כול הכבוד לביקורת של פלפלית שיוצאת נגד הזרם.. הטעם של עשרות מיליונים או יותר, מה לעשות, שואף לאיזה מכנה משותף קצת לא בדיוק של ספרות טובה.

תפרידי בין הדברים
זה שדעתך לא קלעה לדעת הרוב זה בסדר גמור.
לגיטימי, ואני הרבה פעמים נהנית מביקורות המביעות עמדה הפוכה מהעמדה שלי כלפי ספר.

הנימוק שמצאת לכך שדעתך שונה מדעת הרוב - הוא זה שכלפיו הובעה פה ביקורת. לא עצם העובדה שלא אהבת.
(לא השמצת באופן אישי. רק הכללת. למשל כאן: "חושבת שאם לא עבודת היח"צ גם אלו שאהבו היו כותבים ביקורות פחות אוהדות" - אף אחד פה לא מוצא מן הכלל, כלומר יש פה אמירה אישית כלפי כל אחד שכתב ביקורת אוהדת).

אכן, כולנו מושפעים מאנשים שסביבנו. בין אם זה בפייסבוק ובין אם זה במציאות.
מה מידת ההשפעה? האם כל מי שמוצא את עצמו מדי פעם מסכים עם דעת הרוב הוא חלק מעדר הנגרר אחר "מנהיג דעה"(טרם זיהיתי אחד כזה בחיי הפרטיים. מי יודע מה אני מפספסת)? האם רק כשאנחנו מתנגדים לרוב אנחנו מביעים דעה עצמאית?
בעיני זהו ניתוח פשטני.

אחדד ואומר שלא נפגעתי כלל.
אפשר לחלוק על דעתו של אדם גם מבלי להיפגע ממנו או מדעתו.

טוב רויטל, לא השמצתי מישהו באופן אישי, יכול להיות שאנשים באמת אהבו את הספר רק אמרתי שעבודת היחצנות הגבירה את הסחף.

הבעיה זה לא לאהוב מה שכולם אוהבים, זה פשוט לאהוב את זה *כי* כולם מריעים ואוהבים את הספר.

מנהיג דעה יכול להיות אדם גם בפייסבוק, קורא שאת עוקבת אחריו ולא החברה/הבת משפחה שאיתה את מתראה ביום יום.

לא קטלתי אף בן אדם באופן אישי וההכללה אותה ביצעתי באה כדי למצב באור מסוים את התהילה הרבה שהספר זוכה בה ממדיומים שונים.
ברור שיש עוד עמדות ואנשים שראו בספר דברים אחרים.... הביקורת שלי בכללותה מופנית למדיה (בעיקר הכתובה) ואין מה לעשות שהיא זו שמבנה מציאות ומשפיעה על הכלל (וכן גם עלי).

בכל מקרה כאן הדיון מסתיים כי הוא מתיש, בואי נזכור שמדובר בביקורת סובייקטיבית על ספר ותו לא.

אחדד ואומר שלא היה בכוונתי לפגוע בקהילת הקוראים וברור שכל אחד וטעמו האישי, יחד עם זאת, חשוב לי להגיד גם את דעתי (שגם עליה ניתן לחלוק). לצערי הפעם היא לא קלעה לטעם הרוב (שכפי שאת רואה אני לא מסתייגת ממנה בכל עת)

אז ספרי לנו, מה גרם לך הפעם להישאר ביקורתית, בניגוד לכל הפעמים שבהן כן נסחפת עם הזרם?

הרי גם לך קרה שאהבת ספרים שהיו בקונצנזוס ואפילו כתבת ביקורות אוהדות (אלף שמשות זוהרות, טירת הזכוכית, אור בין האוקיינוסים), מה שאומר שכנראה גיבשת חוות דעת חיובית בגלל מנהיגי דעה כאלה ואחרים, שבלעדיהם היית פחות אוהדת.

