ביקורות ספרים על הספר החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1
|
***עריכה לאחר שסיימתי את כל הסדרה***יש קצת ספויילרים
קניתי את כל סדרת הספרים ושמתי בצד, שיהיה... ואז בטעות(נשבעת!) ראיתי את הפרק הראשון מהסדרה והתאהבתי...
רצתי מהר אל הספרים והתחלתי לקרוא.
תקציר- סיפור חברותן של שתי חברות ילדות משכונה עניה בנאפולי, לאורך השנים.
מה אהבתי? האותנטיות, הניחוח האמיתי של השכונתיות שרק מי שגדל בשכונה כזו מכיר ויודע.הרכילויות,
השכנות שיודעות מה מתבשל אחת אצל השניה, מי נכנסה להריון ומי לא...העזרה ההדדית, וגם האלימות בין שכנים.
אז מה הפריע לי שנתתי רק 4 כוכבים? יותר מדי מידע, יותר מדי שמות. נכון שיש מקרא שמות בתחילת הספר, אבל זה... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בהרבה מהספרים שאני אוהב, בין אם הם ארוכים ועמוסים בשמות ודמויות כמו הספר הנוכחי ובין אם הם פשוט מטיילים לאורך העלילה במהרה, אני מוצא את עצמי קורא וקורא מתוך תקוה להגיע לאיזה קתרזיס, לאיזה אירוע שבו הכל משתנה, נחשף או משנה את דעת הקורא. בספר הזה, לא הרגשתי כך.
הספר יפה, הוא מתאר סיפור התבגרות בשכונת פועלים בנאפולי בה ישנן משפחות שונות עם התרחשויות שונות אך לא מעמיקות במיוחד ברמה שמשפיעה יותר מדי על הסיפור המרכזי שבעיני הוא הידידות לעומת התחרות שבין המספרת לחברת ילדותה.
מתוארת רבות התבגרותה של המספרת במקביל לזו של חברתה, ההבדלים ביניהן, שאיפותיהן בח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני, אני לא אוהבת לעשות מה שכולם עושים, זה מוציא את החשק, אבל אבל אני מאד רוצה לעשות מה שכולם עושים כי זה משהו טוב אבל כולם עושים וזה מוציא לי את החשק – אז אני לא עושה מתי שכולם עושים ואז אני כאילו נהנית אבל כבר אין עם מי לחלוק את התחושות?
וככה אצא לחופשות ב- off season, אלך להופעות של זמרים משנות ה-90 ואחכה שהסרט ברבי יגיע למסך הקטן (כן הגיע, אבל כבר לא התחשק לי לראות אותו..)
וזה מה שקרה לי עם " הרומאנים הנפוליטניים" – מרוב סקירות, ביקורות ויח"צ הרגשתי שאני כבר יודעת על מה הספר וזה פשוט הוציא לי את החשק.
אבל אז הוא הגיח ברחוב, "החברה הגאונה", עכשיו הוא דחוי, בתוך ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
היו לי ציפיות מהספר הזה, שקיבל המון התייחסויות, רבות מהן חיוביות מאד. המתנתי שירד קצת מבול הדיבורים עליו. קראתי. ומה אני אגיד לכם – בעיקר השתעממתי.
הסיפור מסופר בגוף ראשון על ידי אלנה, שהיא ילדה חששנית ודאגנית, חרוצה ושאפתנית, שהישגיה האקדמיים מוכיחים שעבודה קשה ותרגול יכולים להשיג כמעט את מה שמשיג מי שנולד מחונן. חברתה לילה היא מחוננת, בעלת יכולת אינטלקטואלית יוצאת דופן, אישיות חזקה ועצמאית שנאלצת להפסיק את לימודיה אחרי 5 שנות לימוד, מה שלא גורם לה להפסיק להתעניין, ללמוד ולהשכיל. הרגשתי שהסיפור הוא סיפורה האמיתי של אלנה פרנטה, שהשאילה את שמה ה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משתפת מ'גלגולי' חוות הדעת שלי על הספר מאחר ואני קצת חצוייה לגביו... אני כותבת הכל כי יצאתי קצת בהרגשת מרומה - זה ספר יחסית ידוע (במקרה הזה המילה 'פופולרי' מתאימה יותר) ותליתי בכך תקוות-זו הייתה נקודת הפתיחה שלי.
הרשמים הראשונים :
הספר 'זרק' אותי מהר למים וכלל אלימות. הבנתי שמדובר בספר לא שגרתי ותהיתי האם מדובר בסיפור מאפיה איטלקית. בהמשך הבנתי ש-כן.
הבנתי גם שהספר הוא בבחינת 'זכרונות ילדותי'. הכנות הילדית והתמימה במעבר לבגרות הרשימו אותי.
עוד אספר כי מדובר בספר על חברויות של בנות, היחסים הסבוכים, הקנאה המרומזת, הגלויה והגורמת לסבל.
היו רגעים שכמות הד... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביקורת כוללת *ספויילרים* על הספר הזה , הראשון, ועד הספר הרביעי והאחרון בסדרת הרומנים הנפלטוניים!
"איזה ספר נורא" , אומרת חברה שלי גנית, "ניסיתי לקרוא אותו אך נטשתי באמצע, הוא כל כך קשה , מדכא, כבד, אין בו טיפת הומור,דבר אחד טוב לא מצאתי בו". הגזמת , אני מעיזה להתווכח על דעה אישית , "לא אהבת את הדמויות, את אופן הכתיבה? תניחי לרגע לפיתולי העלילה". היא עושה זאת באי רצון מסכימה איתי
אבל חוץ מזה היא ממהרת לציין חוץ מכתיבה זורמת עם תיאורים חיים , בועטים ובוטים אין שום דבר טוב או נחמד רק המון רוע.
איך אני אמורה להתחבר לדמויות? הן גסות, תחרותיות, אלימות, כאילו לא ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סימן האזהרה הראשון היה סדרת "הספריה החדשה". זו הסדרה שבה תיאור תקציר העלילה המופיע על הכריכה האחורית אינו תקציר כלל, אלא ניתוח מלא של התמה המרכזית של הספר, מלווה בקלקלני עלילה ובהסבר על ארמזים ספרותיים כאלה ואחרים הנמצאים בתוכו. למה לתת לקורא את הקרדיט על היכולת לנתח, חושב לעצמו מן הסתם מנחם פרי, אם אפשר להאכיל אותו ישירות בכפית? ובכן נאכיל אותו בכפית. נאמר מראש שנעליים אינן נעליים כפשוטן אלא אביזר סימבולי רב משמעויות. זה נכון שאין שום דבר המאלץ את הקורא לקרוא את הכריכה האחורית, ואפשר להתייחס אליה כאל אחרית דבר, אבל ברוב סדרות הספרים הנוהל הוא שהכרי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היא שוכנת בצילם של ענקים. מעליה ניצב בגאון בנוכחותו המאיימת הר וזוב בעל המזג הבלתי צפוי. מתחתיה מבעבעת לבה רותחת בקמפי פלגריי – אחד המתחמים הגעשיים המסוכנים והעוצמתיים בעולם. הים התיכון ההפכפך דוחף את לשונו החמימה אל המפרץ בו היא שוכנת. את מזגה הלוהט והפראי יונקים תושביה עם חלב אמם.
