ביקורת ספרותית על החברה הגאונה - הרומאנים הנפוליטניים #1 מאת אלנה פרנטה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 באפריל, 2017
ע"י קצר ולעניין


אנקדוטה קטנה: כאשר ביקשתי את הספר מהספרנית,היא שאלה אותי אם הספר בשבילי והביעה את תמיהתה כשעניתי לה בחיוב. שאלתי אותה למה היא מתפלאת, והיא אמרה שזוהי "ספרות נשית". אז הגיע התור שלי להתפלא. החלוקה לספרות מגדרית נראית לי מאוד מיושנת, למרות שיכול להיות שיש עדיין יותר נשים שקוראות רומנים רומנטיים ויותר גברים שקוראים סיפורת צבאית. ובכל זאת... שמתי לב שבדף של כל ספר בסימניה, מופיע כמה אנשים התעניינו בו ומתוכם כמה גברים וכמה נשים, כולל פירוט לפי אחוזים.חתיכת סטטיסטיקה. ובספר הזה הופיע ש- 79% מהקוראים המתעניינים בספר הן נשים. יכול להיות שהספרנית שלי צדקה??

מה אהבתי בספר:

• תיאור אותנטי של חיי העוני בנאפולי בשנות החמישים: העליבות, העוני, הדלות והמחסור.

• תיאור מערכת היחסים בין שתי החברות, לילה ואלנה, מערכת יחסים טעונה שיודעת עליות ומורדות, האופן שבו הן משלימות אחת את השנייה – למשל, האסרטיביות של האחת מול הביישנות של השנייה. העמימות המכוונת סביב הזהות של הגאונה מבין השתיים. האם באמת זאת שלמדה והשקיעה את כל מרצה בלימודים, או שמא או זו שוויתרה על הלימודים והתמסרה להגשמת חלום?ואולי בכלל הדברים נכתבו בציניות?

• זה לא רק ספר על חברות, זה ספר גם על התבגרות של שתי נערות, ומהבחינה הזאת הוא מאוד אנושי. הספר מסתיים בסיום תקופת הנערות של לילה ואלנה ביום החתונה של לילה והוא מתאר את פרק החיים הזה של ההתבגרות בצורה יפה מאוד.

• את התיאור הצבעוני של הטיפוסים השונים שמרכיבים את השכונה קשת היום, החל מהשכן האימתני והמפחיד וכלה בשכן הפיוטי שכותב שירים (וגם מתהדר במאהבת...).

מה לא אהבתי בספר:

• העלילה היא לא הצד החזק שלו. זה ספר עם הרבה אוירה, עם תיאורים מקסימים ועם שפה עשירה. אבל, לעתים, לא נעים להגיד, הוא טיפה משעמם. לפעמים היה נדמה לי המעלה הבולטת שלו היא גם המגרעה הבולטת שלו. מדי פעם הייתה לי תחושה שאני קורא ספר "ספרותי" מאוד, איכותי מאוד, גבוה, אבל לא מעניין באופן מיוחד. אבל זה לא קרה לעתים קרובות.

בשורה התחתונה: הספר בהחלט טוב ואני ממליץ עליו, ולספרנית שלי אני אומר שאני ממליץ עליו גם לגברים...
38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 11 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 11 חודשים)
נראה לי בספרים לא מיגדריים, סקאוט. נגיד, 'הארי פוטר'.
-^^- (לפני שנה)
נעמי, תודה ששיתפת אותנו במה שאת חושבת. מסקרן אותי, אילו ספרים יש איזון בגברים ונשים?
נעמי (לפני שנה)
וודאי שיש ספרים שמזוהים יותר עם נשים / גברים.
הסטטיסטיקה באתר (אסייג שאני חושבת שיותר נשים רשומות לאתר ולכן המדגם לא מספיק מייצג) מאד מעניינת אותי וכמעט תמיד לפני שאני בודקת ספר אני מנסה (ובד"כ גם מצליחה) לנחש - יותר גברים או יותר נשים? לצערי בספרים כבדים ועיוניים יותר כמעט תמיד יש רוב גברי, והרבה מהספרים שהייתי מכנה "רומני משרתות" נקראים, ובכן, לא ע"י משרתים... באמצע יש עוד טווח רחב של ספרים שבהם יש פחות או יותר איזון עם נטייה לטובת הנשים כיוון שכאמור לדעתי פשוט יש מהן יותר באתר.
עד כאן פינת הסטטיסטיקה להיום גבירותי ורבותי.
(לפני שנה)
אפרתי (לפני שנה)
אוקי! איפה את כשצריך אותך...
(לפני שנה)
אפרתי (לפני שנה)
שאולי, יש לי וידוי בשבילך: אני מתה על ספרי מתח וגם מתה על ג'יין אוסטן!!!
מה זה עושה אותי, אשה גברית? גבר נשי? טרנסג'נדרית?
אללי...
אני חושבת שאני לוקה בפיצול אישיות חמור.
-^^- (לפני שנה)
אבל אני מאמינה שאי-שם יש גברים גבריים שיכולים להתחבר כי בסופו של דבר הספרים שלה מבוססים על רגשות. ורגשות הם דבר שאוניברסלי לכולם.

