ספרו החדש של יוסי שריד הוא ספר מיוחד במינו, אם כי לא ברור לגמרי מהו המין;
זהו ספר שאין לו סוגה.
לכל אורכו הוא נע על הגבול המטושטש שבין הממשי למדומיין, בין ההיסטורי לבדיוני, בין הנוסטלגי לביקורתי.
לפיכך נתכנסנו הוא יצירה פוליפונית המשלבת בתוכה מעשים ומעשיות שהיו ושלא היו, דמויות מוכרות ודמויות מומצאות - ממרכז הבמה, מירכתיה ומאחורי קלעיה.
עשרים דמויות מספרות על עשרים השנים הראשונות של מדינת ישראל.
כל אחת מהן מגוללת סיפור פרטי וחושפת טפח מההיסטוריה הישראלית, על תפארתה ועל נקודות העיוורון שלה, על האירועים המכוננים ועל הסודות שהושתקו.
כל אחת מהדמויות מאירה באור חדש את הסיפור הקולקטיבי: מזכירתו של בן גוריון, התינוקת הבדואית שנמצאה בחולות סיני, הרופא שהרדים את אייכמן, חייל שהשתתף במאורעות כפר קאסם, הגנב שפרץ לביתו של שר האוצר ועוד.
יהיו שיראו בספר את ההיסטוריה האלטרנטיבית של ישראל, מעין פנטזיה אישית של המחבר, ולא רק שלו, ויהיו שיראו בו מעין סאטירה חברתית ופוליטית.
יוסי שריד הוא סופר מקורי ומאתגר, שמשמיע שוב קול עמוק, פתוח, חם לב וחד ביטוי. בספרו זה הוא בוחן את מה שקרה לנו בשנים הראשונות של המדינה, איפה טעינו וסטינו ואיפה הישרנו לכת ומבט.

יוסי שריד

יוסי שריד (נולד ב-24 באוקטובר 1940) הוא פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט סופר ומשורר ישראלי. שריד נולד ברחובות בשם יוסף שניידר ליעקב שריד (שניידר), שהיה חבר מפא"י וכיהן כמנכ"ל משרד החינוך. שריד בעל תואר שני במדע המדינה ובסוציולוגיה מבית הספר החדש למחקר חברתי שבארצות הברית. שירת בצה... המשך לקרוא

שם הספר
זה הניתוח שלי
שירים 2003 - 2005
פפיצ'ק - הוא לא ידע את שמו
פפיצ'ק (אנגלית)