ביקורת ספרותית על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1 מאת אלנה פרנטה
ספר טוב

---

כתיבתה של פרנטה מזכירה לי סכר פרוץ; שנים על גבי שנים בהן המים נאגרו בתוכה, עלו על גדותיהם, וכעת הטיפה שפרצה את הסכר הייתה עזיבתה הפתאומית של לילה. אני מניחה שרק בתום כתיבת הטטרלוגיה, השכילה פרנטה להבין כמה מילים, על זיכרונות ורגשות, היו עצורות בה; ממתינות לבקוע החוצה.


* * *

"וחשבתי אז לראשונה: לילה יפה ממני. הייתי אפוא שנייה בכל דבר."

* * *

לשוטט בעברה של פרנטה הייתה חוויה כמעט מלנכולית עבורי. התובנה שנגזר עליה להיות מקום שני לעד ביחס לחברתה, לילה, טמונה בין כל מילה ומילה בספר. תובנה הרובצת בנפשה ואינה מרפה, אפילו מקץ שישים השנים שחלפו להן. התחושה המקננת בפרנטה, לפיה היא נחותה מלילה, תוארה באופן כה מוחשי, עד שעוררה בי תחושת חמלה עזה, ובה-בעת רחשי הזדהות נוכח הסוגייה השכיחה: 'מה אני לגביו/ה'.

* * *

"אין בי געגועים לילדותנו, היא מלאה אלימות. קרו דברים מכל סוג, בבית ומחוצה לו, בכל יום."

* * *

בספר מתוארים רגעים טראגיים למכביר. עוד בעת קריאתי את פרקי ילדותה של פרנטה, עלתה בי התהייה: ייתכן שלא הייתה זאת הזקנה לבדה בשביל לגרום לפרנטה לנהוג בציניות וחמיצות שכזאת. אנו נחשפים אל קורות חייה של פרנטה: אישה למודת אכזבות הן מלילה והן מאמה, ומעוד הרבה נפשות הפועלות בחייה, והיא מתייסרת בשל כך. לכן יחסה הציני והמריר הוא לא בכדי, שהרי הוא בוודאי מגונן עליה.

* * *

פרנטה ולילה הן שני חצאים של נפש אחת. מצד אחד ישנה פרנטה - שהייתה ילדה מנומסת, סבלנית ושקדנית, אולם עם קליטה איטית שהצריכה שינון ולמידה קפדניים. היא הגיעה ממשפחה אשר יכלה לממן את לימודיה מעבר להשכלה של בית ספר יסודי. מאידך, ישנה לילה - שהייתה ילדה פרועה, חסרת נימוסים וחסרת מעצורים, אולם עם שכל חריף, קליטה מהירה והכלה בוגרת מסך שנותיה. היא הגיעה ממשפחה ענייה שלא ממנה את השכלתה מעבר לחמש שנות לימוד.

בפרנטה טמון כל מה שחסר בלילה, ובלילה טמון כל מה שחסר בפרנטה. אני מניחה שזוהי הסיבה שהשתיים נהיו חברות, כמו גם נתנו לקנאה, לתחרותיות ולהיקסמות ממה שיש באחרת, לאמלל את חייהן.

במקום שפרנטה תראה את חציה של לילה עמה, היא רואה זאת כחציה של לילה לעומתה. לכן, בשלב הנערות של חייה, התחילה לנהוג כמו לילה רק מתוך חיבתה העזה אליה, ומהכמיהה שכך יחושו כלפיה.

צר לי בשל כך; עקב תסביך נחיתות נוראי, איבדה פרנטה מעט מעצמה.

ולעניות דעתי, הייתה ראויה לדברים נעלים מכך.

* * *

אז לסיומו של דבר, "החברה הגאונה" זוהי יצירה אנושית ומרגשת, אשר בין לבין מתארת במוחשיות רבה את האומללות הנגרמת מהשוואתך ביחס לאחר, שבאופן פרנואידי להחריד, לעד ייראה טוב ממך.

(מינוס כוכב על חלקיו הפחות קולחים, מעט משעממים, שגרמו לי, לפחות, להניחו בצד לסירוגין).

» ביקורות נוספות של גלי
» ביקורות נוספות על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1