ביקורת ספרותית על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1 מאת אלנה פרנטה
ספר מעולה

---

אני, אני לא אוהבת לעשות מה שכולם עושים, זה מוציא את החשק, אבל אבל אני מאד רוצה לעשות מה שכולם עושים כי זה משהו טוב אבל כולם עושים וזה מוציא לי את החשק – אז אני לא עושה מתי שכולם עושים ואז אני כאילו נהנית אבל כבר אין עם מי לחלוק את התחושות?
וככה אצא לחופשות ב- off season, אלך להופעות של זמרים משנות ה-90 ואחכה שהסרט ברבי יגיע למסך הקטן (כן הגיע, אבל כבר לא התחשק לי לראות אותו..)
וזה מה שקרה לי עם " הרומאנים הנפוליטניים" – מרוב סקירות, ביקורות ויח"צ הרגשתי שאני כבר יודעת על מה הספר וזה פשוט הוציא לי את החשק.
אבל אז הוא הגיח ברחוב, "החברה הגאונה", עכשיו הוא דחוי, בתוך ארגז ירקות. שם, עם חברים מוכרים פחות, ארגז המנודים מספריה ביתית, הוא פתאום עניין אותי.
כן, גם אני מעבירה הלאה ספרים שאהבתי, לפנות מקום לספרים חדשים ולשמח בספרים אנשים אחרים. אבל באותו רגע זה היה נראה דחוי ומנודה מספיק בשביל לעניין אותי.

אז החברה הגאונה, סיפור על שכונה קשה, אלימה, ענייה, נבערת, ובעיקר על זוג חברות שאין לדעת מי מהן היא הגאונה.
האחת (לילה) פראית, מלוכלכת, מסתורית, מאגית, יצירתית, כריזמטית, דעתנית, מרשימה ועוד
האחרת (לנה) מדויקת, חושבת, מנתחת, מרצה, צייתנית, משעממת וחסרת אופי באופן כללי
זהו סיפור התבגרות של הצמד מגיל 6 עד (בסוף הרומן הרביעי) מעל גיל 60, הסיפור מסופר מפי לנה, למרות שהוא בתאכלס הסיפור של לילה, או של לנה, אבל לנה לא מספיק מעניינת אז של לנה דרך לילה. סיפור מלא בקנאה ותחרות של חברות שמשלימות האחת את השניה.
על הספר הזה מהלך קסם,
אין דרך אחרת להסביר למה הרגשתי הזדהות עמוקה כל כך עם ילדות בנות 6 עד 17, אודה על האמת, בעיקר עם לנה – אחח לו היה בי קורטוב לילה.

לא אכביר במילים, כבר כתבו כל כך יפה ואני מרגישה שאין לי מה להוסיף מעבר למה שרשמו על הספר הזה.
תהיתי בכלל אם לכתוב על הספר נוכח כמות הסקירות, הרי אין לי מה לחדש, אבל אבל בא לי לדבר על זה. נו אז מה אם באתי מאוחר.
זה פשוט הספר הזה.
הסופרת מתוחכמת, והדרך שהיא מעבירה את התחושות היא אומנות - אז רק אגיד שאהבתי מאד את הקריצה לסיפור סינדרלה מהאגדות. לדעתי, לא סתם נבחרה לילה להיות ממציאת הנעליים המוכשרת, והרי ידוע הדבר שאגדות אינן קיימות.
אז מה קרה עם סיפור הסינדרלה? האם הנעליים התאימו לנסיכה? האם הנסיכה הפכה לנסיכה? האם הנסיך הוא נסיך? האם הסוף יהיה באושר ועושר עד עצם היום הזה?
התחלת הספר מגלה לנו שלא – אז זה לא יהיה ספויילר אם אגיד שלא.

מי שלא קראה או קרא. זה ספר מדהים – המיינסטרים לא טעה.

» ביקורות נוספות של וונדי פן
» ביקורות נוספות על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1