חשבתי שמי שמנהל את העולם הוא האיש השחור בבית הלבן או מיליארד ומשהו סינים או גוגל או תאגידי הענק או מארק צוקרברג/טים קוק/ביל גייטס או השייחים של נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי או שימון פרס את בג״צ.
אז חשבתי.
מי שמנהל את העולם דה פקטו זה צועני אחד, רסקול בּדגֶ'ט, שיושב בתא כלא באוסלו, נורווגיה. רסקול זה, יש לו זרועות במערכת הפשע בברזיל, שלוחות במערכת המשפט ברוסיה, מוציאים לפועל ברחבי אירופה, והוא לא צריך שום גוגל ארת' או ווייז כדי לאתר שום מאן דהוא בשום מאן דפה או דשם – יש לו מרשתת ייחודית לא מבוססת טכנולוגיה: הצוענינט. הוא סוג של באבא-פשע ששוטריה הטובים של משטרת אוסלו עולים אליו לרגל, בברכת הממשל הנורווגי, כדי שיעזור להם לפענח פשעים ולהשתיק את הציבור הנורווגי הנודניק שמתלונן שהמשטרה לא מפענחת פשעים. בין העולים לרגל גם בכיר בניה של משטרת אוסלו, הלא הוא המפקח הארי הולה.
(אילו רק רסקול בדג'ט היה זמין כשנחתמו באוסלו הסכמי אוסלו... אם מישהו יכול היה לסכל אותם, זה רק רסקול בדג'ט. כל מי שקורא "פושעי אוסלו לדין" צריך פשוט לפנות לרסקול והוא כבר יטפל בהם.)
עברה יותר משנה מאז קראתי את אדום החזה, והזיכרון קצת היטשטש. יו נסבו הסיר את האבק שהצטבר אצלי בעמ' 21 כשהגניב באלגנטיות את תקציר הספר הקודם. אלן ילטן המנוחה, ראש מחלק הפשע ביארנה מולר, הניאו-נאצי סוורה אולסן והמפקח החתיך ההורס הקטלני תום וולר. רקל, בת הזוג החדשה של הארי שאותה דווקא קצת זכרתי, הוגלתה לרוסיה עם בנה אולג, מה שאיפשר להארי לחדש ימיו כקדם עם אנה שהייתה אהובתו למשך שישה שבועות לפני שש שנים. 6-6 זה מספר נאחס, כפי שיתגלה בהמשך.
הפעם התרחש שוד בנק, פקידת בנק נרצחה, אנשים - בעיקר נשים - מסביב להארי הולה ממשיכים למות (יש בו מנחוס, בהולה הזה) ואיכשהו יו נסבו הצליח לקשור ביניהם. ספר זה, בניגוד לקודם, מתמקד בהווה ולא בפשעים ששורשיהם במלחמת העולם השנייה, ומבחינה זו הקריאה הייתה נוחה יותר למשתמש. אלא שפיתוליה הסבוכים עד כדי פסיכדליים של העלילה איזנו את הנוחות הכרונולוגית היחסית. אפילו ביארנה מולר אמר להארי הולה שהוא עושה לו כאב ראש.
"מה זאת אומרת?" שאל מולר. תחזור על זה עוד פעם, הארי, לאט."
הארי נשם נשימה עמוקה.
"בעצם, לא משנה," אמר מולר. "כואב לי הראש."
אצל נסבו, המתח לא מתקיף מאחור ולופת אותך בצוואר, אלא מתגנב לו בחשאי, בצעדים חרישיים וערמומיים. המתח הוא כמו רפסודה שצפה באגם שקט על המאדים, כשאין רוח ואין אדוות גלים ובעצם, האגם הוא בכלל קפוא. אם בכלל יש אגם על המאדים. אין פה דפיקות לב מואצות, ואין שעון שמראה שכבר שלוש בלילה ואני בכל זאת לא מסוגלת לעזוב את הספר. הוא לא ספר מאחר ובוודאי לא ספר מבריז, אבל הוא ספר טוב ומעשיר. מאוד מעשיר. יו נסבו ושליחו הארי הולה הם מצבור ענקי של ידע.
