ביקורות ספרים על הספר תש"ח





ביקורות ספרים על הספר תש"ח


מיין לפי: הצג כ:

מהו דגל ומהי מולדת? את אורי פגשתי באימון בשבטה בשירות מילואים. יחד היינו בנגמש מפקדת סוללת תותחים, צפופה בציוד ואנשים. הוא בלט בשתיקתו, בנעליו ללא השרוכים, במבטו הכבוי, כמי שחיי לו בעולם משלו. בדממת הלילה כשאנחנו לבד, הוא לפתע מתחיל לוחש את מילותיו. במלחמת יום כיפור, הייתי בקורס חובשים, משם שלחו אותי ישר לתאג"ד בחצר מוות, למרגלות הסוללה, ליד גשר הצליחה. אני זוכר את עצמי מסיר בגדי פצועים, בסכין יפני פורם שרוכי נעליים. מאז אני לא יכול לשרוך שרוכים. אני רואה את שורות המתים, ארוכות. רואה אותם חיים, ורגע אחר כך הם מתפוצצים מול עיניי. אנחנו מחלטים במי לטפל ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 64
כפר סבא
בעוד זמן רב אני מקווה, בשעת דמדומים אולי; כשהשמיים יאדימו ממאמץ היום שיחלוף וכמה עורבים יטוסו מעל פנינו ויעיפו אך לרגע מבט מוכר בבן שיחי, אחייך אליו ואומר: "אני מקשיבה". הוא לא ישאל "מה את רוצה לדעת?" ולא יפנה אותי לכתביו. הוא יספר לי הכל מהתחלה ובאותה אינטונציה נוראית בה מתנגנות כל מילותיו ומתנקזות מתקופת הבגרות ועד למלחמה בלי פסיקים וללא נקודתיים, חפים מכל נקודה. הוא ישתדל שלא לרגש אותי, אין בשביל מה. לא לשם כך הפך לכותב דברי ספרות. הכתיבה היא מעין קנה ושת עבורו דרך בטוחה להקיא את הלא רצוי, את המצוי, לחטא את בית החזה, לנקות את הריאות מהרעל. ואני אספוג ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 45
Austin
יותר כמבוא מאשר כביקורת על ספר זה-זהו ניסיון להבין את הספר שמתאר באופן שונה מלחמה שהיא אבן יסוד בקיום מדינת ישראל. מה שאני עושה מניח לפרטים. אלו נכתבו בהצלחה על ידי חברים שהתיחסו לספר לגופו ולדעתי יצאו כהדברים אינם ברורים.. יש כאן התיחסות לספר, אבל בעיקר ניסיון להבין מה הביא אותו לכתוב כפי שכתב בספריו. לדוגמה הוא לא מתחרט שקמה המדינה, הוא גאה שלחם על הקמת מדינה. מנגד: יצאה לדעתו מדינה שהיא גם חלם וגם וגטו. בכך לא מחמיא לה... הוא כותב שהמדינה הוקמה עבור המתים שלא יחיו בה" מתיחס לשואה ומה שקדם לה. זוהי בעיני קביעה לא פשוטה. הוא מצביע על האב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 68
מרכז הארץ
אני לא יודע. אני פשוט לא יודע. אני חושב שבחיים לא הייתי כל כך אמביוולנטי בנוגע לספר כלשהו. מצד אחד הוא מרתק- סיפורו של נער לוחם בפלמח במלחמת העצמאות. מצד שני הרגשתי כאילו הספר ממש לא רוצה שאני אקרא אותו. מצד שלישי יש בו כל כך הרבה רגעים קרובים לשלמות, שזה יהיה פשע לא לקרוא אותו. העלילה מפעימה. סיפורו האוטוביוגרפי של קניוק, כנער שהתגייס לפלי"ם וסיים כלוחם על הדרך לירושלים. תיאורי הקרבות במינון מדוייק של תיאור הזוועות לעומת עדינות, תיאורים מרהיבים של חיי היום-יום מול רגעים אינפור שבהם המוות היה קרוב מתמיד. קניוק גם מפליא לתאר את רגשותיו, שמצד אחד רצה ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 24
עפרה
המבט הראשוני על כריכת הספר, מפנה אותך פנימה עוד בטרם נכנסת פנימה: דגל ישראל מעורפל, עגמומי משהו, עם מגן דוד שחור – אפור על דף שלם בצבע שחור. רוצה לומר, המדינה אמנם הוקמה אבל הקמתה לוותה במוות ושְחוֺר. הספר הוא אוטוביוגרפיה הכתובה בגוף ראשון – מספר בגוף ראשון שהינו גם הגיבור הראשי. זהו טיפוס נפוץ וקדום ביותר ברומאן הכתוב בגוף ראשון. המחבר מזדהה עם המספר. כך נוצרת הזדהות בין הקורא לדברי המספר ולמציאות. המספר מספר את סיפור המלחמה בערוב ימיו. מעין חשבון נפש אישי או שמא צורך עז לכתוב את הדברים שטרם מצאו מקום בכתיבה, כפי שהמספר מעיד על עצמו: "כבר חמישים ות... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