זהי נאפולי, העיר המלוכלכת שקשה שלא להתאהב בה, אך קל באותה מידה לשנוא אותה. פרנטה לוקחת אותנו אל נוף ילדותה – שכונה נפוליטנית בשנות החמישים של המאה שעברה. זה מקום שהדלות ופשטות עירבבו את שוכניו יחד בשותפות גורל שנראה שהיא כאן לנצח. כאן, נישואין בגיל שש – עשרה הם חזון ... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני כמה ימים הגיחה לעולם תינוקת חדשה והצטרפה למשפחה. ברכות הוצפו בקבוצת הוואצפ, ההורים המותשים עוד לא הספיקו לצאת מבית החולים ובינתיים הסבתא המאושרת קיבלה עשרות טלפונים מתעניינים. כולם היו שמחים בשמחתם חוץ ממיקה, בתם הבכורה, שההתרגשות שבטח הרגישה הייתה רק חלק מתוך סערת הרגשות שחוותה.
בכל שלוש וחצי שנות חייה לא קיטרה וזעמה כמו שעשתה מאז שהבינה שבבטן ההולכת וגדלה של אמה נמצאת אחותה הקטנה. היא התרגלה לקבל את כל תשומת הלב בבית ופחדה שהדברים ישתנו ואחותה תתפוס את מקומה. כבר כשאמרו לה ההורים שהיא לא יכולה לבוא איתם ללידה היא הפנתה אצבע מאשימה לתינוק... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון מתוך הסדרה של הרומאנים הנפוליטנים של אלנה פרנטה. ספר מקסים המתאר באופן אותנטי וחזק את החיים בשכונה בעיר נפולי על שלל הדמויות החיות שם – על מערכות היחסים, הכבוד המשפחתי, הבעיות הקיומיות של אנשים לא עשירים לעומת אלו אשר צלחה דרכם ובעיקר מערכת היחסים בין 2 גיבורות הספר – אלנה (המספרת) לחברתה לילה עד הגיען לגיל 16 וקורותיהן ומערכות היחסים בינן לבין עצמן ובינן לבין חבריהם לשכונה. ספר מעולה. בודאי אמשיך לקרוא את ספרי ההמשך.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהב ספרים.
הם מאפשרים לי להיסחף למקומות רחוקים שאני לא מכיר ולחוות את כל מה שלא אוכל לחוות במציאות.
כמה מיוחדת הייתה חוויית הקריאה בספר "החברה הגאונה", שלקח אותי הרחק מגבולות ביתי בסגר הזה, אל שכונת עוני בנאפולי בשנות החמישים. הכרתי שם שתי ילדות, ועד מהרה החלטתי לחיות איתן את חייהן, להיחשף לסודותיהן הגדולים ביותר, לחיים הפרטיים שלהן ולסיפור חייהן במשך כשישה עשורים. יחד עם זאת אלמד כמה שאפשר על החיים שהיו בעבר בנאפולי (ואולי בהמשך גם מחוצה לה) – וכל זה, בעצם, רק מקריאת סדרה של ארבעה ספרים בשם "הרומאנים הנפוליטניים" מאת אניטה ראג'ה, הידועה בשם העט ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר צריך לעמוד בפני עצמו, גם אם הוא חלק מסדרת ספרים. סדרות משובחות כגון "שר הטבעות", "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" ו"שיר של אש ושל קרח", יעידו על כך. האם "החברה הגאונה" הוא ספר שעומד בפני עצמו? עד פרקו האחרון, לא הייתי בטוח.
העלילה נסובה סביב שנות התבגרותן של אלנה ולילה, זוג חברות בנאפולי של סוף שנות החמישים. הסיפור מתואר מנקודת מבטה של אלנה פרנטה (המחברת לכאורה).
פרנטה, מיטיבה להוליך את הקורא ברחובות ההומים של נאפולי, לספוג מזיעת אפם של הפועלים, מאינספור הסיפורים הבין-אישיים הנוגעים ומהססגוניות תחת הבדים הפשוטים.
הסופרת מצליחה לשקף באופן אמין את רחשי ל... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו בספר, כמו בנאפולי, כמו פעם...הכל היה אישי, גם בשכונה שלי דאז הדרמות היו גדולות מהחיים. בין הכבסים על החבל נשים עם פה גדול צעקו ורבו בציפורניים, כל יומיים זרקו חפצים מהחלון איימו על בעליהן שילכו לרבנות. זו הדרך שלהם למרוד ולהשיג קצת עצמאות וחופש בחברה הפטריארכלית שהיינו. ואני כילדה שעזרתי לאבא בחנות הייתי אוכלת יותר ממתקים מלעזור לו. הייתי מסתכלת בעיניים גדולות על התמונה הגדולה בלי להיות ממש מעורבת בכלום.
השכונה של פעם הייתה מורכבת ממכולות קטנות, חנויות קטנות ממש כמו שמתואר בספר. הכל היה בקטן עד שאנשים התחילו לחלום בגדול והיום בתי כלבו ענקים רומ... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חווית הקריאה של 4 הכרכים של הסדרה הייתה אחת מחוויות הקריאה היותר כיפיות ומעניינות שהיו לי.
בלי עלילה מטורפת או מסובכת מידי, אלא פשוט סיפורים מהחיים - וזה מה שגורם לך להזדהות ולמצוא את עצמך בהרבה מהסיפורים.
התחברתי לדמויות ברמה כל כך עמוקה ובסוף כל כרך רצתי להחליף את הכרך הבא. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החברה הגאונה הוא הראשון בטטרלוגיה של הרומנים הנפוליטניים, שקנה כנראה את תהילתו בדמותה העלומה של המחברת אלנה פרנטה. חוץ מזה, אין ספק שלנפולי יש הניחוח שלה. עבורי נפולי נתפסת בראש ובראשונה בהקשר של הסדרה גומורה, סדרת הפשע המופלאה של רוברטו סביאנו, סדרה העוסקת בפשע, סמים, עוני ושליטה על כל אלה בין הערסים רבי ההוד של נפולי. אבל בסדרה מדובר בשנות האלפיים, מרצדס, אודי וב. מ. וו. הם רכבי התהילה, ולהבדיל, הספר שלפנינו מדבר על שנות החמישים והשישים של המאה ה-20 ורכב התהילה הוא פיאט אלף-ומאה.