דברים שלא ידעתי עד שקראתי את נמסיס ואני לא מבינה איך הגעתי עד הלום בלעדיהם
# אאוריס אלטאה: אוזניים בולטות (הנסיך צ'ארלס, בלשון עממית)
# פּוּסִיפוּרְם גְירוּס: חלק באונה הצדעית במוח שתפקידו היחיד הוא לזהות פרצופים
# אוסלו: אוס = רכס לו = מישור
# כוכבי נויטרון: כוכבי לכת שרמות הדחיסות וכוח המשיכה שלהם הן כה גבוהות עד כי כל ניצוץ קטן יגרום לפיצוץ בעוצמה של פצצת אטום.
# דיסוזמיה: אי יכולת להריח גווייה
# ארבעת יסודות הנקמה: שמחה לאיד, קטנוניות, צדקנות וסדיזם.
# האנתרופולוג אדוארד הול היה הראשון שהוכיח את הקשר בין המרחק שבו בני אדם עומדים זה מזה בעת שיחה לבין היחסים ביניהם. איזה גאון!
בכל זאת תפסתי את יו נסבו באי דיוק קטן. הוא הסביר שאנגרמה היא משחק אותיות, למשל מילים שאפשר לקרוא אותן גם מההתחלה וגם מהסוף, כמו המילה "מים". כמובן שהוא לא הדגים זאת על מילה עברית, כי הוא לא יודע עברית. הוא יכול היה להרחיב חקר עוד קצת ולכתוב שמילה שכזו נקראת פלינדרום. פלינדרום הוא מקרה פרטי של אנגרמה.
אבל אין על הארי הולה. אילו רק הוא היה מפענח גם פשעים אמיתיים שלא יו נסבו הגה, הייתי ממליצה עליו למפכ"לות.
אני תוהה אם גם במציאות אפשר להוציא דגימת דנ"א מתוך הבל פה של שודד בנק שננשף על הזכוכית בדלפק, ועוד לפענח אותה בתוך 3 ימים, ועוד כשזה שעון חורף נורווגי.
איפה אוסלו ואיפה אנחנו... אצלנו זה לוקח 3 חודשים ועוד בשעון קיץ וזה עוד כשיש בכלל מפכ"ל.
אבל לנו יש פלאפל. ולנו יש רח' הרצל פינת בגין. ולא רח' בלתיקריאוסלוואיין פינת גיברישקוואובווייאן בואכה נשברוליהשיניימסססמקובווייאאן.
הארי הצמיד את הטלפון הנייד האדום של ביאטה לאוזנו.
"מוקד התחזוקה של עיריית אוסלו? מדברים מהמשטרה. איפה אתם מרוקנים את המכולות שלכם? את הפרטיות, כן. מתודיקה, איפה זה... ורקסאייר פורולונדס ואי באלנברו? תודה. מה? או בגרנמו? איך אני אדע באיזה..."
"תראה," אמרה ביאטה. "פקק תנועה."
בירידה אל צומת הטי מול קפה לורי בהגדהאוגסוואיין יצרו המכוניות חומה בלתי-חדירה לכאורה. היינו צריכים לנסוע באורנינבורגוואיין," אמר הארי. או בשירקוואיין."
כן. דפניטלי שירקוואיין.
אני מחבבת את ההומור האנדרסטייטמנטי של הארי הולה, את חוסר הבולשיטיות שלו, את העקיצות הדוקרניות, הלגלגניות, המדויקות והכה מתוקות שהארי שולח לרונה איברסון, מפקד האגף לחקירות שוד. איך אומרים בנורווגית אפס?
דוגמה מתוקה לחוסר הבולשיטיות ההארי הולית:
מפקד משטרה כלשהו להארי הולה: הצגת מידע רלוונטי שמאפשר שמירה על כללי המשחק.
הארי הולה למפקד משטרה כלשהו: הלשנה.
אסיים בשתי בדיחות. אחת שלי ואחת מהספר.
# "אגפי הפשע, השוד ועברות המין ארגנו מסיבת חג מולד משותפת בקפטריה." (לא מדובר באגפים של ארגון הפשע של דומרני את אבוטבול, אלא דווקא במשטרת אוסלו.)
# שני ספלים ריקים יצאו לטייל באוסלו. לפתע ראו ספל קפה. אמר האחד לשני בהתלהבות, "יו! נסבו."
מעניין אותי אם השם המקורי והמלא של יו נסבו הוא יואכים יונסבו.
אבל יותר מעניין אותי מי היה משחק את הארי הולה בסרט או סדרה. אני צריכה איזושהי נקודת ייחוס לעוד שנה, כשאקרא את ההארי הולה הבא.
הופה הולה.














