ביקורת ספרותית על שום דבר באמת מאת קליה מור
ספר לא משהו

---

הספר הנ"ל כשמו כן הוא: "שום דבר באמת".
לא נגע בי, לא הזיז אפילו שערה קטנה בעורפי. אולי הסופרת התכוונה לבלבל את ה"אויב" סליחה, את הקורא בין שתי הבובותים : גילי + גילי לוין, אם לכך כיוונה אז הצליח לה": התבלבלתי.

העלילה הקופצנית למדיי נעה בין שתי יעלות החן העונות לאותו שם: גילי לוין, כשאחת מהן מגלה את השניה במקריות מפתיעה או שלא.
ומאז העלילה נעה בין קורות חייה של אחת מהגיליות לשניה. בינינו, אותי זה בלבל ולפעמים לא ידעתי אם הפרק נפתח עם גילי הראשונה או השניה ומסתיים עם האחרת או שכל פרק מוקדש לאותה גילי לוין.

לא ירדתי לסוף כוונתה של הסופרת להקפיץ את מעלליהן של שתי ה"תאומות בשם", אולי הרעיון של הסרט "דלתות מסתובבות" שבה יש שתי אופציות לבחירה העומדות בפני כל אחת מהדמויות של אילו בחרה בדרך פעולה כזאת היה קורה כך וכך אבל גם בהתחלה וגם בסוף שתיהן חוזרות לנקודת המוצא. למרות כל ההתנסויות ושלל האירועים שכל אחת מספיקה לעבור.
אז גם בחירה אין שם או שהבחירות שלהן שגויות ולא מתאימות לאופיין.

הדמויות הן כמו בובות תלויות על חוט שאחרים מנהלים את חייהן למרות שהן חושבות שהן בעצמן מנהלות אותן. אולי הרעיון הבסיסי שעליו נכתב הספר הוא מעניין אבל הביצוע חלש עד מאוד. שלל דמויות של גברים שנכנסים ויוצאים, תרתי משמע, בחייהן של שתי הפרינצסות המטושטשות, בלבלו אותי לגמרי ומדי פעם דיפדפתי שוב אחורה לראות את מי בדיוק פספסתי בדרך.
הניסיון לשלב מתח בעלילה על ידי ההיכרות עם איזשהו זוג מוזר במועדון ה-BDSM לדעתי הוא פזילה גם לאוהבי סוגת ספרי ה-50 גוונים של סאדו מאזו" שנכנסו לאופנה לאחרונה.
דמותו של בן הזוג חובב מועדוני סאדו-מאזו ממש לא אמינה. הוא בא והולך ומופיע מבלי להודיע מבלי לדעת מתי הוא ישוב, אם זה חלק ממשחקי הכוח בינו לבין אחת הגיליות - המשחק לא משכנע בכלל ואפילו מגוחך.
דמויות הגברים הקבועים או הזמניים בחייהן של הדיוות הלא מגובשות באופיין הן תלושות ולא החלטיות בעצמן.
שלא נדבר על היחסים בין הגיבורות לבין בני/בנות משפחתן שהם מרוחקים קרירים וגורמים להרבה תסכולים לשני הצדדים.
הדבר היחיד היציב בחיי הבחורות הנ"ל הוא מקום העבודה שלהן. לשם הן חוזרות מהמסעות שלהן בחיים.

לסיכום, יותר מדי טוויסטים בעלילה. יותר מדי דמויות לא קשורות שמופיעות לרגע ונעלמות. דמויות קבועות ברקע שגם נעלמות. חוסר ההחלטיות בהתנהגותן ובאופיין הנסחף של שתי הבובות הללו התיש ובלבל אותי. לספר יש התחלה סבירה אבל המשך משונה וסוף לא סגור על עצמו. מרגישה מאוכזבת.

הספר הוא ספר הביכורים של הסופרת, מכאן יש מקום רק להשתפר.
בהצלחה עם הספר הבא !

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על שום דבר באמת