיוק באותה מדינה. המלווים ברכבות היתומים הרגיעו את הילדים ואמרו להם שהם נשלחים לבתים”

“"אם החברה לא תקבל את התפתחותה החופשית של האישה, אזי יש לעצב את החברה מחדש. (ד"ר אליזבת בלקוול 1869) – עמוד 309 "ספינת הגורל" עוסק בתקופה היסטורית. בין השנים 1788 ל-1868 הוגלו כ-162,000 נידונים מבריטניה ואירלנד למושבות עונשין באוסטרליה (מתוך ויקיפדיה). עם תחילת המהפכה האמריקאית נאלצה ממשלת בריטניה למצוא מקום חליפי לאסיריה, ואוסטרליה נבחרה כמקום חילופי למושבות עונשין. רוב האסירים הוגלו בגין ב”

“היות והספר הגיע אלי כ"ספר לבן", וללא תמצית המוצגת בדרך-כלל על הכריכה האחורית, הייתי משוכנעת שאני הולכת לקרוא ספר על "השואה". אבל זה לא... הספר עוסק ביתומים שנשלחו ברכבות מניו-יורק למקומות אחרים, במטרה להימסר למשפחות אומנה. רכבות היתומים נעצרו בתחנות מעבר, ובאותן תחנות היתומים הועברו למשפחות, שראו בהם "כוח עזר זול" לתחזוקת משקי הבית, ובמקרים מסוימים אף התעללו בהם. (תקופת המשבר הכלכלי עולמי 19”

“את הספר הזה לקחתי כי קראתי שני ספרים מעולים "ספינת הגורל" , "רכבת היתומים" של אותה הסופרת. אך כגודל הציפייה... זה התחיל לא רע. הנופך של הציור המפורסם והדמויות האמיתיות בסיפור תורמים לסקרנות לגלות מי הייתה כריסטינה ואיך נראו חייה של בחורה צעירה נכה החיה בחור נידח וכל שאיפתה היא ליהנות מהדברים שהחיים מציעים לכל אדם אחר....לחיות, להתרגש, להתאהב, להרגיש, לרוץ ולצחוק... אפילו שסבתה לימדה אותה”

“רכבות הילדים היתה תופעה שהחלה בסוף המאה ה-19 ועד לסיום שנות השלושים של המאה ה-20. בצפון מערב ארה"ב, בעיקר בערים הגדולות ובעיקר בניו-יורק, נאספו יתומים מהרחובות ומבתי היתומים ונשלחו מערבה לשמש כוח עבודה זול וצעיר. הכל נעטף כמובן בעטיפה אידיאולוגית, אבל היה אכזרי באותה מידה כמו השחורים שנחטפו באפריקה ונשלחו לעבדות בדיוק באותה מדינה. המלווים ברכבות היתומים הרגיעו את הילדים ואמרו להם שהם נשלחים לבתים”