נפולי גם ידועה ב"דרך הנופית המובילה מרומא לנפולי", אחת הדרכים היפות בעול... המשך לקרוא
54 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבתה של פרנטה מזכירה לי סכר פרוץ; שנים על גבי שנים בהן המים נאגרו בתוכה, עלו על גדותיהם, וכעת הטיפה שפרצה את הסכר הייתה עזיבתה הפתאומית של לילה. אני מניחה שרק בתום כתיבת הטטרלוגיה, השכילה פרנטה להבין כמה מילים, על זיכרונות ורגשות, היו עצורות בה; ממתינות לבקוע החוצה.
* * *
"וחשבתי אז לראשונה: לילה יפה ממני. הייתי אפוא שנייה בכל דבר."
* * *
לשוטט בעברה של פרנטה הייתה חוויה כמעט מלנכולית עבורי. התובנה שנגזר עליה להיות מקום שני לעד ביחס לחברתה, לילה, טמונה בין כל מילה ומילה בספר. תובנה הרובצת בנפשה ואינה מרפה, אפילו מקץ שישים השנים שחלפו להן. התחוש... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרומאנים הנפוליטניים הם סדרת ספרים בארבעה חלקים, הראשון שבהם הוא "החברה הגאונה".
הסיפור מתרחש ברחובותיה של העיר נאפולי, באיטליה. בשנות ה-50.
ומסופר על ידי אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של שוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש של לִילָה צֶ'רוּלוֹ, בתו של הסנדלר. שתיהן ילידות 1944.
לִילָה צֶ'רוּלוֹ, שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ואיתה נעלמים כל חפציה ומסמכיה.
ואז כמין נקמה לניסיון ההיעלמות ומחיקת הזהות של חברתה לִילָה, מתיישבת אֶלנה, שהיא כבר סופרת, לכתוב כל פרט מסיפורן של השתיים,
זו מול זו, לאורך כל השנים.
הספר הראשון "החברה הגאונה", מספר את סיפור תקופת ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יכולתי להתעלם מהבאזזז סביב סדרת הספרים הזו והסדרת טלויזיה שעלתה לאחרונה בעקבותיה ורכשתי ב"סיפור חוזר" את הספר הראשון בסדרה.
הספר מתאר שתי חברות בנאפולי של שנות ה50-60 מנקודת מבטה של לנה. אנחנו נחשפים לסיפורן החל מרגע היכרותן ועד לגילאי העשרה, הספר מאוד אמיתי, לא מייפה את המציאות- לא בנאפולי ולא בראשה של לנה וזה בעיקר מה שאהבתי בספר הזה.
מה אני אגיד.... עד לשליש האחרון של הספר(בערך 200 עמודים) פשוט הכרחתי את עצמי לקרוא, לא הבנתי ועודני לא מבינה על מה המהומה. הספר גדוש בדמויות שקשה לעקוב מי זו מי, נראה שכמעט ולא קורה בעלילה שומדבר חשוב עד לעמוד 200 בערך.
ה... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
על הספר רב-המכר הזה כבר שמעתי לפני שנים, אך מאחר ואינני קורא בעברית כמו שקראתי בעבר (אני קורא בו-זמנית גם בשפות אחרות)
הגעתי אליו רק עכשיו. זהו סיפורן של שתי חברות לילה ואלנה. סיפור שמתרחש בשכונת עוני בעיר נפולי באיטליה של שנות החמישים. זוהי שכונה שבה כולם מכירים את כולם. איטליה שעדיין מלקקת את פצעיה מההיסטוריה הפוליטית המדממת שלה; אחרי המלוכה שהייתה, הדיקטטורה הפשיסטית ומלחמת העולם השנייה שהשאירה אותה בעוני נורא. טכנית, מי שמספרת לנו את הסיפור בגוף-ראשון, זוהי אלנה אחת משתי החברות. אנחנו מלווים כאן את ילדותן ואת נערותן. אבל בעצם מי שמצטיירת כאן כגי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הגיע אלי בזמן טוב, אחרי יותר משנה שלא קראתי ספר.
מספר על אלנה, שסוג של חיה בצל חברתה הטובה ביותר לילה, שהיא לכאורה יפה יותר, מוצלחת יותר וחכמה יותר, ולאט לאט אנחנו מגלים שהמצב לא בדיוק כזה.
התחברתי לספר הזה מהרבה מאוד כיוונים, מהכיוון של ״החכמה״ עם הרגשות נחיתות, מהכיוון של תחרות / לא תחרות בבית הספר, חוסר תמיכה מההורים, מהחיפוש המתמיד אחר קירבה, ועוד ועוד.
לכל אורך הספר ״החברה הגאונה״ - מתייחס לאידילייה של דמותה של לילה, ובפסקה אחת, כאילו, הכל מתהפך, וזו גם הגאונות שבספר:
״היא ישבה בדממה זמן-מה, נעצה את מבטה במים שניצצו בגיגית, ואחר כך אמרה: ׳... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מעולה!!! קראתי את חציו השני בשקיקה ונהנתי מכל רגע! איזו כתיבה מדויקת, נעימה חדה. איזו גאונה לנו, ולילה. איזה נשים. מערכת יחסית כ"כ אינטנסיבית בין שתי חברות. כ"כ מוכר. כ"כ נכון... רצה לקרא את הכרך השני... דבר אחד, ראיתי קודם את הסדרה, את העונה הראשונה (יש עוד עונות בעצם?) והיא עזרה לי ממש עם הדמויות והשמות. מדהים!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקורת ראשונה. התיחסות קצרה לסדרת הספרים (נכון לדעתי להתיחס לארבעת החלקים כספר אחד).
