ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בדצמבר, 2018
ע"י מוריה
ע"י מוריה
הדברים שלי כאן, תחת הכותר "החברה הגאונה" מתייחסים לסדרה המצויינת "הרומנים הנפוליטניים" כולה, על ארבעת ספריה.
לילה ולנו - שתי החברות הקרובות: אוהבות-שונאות, קשורות-רחוקות, כלכך שונות-כלכך דומות.
ומוכשרות שתיהן. וחכמות שתיהן. ורגישות שתיהן - ומוכשרות ורגישות וחכמות באופן יוצא דופן לסביבה בה הן גדלות וחיות ושורדות וקמלות.
ומרושעות וטובות. ומקנאות ואוהבות. וכלכך דואגות זו לזו וכל כך מתנכרות זו לזו. חברות צמודה על השוני הניגודי והדימיון המתעתעים ביניהן, מאז ימי ילדותן הצעירה דרך התבגרותן דרך תקופות של נתק וכאלה של קשר ועד להיותן בנות 60 - שם מתחיל הסיפור, שם גם נגמר.
רבות נכתב כאן על הסדרה או רק על ה"חברה הגאונה", הפותח את הסדרה, ולא הייתי מוסיפה עוד וחוזרת על דברים שנכתבו, לולא הגעתי לתובנה משלי - (זה איננו ספויילר, זו רק תובנה אישית שצצה כבר בעמודים הראשונים) שזהו סיפור חכם מאוד על שתיים שהן בעצם אחת. לילה ולנו. לנו ולילה - איזו תמונת ראי של שתיים שהן אולי אחת - כשזו שולפת את הרוע השנייה מגיבה באהבה. כשזו שולפת את הריחוק השנייה מגיבה בגעגוע כואב, כשזו מתאהבת השנייה שונאת. וכשזו מתרחקת ככל יכולתה השנייה מלאת נתינה. וכך הלאה כמעגל לאורך חייהן, מיום ההיכרות הראשון בהיותן קטנטנות ועד ליום סיום הקשר באופן סופי - לילה ולנו - אש ומים מים ואש - לנו ולילה בערבוביה.
ובין אם התובנה שלי נכונה ובין אם היא פרי דימיוני בלבד וכנראה שלא אדע כי הסופרת המוכשרת מקפידה על זהותה העלומה - הסדרה כולה הייתה לי נפלאה וסוחפת, ונקראה ברצף כספר אחד ארוך שמתרחש בנפולי המורכבת, האלימה וקשת היום, בחברה מורכבת מחד ופשוטה ומקדשת בורות מאידך, אלימה וקשת יום - וכשנגמר הסיפור -בעיקר הצטערתי על שנגמר.
בעיניי ארבעת הספרים לא היו לגמרי אחידים ברמתם: הראשון, השני והרביעי - היו מרתקים, סוחפים, מתעתעים וכללו טוויסטים מפתיעים בעלילה. ואילו השלישי - היה בחלקו יותר טכני, יותר "רשימתי" ופחות סוחף.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
הכל בסדר, אני פה. פשוט פחות.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
גם בעיני השלישי היה הפחות טוב מבין הארבעה.
|
|
|
Tobby
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
זשל"ביקקקקק לאן נעלמתתתתת
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
לדעתי כל הארבעה מצויינים. אבל לפחות לא קטלת את הסדרה ואמרת שהיא משעממת, כמו חלק מהאנשים.
|
|
|
מוריה
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
'ימי הנטישה' וגם 'אהבה מטרידה' - אפלים. קשים. מטרידים - אולי רעים.
את 'ימי הנטישה' התחלתי מזמן ונטשתי, מסכימה איתך. את 'אהבה מטרידה' אני קוראת בימים אלה, התחלתי לאחר קריאת סדרת ה'רומנים הנפוליטניים', בתקווה למצוא משהו ברוח דומה, אך גם הוא יש בו משהו קשה. מטריד. אפל אולי - רע. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
נכוותי עם ימי הנטישה ההיסטרי שלה ואני נזהר. החוויה נוראית.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