[היו כאן מספר ביקורות של בחורים או גברים שדווקא אהבו את הספרים שלה ואפילו באתרי ספרים אחרים]
(לפני שנה)
-^^- (לפני שנה)
אוקיי...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה)
מה שפפריקה.

(למרות שסיפרות כמו של ג'ין אוסטן לא ממש מושכת אותי במיוחד)
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה)
לא, זאת אומרת ששאולי הוא שאולי.
-^^- (לפני שנה)
שאולי, זאת אומרת שגברים גבריים לא יוכלו להתחבר לספריה של אוסטן?
(לפני שנה)
-^^- (לפני שנה)
חחח אפרתי, אני אוהבת את השנינות שלך (:
אפרתי (לפני שנה)
האם האהבה הגדולה שלי לספרי מתח עושה אותי גברית??? רצתי למראה, לא, ממש לא...
קצר ולעניין (לפני שנה)
דינה, אכן, גם לי זה נשמע תמוה. את מאיה בנקס אינני מכיר, אבל את מויס דווקא קראתי...
קצר ולעניין (לפני שנה)
רונדנית, תודה לך ומקווה שתיהני.
קצר ולעניין (לפני שנה)
זה שאין לנקוב, מחמאה גדולה נתת לי. תודה רבה.
Dina (לפני שנה)
בתור ספרנית, זה נשמע לי דיי הזוי להגיד דבר כזה למישהו. יש אצלנו קורא מבוגר שקורא המון ספרי מתח 'כבדים' והוא קרא גם סדרה שלמה של מאיה בנקס, למשל-שנחשבת יותר 'לנשים' מאשר פרנטה. מה שכן, לצערי בפועל בדרך כלל התבניות המגדריות אכן עובדות ונשים נוטות לקחת ספרים של ג'וג'ו מויס, ניקולס ספרקס וכו' בעוד גברים בדרכ יקחו ספרי עיון ו\או מתח.
רונדנית (לפני שנה)
השניים הראשונים מחכים על המדף, אני כמו לי, אוהבת לקרוא את כל הסדרה בנשימה אחת תודה על הביקורת זה עושה יותר חשק להגיע לספר למרות שהזהירו אותי שזה לא ממש הסיגנון שלי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה)
ביקורת יפה. אני ממש ממש אוהב את הקונספט של הביקורות שלך - זה פשוט גאוני (וגם חוסר הרבה כתיבה ועבודה קשה... בקיצור, גם קצר וגם טוב!)

אגב, גם אני אמרתי דבר דומה כאן, על ספר שאני כמובן ממליץ שתקרא: https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=100542
קצר ולעניין (לפני שנה)
דני בר, הצלחת להצחיק אותי עם ההברקה שלך: "ילדים אוהבים לשחק עם חיילים, ובנות עם בובות.(כשהם גדלים- זה מתהפך)"
קצר ולעניין (לפני שנה)
יונתן, תודה רבה.
קצר ולעניין (לפני שנה)
אורית, צודקת לגמרי. ותודה לך.
קצר ולעניין (לפני שנה)
דינה, מסכים לגמרי.
קצר ולעניין (לפני שנה)
בלו-בלו, עשית לי חשק להמשיך.תודה לך.
קצר ולעניין (לפני שנה)
יעל, תודה רבה. אני דווקא סקרן לשמוע את דעתה של בכירת הכותבות בסימניה על הספר.
יונתן בן (לפני שנה)
יופי של סיקורת. גם אני קראתי ואהבתי, כך שאני מחזק את דעתה של אורית.
אוקי (אורית) (לפני שנה)
קראת ו היה טוב לך... מה זה משנה בכלל, מה אומרת זו או אומר ההוא ואם יש לו או אין לו 'תו' סוגה חברתית כזו או אחרת... (היום חיילים, מחר בובות [כל הזכויות לקודמי בתור] - הכול טוב, אם זה טוב לך).