לילה היא דמות בלתי נשכחת. בכוחה ליצור ולהרוס, "לטעון את המציאות באנרגיה" ולשנות מסלולים לכל מי שנקרה בדרכה. אבל היא גם "מאבדת את קווי המתאר" ונופלת לא פעם לתחתית. לנו (אלנה), שכפי שידוע מההתחלה מספרת את הסיפור כדי להתנגד ללילה ולא לאפשר לה להיעלם, מביעה בשלב מאוחר יותר את הרצון שלילה תיכנס בין הדפים ותתקן ותערוך את הסיפור. לקראת הסוף חשבתי שאולי זה מה שיקרה, כלומר שיתברר שמי שמספרת את הסיפור בשמה של אלנה, היא בכלל לילה. זה לא קרה, אבל בהחלט לילה נכנסה לאלנה לדם, והסיפור... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר מצאתי בספריה אחרי שאישה החזירה אותו,המון חיפשו את הספר בזה בספריה באונברסיטה אני שמחה שיצא לי להיות חלק בקריאת הספר. הספר מגולל את סיפורן של שתי חברות לילה ואלנה( אפשר לומר שאולי זה סיפור אמיתי על חייה של הסופרת) חברות אמיתית בלב ובנפש שהתחילה מגיל היסודי, לילה ילדה פרועה לעומת אלנה שהיא הילדה הטובה והחרשנית, בתחילת הספר לילה מיוצגת כפורעת חוק, אולי אפילו כטום בוי, לעומת אלנה שהדבר היחיד שעומד בעינה או היחיד שהיא טובה בו, שהיא חכמה ויש לי ציונים טובים בלימודים, להוריה אין כסף לממן אותה כלכלית עד שמגיעה המורה לביתם, הם כועסים ומסכימים שבית... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היום, באמצע החיים, נזכרתי בכמה שאני אוהבת את סדרת הספרים הזו. במוח שלי ריצדו- לילה, אלנה, לילה, אלנה, לילה- אלנה. חשבתי על מבחנים בסגנון מעריב לנוער- איזה דמות את מ"החברה הגאונה", לילה או אלנה? ואני חושבת שאם היו שואלים אותי אז כנראה הייתי אומרת ששניהם. אלנה היא הכוח השקול, המיושב- היא כוח יצרני, שיכול להפיק דברים כי המחשבה שלה פועלת באופן לינארי. הוא מסתגל באופן כמעט חסר קונפליקטים לחברה ומשגשג בה, אבל נמצא בצרימה מול עצמו. לילה היא המחשבה שקופצת מא' לד' ואז ת' ושוב א', כוח מחשבה יצרי ופרוע ואסוציאטיבי, אמוטיבי, שניצוצות המהירות שלו יוצרים ברקים של גאונות א... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני באמת ובתמים לא מבינה מה אנשים מצאו בספר הזה ובאיזה מקומות הוא ריגש אותם. הספר הזה זה אולי הספר הכי משעמם שקראתי אי פעם. אני דווקא כמעט תמיד מוצאת טעם בספרים שהם רבי מכר ומבינה מה העניין בהם גם אם אני עצמי לא כזה התחברתי לסיפור או לז'אנר.
במקרה הזה אני באמת אובדת עצות ויצאתי מתוסכלת מספר שלם שכל הזמן ניסיתי להתחמק מלקרוא בשלל תירוצים וחיכיתי שיגיע רגע מעניין או באמת איזו התפתחות בעלילה שתגרום לי להבין מה העניין. זה לא קרה. דמויות רדודות ושטחיות בלי שום עומק. מן הסתם לא אמשיך לספר הבא.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקח לי זמן לגשת אל הספר הזה. אני בד"כ נרתעת מספרים שהם רבי מכר, לפחות בהתחלה. מה ששכנע אותי בסוף היא ההשוואה לאלזה מורנטה .
אז אלזה מורנטה זה ממש לא, אבל כן זהו ספר שכיף לקרוא, הכתיבה היא קלילה והקריאה קולחת. ספר על התבגרות באיטליה בשנות ה-50-60 -מה רע?
אבל יצירת מופת הוא לא. מדוע? כי חסר בו עומק, הוא לא ממש מעורר מחשבה ותובנות...
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב מה כבר אפשר להוסיף ולהגיד על הספר הכה מדובר הזה? עם עלייתה של הסדרה ב HBO מיהרתי לקרוא את הספר כי ידוע שאחרת זה לא היה עובד. אף אחד לא קורא ספר אחרי שראה את הסרט/סדרה.
אז אני לא שייכת לאלה שהתעלפו ברמות מטורפות על הספר ולכן נתתי 4 כוכבים חמודים בלבד.
אני כן נהנתי וכן חושבת שזה ספר טוב אבל מכאן ועד להגיע לרמות המטורפות של הערצה וסגידה לסופרת יש עוד זמן.
אז נכון שאין פה הרבה עלילה אבל ככה החיים. מורכבים מסיפורים על סיפורים וככל שהם עוברים כל סיפור בעצם הוא תוספת לאופן הכרת הדמות והחיבור אליה. הרקע של נאפולי בשנות ה 60 הוא רקע מעולה ומוסיף המון צבע לאו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדברים שלי כאן, תחת הכותר "החברה הגאונה" מתייחסים לסדרה המצויינת "הרומנים הנפוליטניים" כולה, על ארבעת ספריה.
לילה ולנו - שתי החברות הקרובות: אוהבות-שונאות, קשורות-רחוקות, כלכך שונות-כלכך דומות.
ומוכשרות שתיהן. וחכמות שתיהן. ורגישות שתיהן - ומוכשרות ורגישות וחכמות באופן יוצא דופן לסביבה בה הן גדלות וחיות ושורדות וקמלות.
ומרושעות וטובות. ומקנאות ואוהבות. וכלכך דואגות זו לזו וכל כך מתנכרות זו לזו. חברות צמודה על השוני הניגודי והדימיון המתעתעים ביניהן, מאז ימי ילדותן הצעירה דרך התבגרותן דרך תקופות של נתק וכאלה של קשר ועד להיותן בנות 60 - שם מתחיל הסיפור... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ארבעה כרכים שנבלעו ברעבתנות, בשקיקה, בתסכול - איך יכול להיות שמישהי הסבה לי עונג כה רב ולא תהייה לי דרך להכיר לה תודה על כך? אולי, למרות שהיא עצמה מסרבת להיחשף, השאירה לפחות כתובת למעריצים? תיבה שאני מדמיינת אותה גדושה במכתבים שלא נקראו וביניהם אחד, באיטלקית מתורגמת-אוטומטית, מישראל. הייתי כותבת לה איך מילותיה, שקלחו ושאבו וסיפרו עוד ועוד ליוו אותי במשך חודש מאתגר במיוחד, והעניקו לי שעות של הסחת-דעת מוחלטת מהדאגה, מההמתנה, מהכאבים. הייתי תוהה מהו החומר הזה שהכניסה ביצירה שלה, שהפך את האופטלגין ליעיל הרבה יותר, ובעצם כמעט מיותר ביומיים האחרונים - היומ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הגעתי לספר הזה עם ציפיות בשמיים אחרי אינספור ביקורות מהללות ומשבחות.
להגיד שנפלתי שדודה בקסמיו? ממש לא.
להגיד שהוא גרוע ושהמלכה פרנטה היא עירומה? גם ממש לא.
להגיד שהוא סביר, לפרקים מעניין ולפרקים משעמם, לפעמים כבד ולפעמים זורם- ממש כן.
לא מצטערת שקראתי אבל גם לא מתכוונת להמשיך לשאר ספרי הסדרה. ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב ולא רק בגלל הדרך בה הדמויות מתואורות. לאורך כל הספר וגם באלה שבאים בעיקבותיו משפט אחד שווה את ליבי 'השוליים המתפוררים'. זה דימוי מופלא לאנשים שחים בצילו של הר הגעש 'ווזוב' המאיים בכל רגע לפרק את גלימתו ולחסל את כל מה שסביבו.
'השוליים המתפוררים' הם הפחד הבסיסי שמניע את חיי כל הגיבורים בסיפור.
