****





שואל את עצמי אם אולי פג הקסם של ז׳אנר הריגול בתקופת המלחמה הקרה, שמוצה עד זרא אצל החבר׳ה האלה של ג׳ון לה-קארה, <mark>נלסון דה-מיל</mark> ולן דייטון. נדמה לי ששלושה עשורים אחרי נפילת חומת ברלין, העולם כבר השתנה מדי, וכבר אין באמת מקום או הצדקה להמשיך לחמוק מסוכני הק.ג.ב. אפורי העיניים והלב בסמטאות מוכות הצללים של מוסקבה, ברלין או וינה. היום העולם אחר, מתוחכם יותר, מפוכח יותר, ואולי גם מעורר חלח

לבד בקובה, <mark>נלסון דה-מיל</mark>
סוגה: מותחן עאלק
במילה אחת: עדיף לעשן סיגר קובני
דירוג: 3 כוכבים

בקצרה: מק הוא קצין צבא לוחם לשעבר ובעל סירה דהיום. הוא מתבקש לחדור לקובה כדי להציל אוצר של 60 מיליון דולר ושם הוא יתאהב בשרה, הגיבורה השניה. כך הם חומקים מהמשטרה בקובה עד לבריחה הצפויה או הכישלון.

מתח: אין, לא עבר את המכס הקובני. רק בסוף הספר יש קצת אקשן. זה כמו איזה סרט אווירה שאתה מצפה שעוד רגע יקר

https://wp.me/p4kTCp-2YP

<mark>נלסון דה-מיל</mark> הוא אחד מסופרי המתח החביבים עליי. ספריו "בית-הספר לקסם אישי" ו"מילת כבוד" מותחים ומרתקים וניכר כי בכתיבתם נשען על תחקיר מעמיק כמו גם על נסיונו האישי. כך גם ספרו החדש, "לבד בקובה" (הוצאת תכלת ספרים, 2017). אי־אפשר לכתוב ספר על קובה בלי להזכיר את הסופר האמריקני ארנסט המינגוויי, שחי בקובה וכתב על אודותיה, להתייחס למוזיקה, לפידל קסטרו ולצ'ה וכמובן גם לאירועים ה

העריק / <mark>נלסון</mark> דה מיל ובנו אלכס

ביקורת אחרי 140 עמודים בלבד. מצטער, לא צלחתי. מחילה מהסופרים אך אם אחרי 140 עמודים לא הצלחתם לסקרן וליצור מחוייבות לא רואה טעם לסחוב 600 עמודים. עוד רב מכר של הניו יורק טיימס שלא צלחתי, נו שויין.
גילוי נאות, מצאתי כבר מזמן כי אני לא מצליח להתחבר למתורגמים אלא רק לספרות מקור למרות שמידי פעם מנסה לצאת מהקופסא אז אולי זה לא אתם זה אני.
מתוך גב הספר, (שימו לב לסופרל

אני אוהבת לכתוב המלצות על ספרים אבל הפעם מרגישה שמחובתי להזהיר ולא להמליץ. מדובר במותחן "לבד בקובה" מאת <mark>נלסון דה-מיל</mark>.
תקציר: איש צבא לשעבר אמריקאי ואישה אמריקאית-קובנית יוצאים להרתפקה של חייהם - למצוא מזוודה מלאה בכסף בקובה. התקציר מבטיח שהם יתאהבו במקום וזה בזו, ובין לבין הרבה הרפתקאות - מה שכמובן קנה אותי + המיקום באמריקה הלטינית הקסומה והרחוקה. אלא שהעלילה מאוד איטית וגם לא מקיימת את ההבטחות

"כל מלחמות האירים שמחות וכל שיריהם עצובים" (גילברט קית׳ צ׳סטרטון, עמוד 209).

לספר "קתדרלה" מאת <mark>נלסון דה-מיל</mark> (הוצאת שלגי, 1994), הגעתי בעקבות הנאתי מספר המתח (יותר נכון רומן) האחרון שהוציא, "לבד בקובה" שמו. דה-מיל הוא אחד מסופרי המתח החביבים עלי. כמה מספריו ובהם, "מילת כבוד" המצוין, היו מותחים ומרתקים. הלילות שבהם עקבתי אחר עלילותיו של גיבור ספרו הנפלא, "בית-הספר לקסם אישי", קולונל סם הוליס, טיי

"טוב, אם שוכחים רגע מהכסף, יש דבר כזה שנקרא פשעי זין'. זין יכול לסבך אותך בצרות" (עמוד 48).

<mark>נלסון דה-מיל</mark> הוא אחד מסופרי המתח החביבים עלי. ספריו "בית-הספר לקסם אישי" ו"מילת כבוד" היו מהנים וגמעתי אותם במהירות. בשל כך שמחתי לשמוע כי תורגמה נובלה חדשה שלו, "ליפול על ארון" (הוצאת טרה ספרים, 2017), ולא פחות מכך שהתרגום בוצע על-ידי חברי חגי אברבוך, אשר כפי שהוכח גם במקרה זה הוא מתרגם מוכשר ומיומן. ד

"בניתוח אחרון, חשב קיית, בעיירה לא היה מקום לקיית לנדרי ולקליף בקסטר ואם הוא נשאר, מישהו כנראה ייפגע״ (עמוד 43).

לספר "ספנסרוויל" מאת <mark>נלסון דה-מיל</mark> (הוצאת שלגי, 1994), הגעתי בעקבות הנאתי מספר המתח (יותר נכון רומן) האחרון שהוציא, "לבד בקובה" שמו. דה-מיל הוא אחד מסופרי המתח החביבים עליי וגם ספריו המוקדמים יותר "בית-הספר לקסם אישי"ו"מילת כבוד" היו מותחים ומרתקים וניכר כי בכתיבתם נשען על תחקיר מעמיק

"באהבה ובמלחמה הכל מותר, ותנו לי להגיד לכם, הכל הולך כשמדובר בחקירת רצח" (עמוד 352).

"בת הגנרל" (הוצאת שלגי, 1999) מאת סופר המתח <mark>נלסון דה-מיל</mark> הוא ספר מתח חזק, מתוחכם ומלא תפניות בעלילה. בשל היכרותו של המחבר עם העולם הצבאי "דרך הרגליים" מקבל הספר נופך של אמינות שנעדר מספריהם של מי שפשוט לא חוו זאת. גיבור הספר, פול ברנר, הוא אחד החוקרים המנוסים והמיומנים ביותר במיחלק החקירות הפליליות (מח"פ) של צ