מסכימה לגמרי שלא צריך בכוח.
רק שגם לא צריך בכוח לנתח את מי שחשב אחרת ממך ולהסיק שהוא נגרר אחר העדר ונטול חשיבה ביקורתית.
באותה המידה, את יודעת, אפשר לנתח את מי שהולך נגד הקונצנזוס ולטעון שמה שמניע אותו הוא הרצון להיראות נון קונפורמיסט ואחר מכולם, ואילולא הרצון הזה היה חושב אחרת...
אני כמובן לא טוענת את זה, כי אני מתנגדת לניתוחים פסיכולוגיים בגרוש של מי שחושב אחרת מך, רק בגלל שהעז לחשוב אחרת ממך. אבל לשיטתך - זו הנחה סבירה לחלוטין.

(כן, אהבתי את החברה הגאונה. ולא, אין לי מושג מהי הקהילה שרציתי להיות חלק מההתרחשות בה. בקהילה שבה אני חיה, לא מכירה אפילו אחד שקרא את הספר. לא יודעת גם מי הוא "מנהיג הדעה" שהשפיע עלי. קראתי ביקורות לכאן ולכאן).

חושבת שאם לא עבודת היח"צ גם אלו שאהבו היו כותבים ביקורות פחות אוהדות. כשיש משהו שקורה, ואנשים הם חלק מקהילה, הם נוטים לרצות להיות חלק מההתרחשות. לעתים, מגבשים חוות דעת חיובית בגלל מנהיג דעה כזה או אחר כדי להרגיש שייך.
באמת שניסיתי ולי זה לא עבד ולא צריך בכוח.

לא אומרת שהספר זוועה, חושבת שכל ההיבט היחצני יצר גלי ביקורת וכל שאר האנשים הם כמו אדוות, תוצר לוואי, של הביקורות האחרות. אין צורך להסכים איתי בכל, זה בסדר ואפילו טוב שכך.

השיחה הזאת לפחות מראה שעוד חלק מהאנשים נותרו ביקורתיים וזה גורם לי לתחושה טובה.

לגמרי עם רויטל.

בין לא לאהוב ספר לבין לקבוע שהאנשים שכתבו עליו ביקורות חיוביות הם עדר שכותב ביקורת טובה רק כי זה קונצנזוס יש, איך לומר, פער מסויים.

מתקשה להבין את הדחף להשמיץ את מי שאהב ספר שאת לא אהבת.
אני, למשל, לא אהבתי את שואה שלנו, לא התעלפתי מארוחת הערב ולא סבלתי את רודף העפיפונים.
ועדיין מאמינה שאנשים אחרים אהבו אותם לא בגלל שהם עדר נטול מחשבה שרק נסחף אחר הקונצנזוס, אלא פשוט בגלל שיש להם טעם שונה משלי...
קורה.

אני מסכימה איתך בכל מילה שלך, פלפל. גם אני רכשתי לאחרונה אחרי כל ההלל שקיבל הספר הזה, מאנשים רבים שאני מעריכה את טעמם רוב הזמן. בחיי שניסיתי, אבל אחרי פרק אחד כבר הרגשתי שזה מאוד לא בשבילי, ספר בינוני כפי שאמרת.

תודה לך על הדעה הכנה שגם נובעת מקריאת הספר עד תומו.

את לא היחידה; גם אני לא התחברתי וחושבת בעיקרון ש-״מהומה על לא דבר״
ספר שיש עליו יותר מדי יח״צ נראה לי חשוד במיידי!

אין בעיה לאהוב ספרים שזכו לביקורת חיובית, הבעיה מתחילה שזה הפך להיות כמו עדר ואנשים פשוט כותבים ביקורות טובות כי זה קונצנזוס.

לצערי יש לי תחושה שהשבחים הרבים על ספר זה הם תוצאה של עבודת יחצנות טובה.

אם אהבתם שיבושם לכם.

מסכימה עם רויטל

מה שרויטל ...

לא קיים בעולם ספר שכולם, ממש כולם, אוהבים.
לכל ספר, טוב ככל שיהיה בעיניך, יש גם קוראים שלא אהבו.

ההנחה שלך שחוות הדעת הטובות מושפעות מעבודת יחצנות, בעוד שאת בין הבודדים שהצליחו להישאר אובייקטיביים, חסרת בסיס.

אהבת את טירת הזכוכית? אהבת את אור בין האוקיינוסים?
נו, בטח עבודת היחצנות שלהם היתה ממש טובה.
מזל שיש אנשים שאי אפשר לקנות אותם, שכתבו גם ביקורות שליליות על הספרים האלו...