אישית אני אוהב ספרים שרואים את החיים בתפיסה רחבה יותר של הסביבה והתרבות בה הם נוצרים. זה מאפשר לי להמשיך להתעמק בעיר נאפולי, אנשיה, נופיה והדרך בה היא מתעצבת. זאת במקביל לסקירה מרתקת פוליטית של החיים באיטליה. כך שבפעם הבאה שאבקר באיטליה אוכל לראות את המ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
באמת שלא התכוונתי להתאהב הפעם.
היתי בעונת השיפוטיות הביקורתית שלי, וממש הרגשתי בה בנוח, אני סולדת באריסטוקרטיות מספרים שמבקרים בראש רשימת רבי המכר ומזלזלת בסופרים שכותבים ספרים על מקומות שהם בכלל לא מכירים מעומק נקבוביותיהם.
אם כן, הרומן הזה תפס אותי לחלוטין לא מוכנה, אבל הסתער היטב והנה נשביתי. אין לי דרך לסתור את הטוענים שאלנה פרנטה היא יורשתה החוקית של אלזה מורנטה המופלאה. אמנם סיימתי עד כה רק את הראשון מבין ארבעת הרומנים הנפוליטניים, אבל הוא משובח ביותר, מצליח לשרוט את העור ובו זמנית גם להרגיש ביתי, קרוב ועם ריח של קפה טרי ולחם חם.
קצת על הס... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני שונאת להיות זו שמאוכזבת מספר שהיה סביבו הייפ כל כך גדול. בדרך כלל, אני מגלגלת עיניים על אנשים שמגלגלים עיניים על רבי מכר פופולאריים. אני לא חושבת שזו תעודת עניות. אני לרוב מוצאת את הסיבה לכך שכל כך הרבה אנשים אוהבים ספר מסוים, מעריכה את חכמת ההמונים, ולא מתביישת לומר, "גם אני התאהבתי."
איפה לא שמעתי על הספר הזה? ואיכשהו, הפעם לא נפלתי בצד הסביר של הסטטיסטיקה. מצאתי את עצמי משתעממת, מחפשת תירוצים לא לקרוא, אפילו מבקשת לנטוש. הבנתי באילו רגעים אלנה פרנטה מנסה לרגש, ולא התרגשתי. הבנתי מה כל כך שובה בדמותה של לילה, ולא נשביתי. פיהקתי בלי סוף, ומחשבותיי ג... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז על שום מה המהומה? כל כך הרבה מילים התרגשות למכביר נשפכו על סדרה הספרים של אלנה ברנטה שזהו אף אינו שמה האמיתי,
בתקופת החגים עשיתי לי מרתון פרנטה שהתחיל מהספר הראשון ונגמר בסוף השלישי, חכו חכו....
החברה הגאונה או הסופרת הגאונה שיודעת לספר סיפור, פשוט כך, סיפור ללא עלילה, ללא מתח או דרמה או משהו, יומן מתמשך של שכונה דהויה בנפולי, בתים ישנים שכנים אחד בתוך ה... של השני, רכילות קינאה אהבה או כמה אהבה או "אהבה" תלוי את מי שואלים.
שם בנפולי, דרום איטליה, שכונה די עניה חיים להם אנשים, צווארון כחול, פועלים חנוונים סנדלים, אי שם בשנות החמישים,
אנשים די בורים, לא י... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מבינה את ההיסטריה סביב הספר הזה.
בהתחלה גם אני הייתי סקפטית, מה יכול להיות כל כך מעניין בסיפור על חברות בין שתי בנות?
חששתי שירגיש כמו ספר לנוער.
לרבות מאיתנו הייתה את החברה הלא כל כך יפה שבגיל ההתבגרות הפכה פתאום לברבור בעיני הגברים.
יש מן הקסם בכתיבה של אלנה פרנטה, כתיבה קולחת, מעניינת, סוחפת, נדמה שיושבת איתי בחדר\ברכבת ומספרת לי את הסיפור.
סיפור אותנטי שמשלב בתוכו מן ההיסטוריה על רקע של נאפולי, על חלקיה העניים יותר והמבוססים יותר.
מציגה סיפור נישואין 'לא כל הנוצץ זהב' ובכך חותמת את ספרה.
מתבקש מאוד להמשיך לספרה השני "הסיפור של שם המשפחה החדש... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופרת פושת בפני הקורא מפת חיים של שכונת עוני בנפולי אני הרגשתי שהיא הכניס אותי אל תוך הבתים הצפופים והדלים ויכולתי ל"ראות ולחוות" את שגרת החיים הקשה של תושבי השכונה את האלימות התחרות והקשיים ואת הרצון העז של הצעירים לנסות ולברוח מגורל ההורים. הספר עמוס באירועים שקורים במהירות ובדמויות שלפעמים היה צריך לעצור ולברר מי מהם שייך לאיזו משפחה אבל לא יכולתי להפסיק לקרוא ואני כבר מחכה לחלק השני שהובטח לי מחברה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא חסרו מחמאות ותשבחות על הספר הזה, הכרך הראשון בסדרת הרומנים הנפוליטניים, שעוקב אחר שתי ילדות הגדלות באחת השכונות העניות של נאפולי. השתיים מפתחות חברות אמיצה, תמוהה, אמביוולנטית ורבת תהפוכות, כזו שמתחילה בטראומת ילדות של אובדן הבובות האהובות, שנפלו אל החשיכה האינסופית, משבר שמחזק את החברות המוזרה, ומלווה את שתי הנערות יוצאות הדופן הללו במסע התבגרותן.
הסיפור מסופר בגוף ראשון, מנקודת מבט של אלנה, שספק אוהבת אהבת אמת, ספק שונאת שנאה יוקדת, ספק מעריצה, ספק מקנאת – ואולי כל אלו יחדיו – את חברתה שוברת המוסכמות, בת הסנדלר, לילה. דמותה של לילה היא מסקר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו, זה רישמי: 'החברה הגאונה' הוא הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי! כן כן, טוב יותר אפילו מהארי פוטר, עד כמה שזה כואב לי להגיד את זה... (וזה מאוד מאוד כואב, אבל מה לעשות, לפעמים צריך להודות באמת הלא פשוטה הזו).
או בעצם, ליתר דיוק, יש בו איזשהו פרמטר מסויים, שפשוט בספר הנ"ל, הוא מתבטא בצורה הכי טובה שראיתי בספרים, כולל הספרים של הארי פוטר: יחסים בין 2 הדמויות הראשיות - אלנה גרקו שהסיפור מסופר מנקודת מבטה, ולילה צ'רולו, 2 חברות שנוצרה ביניהן חברות, אבל לא שיגרתית: יחסים שמתחילים בין חיבה והערצה לבין שינאה ויריבות, ממשיכים בין הרצון והאי-רצון להיות לפניה וטובה ממנ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החברה הגאונה – אלנה פרנטה
המקום - שכונה קשת יום בנאפולי. התקופה - תחילת שנות החמישים של המאה העשרים.
