ביקורת ספרותית על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1 מאת אלנה פרנטה
ספר מעולה

---

ביקורת ראשונה. התיחסות קצרה לסדרת הספרים (נכון לדעתי להתיחס לארבעת החלקים כספר אחד).

לילה היא דמות בלתי נשכחת. בכוחה ליצור ולהרוס, "לטעון את המציאות באנרגיה" ולשנות מסלולים לכל מי שנקרה בדרכה. אבל היא גם "מאבדת את קווי המתאר" ונופלת לא פעם לתחתית. לנו (אלנה), שכפי שידוע מההתחלה מספרת את הסיפור כדי להתנגד ללילה ולא לאפשר לה להיעלם, מביעה בשלב מאוחר יותר את הרצון שלילה תיכנס בין הדפים ותתקן ותערוך את הסיפור. לקראת הסוף חשבתי שאולי זה מה שיקרה, כלומר שיתברר שמי שמספרת את הסיפור בשמה של אלנה, היא בכלל לילה. זה לא קרה, אבל בהחלט לילה נכנסה לאלנה לדם, והסיפור כאילו נכתב גם בידה.

השכונה בנאפולי, על העליבות והאלימות שבה, כולאת בתוכה את בוגריה, גם כשנראה שהם מצליחים להשתחרר מאחיזתה. הווזוב (הר הגעש) ברקע, מעניק פרספקטיבה רחבה יותר להתרחשות המקומית, מאיים מצד אחד לטרוף את הסדר הקיים ומעורר מצד שני זיקה לתרבות המערבית שצמחה בדיוק שם, סמוך לרומא, ולעולם העתיק שמתועד בהריסות פומפיי.

מוזכרות הרבה קלאסיקות ספרותיות, שמלוות את שתי החברות לאורך התבגרותן, חדורות מטרה לרכוש השכלה ולשלוט בגורלן (למשל: "נשים קטנות", "אינאיס", מחזות של בקט, "יוליסס"). נקודה חשובה היא העימות המתמשך בין ההיסטוריה לקידמה, בהקשרים של מעורבות פוליטית, מגדר, משפחה, ואפילו מחשבים. בשורה התחתונה, הכתיבה יפה והסיפור נכנס ללב.

ציטוט:

נפולי היתה המטרופולין האירופית הגדולה שנחשף בה בבהירות גדולה, מוקדם מאוד, כחסר כל בסיס האמון בטכנולוגיות, במדע, בפיתוח הכלכלי, בנדיבותו של הטבע, ובהיסטוריה שבהכרח מובילה אותנו אל המשופר, בדמוקרטיה. להיוולד בעיר הזאת... שימושי רק לצורך אחד: כדי לדעת זה כבר, כמעט בחוש, את מה שכיום, באלף הבדלות, טוענים כולם: שחלום הקידמה לאין קץ הוא במציאות סיוט מלא אכזריות ומוות.

» ביקורות נוספות של אלעד
» ביקורות נוספות על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1