סקירה יפה.


dina (לפני שנה)
הדחיסות של פרנטה השפיעה עלי כנראה, מחשבות. בסליחה ומחילה.
דני בר (לפני שנה)
סקאוט-
עדיין יש העדפה מגדרית, גם בספרות.
זה בערך כמו שילדים אוהבים לשחק עם חיילים, ובנות עם בובות.(כשהם גדלים- זה מתהפך)
"חמישים גוונים של אפור" מכר 60 מליון עותקים, ולא אתפלא אם הרוב המכריע שלו היו נשים.
מחשבות (לפני שנה)
דינה, מה אחז בך? היכן הרווח בין המשפטים?
dina (לפני שנה)
אז ככה:בספרים של פרנטה (שאני נמנית על עדת מעריצה) העלילה לוקחת צעד הצידה,והאוירה תופסת יותר נפח.לא שאין עלילה,אבל האוירה משחקת תפקיד יותר משמעותי.
לגבי הכתיבה שלה- אין לה כתיבה נשית ומתנחמדת, בטח שלא מתייפיפת ומתחנפת.היא כתיבה תכליתית,ומאוד עיניינית. כתיבה שמדברת לגברים.היא לא מכבירה הררי מילים.
לי יניני (לפני שנה)
קצר ולענין זה יקח זמן עד שאגיע אליו. כמו שכתבתי אני מעדיפה לקרוא את כל הסדרה יחד אחרי שהרביעי יפורסם אקרא את כולם אחד אחרי השני
-^^- (לפני שנה)
קצר ולעניין, חבל מאוד.
בלו-בלו (לפני שנה)
העלילה מעניינת יותר בספרי ההמשך - גם לי היה קשה להיכנס לספר הראשון, אח"כ קראתי את כולם ברצף בשבועיים.
ורק מציינת שבעלי מאוד אהב אותו, והוא שונא "ספרות נשים".
yaelhar (לפני שנה)
ביקורת יפה שמאפיינת לא רק את הספר, גם את קוראיו.
משום מה לא נמשכתי לקרוא אותו (על המשכיו אין מה לדבר) ולאור העובדה הסטטיסטית שציינת, התחלתי לדאוג...
קצר ולעניין (לפני שנה)
לי, מחכה לקרוא את הביקורת שלך על הספר, ובכלל- מזמן לא כתבת ביקורת...
קצר ולעניין (לפני שנה)
סקאוט, אחלה טענה. אבל בכל זאת נראה שיותר נשים קוראות רומנים רומנטיים ויותר גברים קוראים ספרות מלחמתית וצבאית.
קצר ולעניין (לפני שנה)
רויטל, תודה רבה!!
קצר ולעניין (לפני שנה)
אפרתי, ריגשת... תודה רבה.
קצר ולעניין (לפני שנה)
מחשבות, למה אזהרה? דווקא המלצתי. תשמע, זה לא והיום איננו כלה, אבל זה בהחלט ספר טוב.
לי יניני (לפני שנה)
גם אני עוד לקראתי וממתינה לכל הסדרה. ועומדת מאחורי דבריה של אפרתי. ומסכימה גם סקאוט... בהחלט כן.
-^^- (לפני שנה)
החלוקה המגדרית היא טיפשית. שכל אחד יקרא מה שהוא רוצה מבלי שזה יחשב גברי או נשי. זו ספרות, ספרות אמורה להיות אוניברסלית.
רויטל ק. (לפני שנה)
ביקורת מצוייינת.
אפרתי (לפני שנה)
בלי לקרוא אותו אני יודעת שהוא לא נכלל במה שנקרא ספרות נשים, קרי, רומנים רומנטיים. גבר שאוהב ספרות איכותית כמו זו, הוא גבר רגיש. קצר ולעניין.
מחשבות (לפני שנה)
תודה על האזהרה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