תקופה בה הבנים במשפחה היו עובדים בעסק המשפחתי. במקום ללכת ללמוד היה בן האופה מצטרף למאפית אביו. הירקן בעל הסוס שמכר פירות וירקות, בכורו היה מסתובב ברחובות עם העגלה והסוס מדי בוקר, בקיץ ובחורף, בגשם ובשמש, למכור את מרכולתו. בנו של הסנדלר תיקן עם אביו את סוליות הנעליים. אחותו רצתה ללמוד: "אם תלך לבית ספר הקשה הזה שנקרא גימנסיה, תוכל לכתוב ספר לבד ואולי להיות עשירה." התגובה לא אחרה לבוא: "אז למה אחותך שהיא נקבה צריכה ללמוד?" תפקידן של הבנות לעזור לאימא. ל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הצלחתי למצוא שום עניין בספר. הוא ארכני, פטפטני, גדוש בפרטים מיותרים, שלא תורמים לדעתי לעלילה. העלילה עצמה, במידה שישנה, קלושה וחסרת עניין לחלוטין. הדמויות רדודות וחסרות מורכבות, היחסים ביניהן מתוארים בצורה שטחית ומלאכותית. התאורים יבשים, ללא טיפת הומור. בקיצור - שעמום טוטלי. ברור שכבר לא טרחתי לקרוא את ספר ההמשך. דיינו...... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תוך שבועיים סיימת לקרוא את ארבעת הספרים (כאשר את השניים האחרונים קניתי באנגלית וזאת מכיוון שלא הצלחתי להמתין לתירגום בעברית.
שבועיים שבהם התחלתי עבודה חדשה במקצוע חדשה והמפלט האולטימטיבי היה הספרים של פרנטה. כל לילה במקום להתעסק רק בהפרעות החיים צללתי לספריה של פרנטה.
קראתי את כולם בשקיקה שלא זכורה מאז הרומן של ויקראם סט "שידוך הולם" או בפעם הראשונה שקראתי בין עבודות במשך שבוע את ספריו של מאיר שליו.
מעולם לא סיימתי לקרוא ספר שאחריו הרגשתי אופריה ואז דיכדוך. לא מגלה את הסוף למי שעוד לא הספיק אבל היכולת לסיים כך את הספר הרביעי לדעתי מגיע לפרנטה פר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לילה ולנה, ספיר וסופי, קייט וקים- מצטערת אבל זה לא באמת הצליח לתפוס אותי ולא מבינה מה כל כך מיוחד בחברות הזאת.
קצת מאכזב לשמוע תשבוחות מכל עבר על הספר ולהרגיש אני היחידה שלא מתחברת, אולי עבודת יחצנות טובה יכולה להשפיע על חוות דעת טובה.
הרגשתי שהסיפור יכול להיות סיפור של מלא חברות, ואולי עכשיו זה יהיה באופנה, לכתוב טרילוגיות על מערכות יחסים בין חברות לאורך השנים.
בעודי קוראת את הספר, רק חיכיתי שכבר יגיע הפיק, שיקרה איזשהו שינוי שיגרום לי לא לעזוב את הספר.
לצערי זה לא קרה, והעמודים הרגישו כבדים (אפילו שקראתי דיגיטלי) העמודים סירבו לעבור קדימה והכ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אנקדוטה קטנה: כאשר ביקשתי את הספר מהספרנית,היא שאלה אותי אם הספר בשבילי והביעה את תמיהתה כשעניתי לה בחיוב. שאלתי אותה למה היא מתפלאת, והיא אמרה שזוהי "ספרות נשית". אז הגיע התור שלי להתפלא. החלוקה לספרות מגדרית נראית לי מאוד מיושנת, למרות שיכול להיות שיש עדיין יותר נשים שקוראות רומנים רומנטיים ויותר גברים שקוראים סיפורת צבאית. ובכל זאת... שמתי לב שבדף של כל ספר בסימניה, מופיע כמה אנשים התעניינו בו ומתוכם כמה גברים וכמה נשים, כולל פירוט לפי אחוזים.חתיכת סטטיסטיקה. ובספר הזה הופיע ש- 79% מהקוראים המתעניינים בספר הן נשים. יכול להיות שהספרנית שלי צדקה??
מה ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית עלי לומר שהספר מענין אבל אינו מרתק. קראתי הרבה ביקורות מהללות אבל קשה לי להזדהות איתן. הספר מספר על חיי שתי נערות, מתקופת הילדות לבגרות שתיהן מאד מוכשרות וגם יפות, שתיהן מאד עניות, חיות בשולי נאפולי בשכונה שאינה מעודדת לימודים וקידמה. הן חיות בסימביוזה ומעורבות אחת בחיי השניה עד לרמת הפרטים הקטנים ביותר. לילה צרולו מעדיפה את חיי הרוחה ומוותרת על אהבת אמת ועל השכלה. גרקו בעידוד מורתה, המבחינה בהבדל בין השתיים, ממשיכה בלימודים ומאד מצליחה בהם.
מכיון שהספר הוא חלק מסידרה מענין יהיה לקרוא כיצד החיים התפתחו אצל השתיים ומי עשתה את השיקול הנכון יו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"החברה הגאונה" הוא הספר הראשון מתוך סדרה של ארבעה ספרים הנקראים "הרומנים הנאפולניטנים", המספרת על סיפור חברות בין לילה לאלנה מגיל 6 עד גיל 66. הספר הראשון נפתח בהיעלמותה הפתאומי של לילה בגיל 66, ומשם הקורא נחשף לתחילת החברות בניהן מגיל 6 עד היותן נערות צעירות.
לילה שהיא בת של סנדלר ומפסיקה ללמוד בגיל צעיר אבל לכל פיסת מידע שהיא נחשפת אליה היא יוצאת מבריקה בצורה יוצאת דופן. ולעומתה יש את חברתה אלנה (שהסיפור מסופר דרך נקודת מבטה) שהיא ממשיכה ללמוד ומשקיעה את כל כולה בלימודים אבל השקעתה בלימודים בבסיסה התחילה בכדי להשיג את לילה ולהראות לה שהיא מצליחה ויו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היופי שבספר הזה הוא שהוא מצליח לרתק את הקורא בלי שאין עלילה של ממש.
יש סיפורים קטנים שמתמשכים לאורך 10 שנות חברות בין שתי בנות על רקע של שכונת עוני בנאפולי אחרי מלחמת העולם השנייה.
אז למה הוא כל כך מרתק?
זהו רומן שמתמקד בחוויה עצמה, באופי של בני האדם, יש בו הרבה רגש והרבה אנושיות.
רומן כזה מדבר על אנשים, וכל בן אדם יכול להזדהות איתו, לא משנה אם הוא גדל בשכונה או מדינה כזו או אחרת.
