"החברה הגאונה" הוא הספר הראשון מתוך סדרה של ארבעה ספרים הנקראים "הרומנים הנאפולניטנים", המספרת על סיפור חברות בין לילה לאלנה מגיל 6 עד גיל 66. הספר הראשון נפתח בהיעלמותה הפתאומי של לילה בגיל 66, ומשם הקורא נחשף לתחילת החברות בניהן מגיל 6 עד היותן נערות צעירות.
לילה שהיא בת של סנדלר ומפסיקה ללמוד בגיל צעיר אבל לכל פיסת מידע שהיא נחשפת אליה היא יוצאת מבריקה בצורה יוצאת דופן. ולעומתה יש את חברתה אלנה (שהסיפור מסופר דרך נקודת מבטה) שהיא ממשיכה ללמוד ומשקיעה את כל כולה בלימודים אבל השקעתה בלימודים בבסיסה התחילה בכדי להשיג את לילה ולהראות לה שהיא מצליחה ויודעת. בספר בכלל לא יודעים מי הגאונה מבין שתיהן.
כבר עוד לפני שקראתי את הספר, היה ממש רעש סביב "החברה הגאונה". מודה מאוד שבעקבות זה המלצתי ללקוחות שלי בחנות לקרוא את הספר הזה והגדרתי אותו כספר חובה בכל מדף של מי שאוהב\ת לקרוא.
אחרי שסיימתי סוף סוף את הספר, מודה שלא נפלתי ממנו. הרעש המאוד גדול שהספר עשה כל כך גדלו אצלי הציפיות מהספר ולהישאב לתוך קסמו, אבל לא קרה הדבר.
מאוד אהבתי בספר את התיאורים של אורח החיים של נאפולי בשנות החמישים ,את ההתמודדויות השונות שהדמויות חוות בהן, השפה עצמה מאוד עשירה ונעימה לקריאה וכן הרגשתי זרימה כשקראתי את הספר.
אולם, הרבה מאוד חוות דעת ששמעתי על הספר הוא שהקסם שלו הוא בעצם בסיפור החברות בין אלנה ללילה ואיך התהליך ההתבגרות של כל אחת מהן משפיעה מאוד על השנייה,כל אחת עוברת תהליך משל עצמה אבל כל כך בצל של השנייה בצורה מאוד ייחודית וקשורה לכל דמות בשנייה. מצד אחד מאוד הזדהיתי עם זה אבל מצד שני זה גם הציק לי באיזשהו אופן. בכל זאת, לכל ספר באשר הוא יש השפעה אחרת על כל קורא.
בכל מקרה, אני בכל זאת ממליצה לקרוא את הספר. לא הייתי אומרת עכשיו לעזוב הכל ולרוץ אליו אבל כן לדעתי כדאי שבאיזשהו שלב בצבירת רשימת קריאה הספר הזה יופיע.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