יש גם שאלה שמרחפת כל הזמן, מי פה גאונה? זאת שלומדת ומצטיינת בבית הספר או זאת שיודעת לנתב את חייה בצורה כזו שיהיה לה טוב, בלי קשר ללימודים.
אהבתי מאוד מאוד....
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קשה לי לומר מה בספר הזה תפס אותי כל כך. מרגע שהתחלתי לקרוא אותו, לא הצלחתי להניח אותו מידי, והצלחתי להתרכז בו אפילו עם שני ילדים מתרוצצים מסביב. "החברה הגאונה" זרק אותי בצורה כל כך מוחשית אל חייהן של אלנה ולילה, אל סיפור שכאילו לא קורה בו כלום אבל יש בו כל כך הרבה תוכן וראיה אל תוך הנפש. כשהנחתי את הספר מידי, הרגשתי שנפרדתי מחלק ממני ממש, וכולי המתנה דרוכה לרגע בו אקבל את הודעת המייל מהספריה העירונית הקוראת לי לאסוף את ספר ההמשך.
הספר מסופר בגוף ראשון על-ידי אלנה, נערה חכמה ומופנמת המתגוררת עם משפחתה בשכונה מפוקפקת של נאפולי. היחסים בינה בינה לבין חברתה... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המון רעש מסתובב סביב הספר, בכל מקום. בעיתונות שלנו, בעיתונות בחו"ל. ביקורות, התלהבויות, דיבורים, המלצות של מוכרי ספרים, מה שתרצו. אבל מבחינתי הקש ששבר את גב הגמל היה כשהמרצה שלי - לא פחות - שאל אותי: "תגידי, נעמי, קראת את "החברה הגאונה" של פראנטה?" והוסיף עוד המון שבחים, אבל אני נאלצתי לתת לו תשובה שלילית.
נו טוב, אחרי ששמעתי דבר כזה, כמובן שהסקרנות שלי כבר לא יכלה לעמוד בזה. קניתי את הספר ולאחר שרפרפתי על הצד האחורי שלו (חוק אוניברסלי: אף צד אחורי של ספר לא באמת משקף את הספר עצמו. מי אתם, כותבי הצד האחורי של הספרים??!?), התחלתי לקרוא.
התחלתי, ולא הרגשתי איך חו... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון "החברה הגאונה" נפתח כאשר לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר השכונתי, שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ואיתה נעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה. בכך היא מגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף מהעולם ולמחוק את החיים שהותירה מאחוריה. אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת־גילה וחברת־הנפש שלה כמעט 60 שנה, לא נלחצת או מודאגת כשהיא שומעת מה קרה. היא בעיקר כועסת. וכנקמה, מתיישבת אֶלנה, שהיא כבר סופרת, לכתוב כל פרט מסיפור חייהן של השתיים. התוצאה המהפנטת היא מבט חודר, עמוק, כואב וסוחף לתוך עול... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אישית, אני חובבת מושבעת של סרטי וספרי אווירה והוויה. החברה הגאונה הוא ספר מקסים בעיני. סיפור אנושי שמורכב מחומרי הנפש הבסיסיים, האמיתיים, הנוגעים בכל אדם- מלך או בן עני : קנאה, אהבה, תשוקה, אלימות חבויה או גלויה. מה שיפה בעיני בספר הזה, הוא היעדרו של טוויסט דרמטי, היעדרה של מהפכה גדולה (למעט היעדרה הפתאומי של לילה צ'ירולו) בחייהן , ילדותן, התבגרותן של אלנה ושל לילה -שתי חתולות רחוב, אחת שהצליחה להיחלץ, שנייה שנותרה בשולי הדרך. בעיני, פרנטה היא סופרת נפלאה שאיננה זקוקה לאירועים מהפכניים כדי לרתק את הקורא. הדרמות מתחוללות בלב ובנפש גיבוריה. פרנ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כבר שלושה שבועות עברו מאז שסיימתי לקרוא את הספר,והוא עדיין כל כך חי בתוכי,כל כך נוכח.כשאני כותבת סקירה,אני עושה את זה מיד עם סיום הקריאה,כשאני עדיין תחת הרושם שהשאיר בי הסיפור(או שלא),והדמויות עדיין נוכחות בתוכי,בשלב שעדיין צבען לא דהה. כי אם עובר השלב הזה,אני מרגישה שגם מילותיי בהן נכתבה הסקירה מאבדות מכוחן,נעדרות את התשוקה. ובסקירה הזו חשוב היה לי לשמר את התשוקה בה נקרא הספר,תשוקה שבה כתבה פרנטה את המילים,תשוקה שלא איבדה מכוחה בתרגום,בעריכה,בשום שלב מכל השלבים בכל המסלול שעשה הספר עד שיצא לאור.
חיפשתי כל הזמן את המילים הנכונות,כאלו שיתאימו בדיוק ... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
החברה הגאונה - אלנה פרנטה
לא! לא, כי בפעם האחרונה שבדקתי אין קלישאה גדולה יותר מאישה המתנכרת ליופייה בשל הצורך להוכיח את עצמאותה הרוחנית. ניסיון הסופרת ליצור עומק על ידי שיכפול הגיבורה הראשית מתדרדר לכדי דואליזם זול למדי, שמקומו בשנות השישים. אלנה הגיבורה הראשית והמספרת בגוף ראשון, מייצגת את פחד האישה היפה באשר היא להיות דמות מצועצעת ונלעגת, פוביה שגורמת לה לזנוח את יופייה ולהתמקד בחיזוק היכולות האינטלקטואליות. לעומתה, עזר כנגדה ממש, ניצבת לילה שמוחה החד ולשונה המושחזת הופכת כל אדם (גברים בעיקר) בסביבתה לכלי בידיה ללא הקשר ליופייה החיצוני. דמויו... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשכונת עוני בדרום נאופלי יש בערך 10 משפחות. טוב, יש יותר מן הסתם, אבל לפי הספר עושה רושם שקבצוה קטנה מהן אחראית על כל הפעילות. לכל משפחה יש איזשהו עסק קטן שמייצג את האופי של המשפחה, החל מסנדלריה כושלת ועד קצביה מצליחה. ממאפיונר ועד מלווה בשוק האפור.
לכל משפחה יש בן בכור ובת צעירה למען השיוויון. הסיפור עוקב אחר הילדים ומשפחותיהם מימי בית הספר היסודי בשנות ה 50 עד שנות התיכון בשנות ה 60 (בעצם 90% מהם נשרו מבית הספר אחרי 5 שנים, אז נאמר עד גיל 16) הנערים בסיפור מבלים, יוצאים, מתאהבים אחד בשני בקצב די גבוה, כמתחת לפני השטח רוחשים משקעים מהעבר ועוד כל מיני רפרנסים.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זהו ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. כתיבתה של אלנה פרנטה מזכירה את כתיבתן של אלזה מורנטה ונטליה גינצבורג, או איך שאני קוראת להן:"האיטלקיות שלא מאכזבות". כמה אושר שניתן לצרף חברה נוספת למועדון!
סיפור ההתבגרות של שתי נערות, לילה ואלנה, בשכונת מצוקה נפוליטנית בשנות החמישים של המאה הקודמת, נפרש במלוא מורכבותו. בסיפור הזה יש מכל וכל: יחסים בין הורים לילדים, אהבת אחים, רעות בין שכנים, חברות נפש ובו בזמן שנאה יוקדת, אלימות עצורה ומפורשת, בורות, תחרות ומעל לכל חלומות וכמיהות.
ביד אמן מכניסה פרנטה את הקורא לתוך המציאות של השכונה המוזנ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"החברה הגאונה" היא סיפור התבגרותן של שתי חברות: אלנה ולילה בשכונת עוני בנפולי.
שתי החברות, מבריקות מעבר לממוצע, חולמות על עתיד אחר, על פרישת כנפיים ושחרור מכבלי שכונת ילדותן.
לילה היא המבריקה יותר מבין השתיים, אך גם הכבולה יותר: בעוד שהוריה של אלנה משתכנעים לאפשר לה להתקדם בלימודיה, לרכוש השכלה שבסופו של דבר אולי תהיה המפתח לשערי שכונת העוני, הנעולים עבור רוב תושביה, הוריה של לילה אינם רוצים ואינם מסוגלים לאפשר לה זאת.
אלנה, המספרת, לומדת ומתקדמת אך חשה תמיד בצילה של חברתה: בהתחלה, לומדת לילה בכוחות עצמה ושוב ושוב מגיעה להישגים בלתי נתפסים. הדבר גור... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשכונת עוני אחת בנאפולי בשנות ה-50, נחשפים חיי השכונה הסוערים, ובד בבד גם חיי הנפש הסוערים של ילדה אחת באותה השכונה, ואת יחסיה עם חברתה הטובה. את התבגרות הילדות מלוות דמויות צבעוניות בשכונה. משפחת הסנדלר, משפחת השוער, החנווני, הירקן. לנוצ'קה ולילה, באיטלקית ובדיאלקט מדגימות לנו חברות מיוחדת בין ילדות עד בגרותן על כל קשת הרגשות המפורטת שהן עוברות, רגשות טובים ורעים, שמחה, קנאה, עצב, גאווה. קריא ומקסים מאוד.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסיבה שקניתי את הספר הייתה "ימי נטישה" של פרנטה. היא יודעת לתאר מצבים נפשיים ורגשיים באופן מאד חושפני, כן מוכר ומשכנע, וכמו שהעידה על עצמה,(גלריה שישי הארץ 18 דצ.2015), היא כותבת אך ורק את מה שהיא יודעת או נדמה לה שהיא יודעת. "ימי נטישה" הדהים אותי. עוצמות הרגש והביטוי היו יחודיים וחדשים לי. אבל הספר הזה היה קצת מסורבל ואיטי הרבה לא קורה שם. (בכל זאת 342 עמודים). אני לא בטוחה שספרי ההמשך יהיו בחירה ראשונה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה מתחיל, ככל הנראה, מהסוף: אלנה בת 66 מקבלת טלפון מבנה הלא יוצלח של לילה חברתה המיוחדת – שאותה היא מכירה זה שישים שנה – שהאם שוב נעלמה. השאר, מן הסתם, יסופר בשישה כרכים, שזהו רק הכרך הראשון. אז נכון, זה לא ספר מתח, בוודאי לא במובן המקובל, אבל מי ירצה לחתום על עסקה ארוכת טווח שכזאת: אם יש את נפשך לדעת איך הגיע הסיפור עד הלום, שהרי הסופרת, אלנה פרנטה, שם בדוי, מתחילה את הסיפור בהווה, יתכבדו נא אדוני - או שמא תתכבדנה גבירותי - ויוקדש הזמן היקר לקריאת כל החבילה.
חובת הגילוי הנאות: אני סולד מסדרת מתח שבה הפרשיה אינה מסתיימת בפרק אחד אלה נגררת על פני שניי... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שכולו תענוג! כתיבה יפהפיה, התאהבתי באלנה המיוחדת ולא רציתי שייגמר. זהו רק ספר ראשון מתוך ארבעה ואני מחכה בקוצר רוח שיתורגמו כבר השלושה הבאים.
את הספר קיבלתי במתנה מחברה מקסימה עם לב זהב שהיכרתי בקהילת הקוראים המשפיעים של ידיעות וזה המקום להודות לה שהיא הכניסה את אלנה ולילה לחיי.
הסיפור מתחיל בהודעה טלפונית לאלנה על היעלמותה של לילה צ'ירולו בת ה- 66, בתו של סנדלר מנאפולי. אלנה גרקו, בתו של שוער, היתה החברה הכי טובה של לילה בילדות. כיום היא סופרת. היא כל כך כועסת על היעלמות חברתה יחד עם כל חפציה ומחליטה לכתוב את סיפורן החל מילדותן ועד היום.
הספר ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר, ממש כעת. לצערי הרב, השתעממתי. בקושי צלחתי את ה-341 עמודים, והסיבה היחידה לדבקות במשימה היתה הפרסום הרב שנלווה לספר הזה ולאלו הבאים אחריו בסדרה. אמנם הסופרת מצליחה לתאר יפה את האווירה של השכונה, אבל היא יכולה להתאים בקלות לא רק לנאפולי של שנות החמישים, אלא גם לשכונות בבאר שבע, בית שמש, רמלה או כל מקום אחר. מעבר לכך, כמעט ואין עלילה, אין ריגושים, כלום.
האמת, די מבאס שאני אף פעם לא לומדת. כל פעם אני נופלת לאותן מהמורות. הייתי צריכה להפסיק אותו קודם :(... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא קלה ההיא ,לא קלה דרכנו .לפני מספר דקות סיימתי לקרוא את החלק הראשון מתוך הפרויקט שנקרא "הרומנים הנפוליטניים " .הרבה באזז ורעש עשה הספר הזה בארץ ובעולם והחלטתי לבדוק האם כצעקתה .מאד הסתקרנתי היות והביקורות היללו ושבחו את הסופרת ואת הפרויקט הזה שלה .שורה תחתונה -היה מתיש .זהו ספר שלא בדיוק קורא לך לעזוב הכל בערב ולהיכנס איתו למיטה לסשן ארוך ונעים כמו שקורה לי למזלי בדרך כלל .כאן העלילה נעה בקצב כה איטי שלפעמים הרהרתי פשוט להרים ידיים ןלהמשיך הלאה , אל אחד מהספרים שממתינים לי בסבלנות בגבעה שליד המיטה .אבל הבאזז שיגע אותי .הייתי חייב להבין על מה ולמה .א... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