מצטער. לא מצליח להתחבר. כולם מסביבי מתלהבים. אני קורא המון ספרים וספרים קשים. אוכל את עגנון בלי מלח, צולח את קפקא בסבבה, אבל את קניוק אני לא מצליח. אחרי שבעים עמודים נשבר. מה הוא רוצה ממני? הזוי לחלוטין בעיניי. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 52
שדה יעקב
סגנון הכתיבה אינו פשוט לקורא הממוצע. אך שווה לתת צ'אנס ולקרוא את הספר הזה עד סופו שכן יורם קניוק מביא בספר זה המון עובדות ונקודות מבט על ארץ ישראל בתקופת תש"ח שאינם ידועים לרוב האנשים החיים כאן. הספר היה קשה אך השכלתי רבות בזכותו, ממליץ בחום... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
תל אביב \ רמת גן
אחרי 50 עמודים נשברתי. מה לעזעזאל קראתי הרגע??? ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 33
רמת גן
כמובן שקראתי כבר בעבר ספרים אחרים של יורם קניוק ז"ל. אני אוהב יותר את ספריו שהם כמו ספר זה - ספרי זיכרונות. כי אצל קניוק אפשר לסמוך על-כך שאף פעם לא יהיה משעמם... סיפרו "תש"ח" מספר על אותה שנה דרמתית בחייו ובחיי המדינה הזו – שנת מלחמת השיחרור. הוא נטש בגיל צעיר מדי את בית הספר התיכון שלא סיים אותו על מנת להתגייס לפלמ"ח. בגילוי הלב האופייני לו, ובציניות של האיש הזקן שהיה כשכתב את הספר, הוא טווה כאן מין מונולוג מרתק שהולך אחורה וקדימה כששנת תש"ח היא נקודת הציון שלו. הוא מספר כאן על תמימותו (טיפשותו בדיעבד) ועל דברים "קטנים" ו"לא יפים" שאנשים לא מדברים עליהם, כש... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 69
רמת גן
טוב שהספר הזה ראה אור רק ב-2010 . נדרשו לנו הרבה שנים עד שיכולים היינו להגיד לעצמנו את מה שאומר המספר " מישהו בא ומעיר אותנו... ששמע ממישהו ששמע ברדיו ... שבן גוריון הקים מדינה...ואמרנו לו, שמע, אנחנו כאן במצור, בירושלים, אנחנו בבאב אל ואד, וכאן אין מדינה, וירושלים לא נמצאת במדינה של תל אביב, ונרדמנו... ובני [מרשק] צועק, בני בליעל.... על מה אתם חושבים? זהו רגע היסטורי! הכי היסטורי שהיה זה אלפיים שנה! והוא פתאום בוכה....ובני רץ לספר לעוד חבר'ה... וישנו מעט. כשהעירו אותנו נקראנו להילחם בעוד קרב ושוב שכחנו למה,... שהקמתי מדינה תוך כדי שינה וריקוד הורה..." (עמ' 17-18). את הזוועו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 61
פתח תקווה
יפי הבלורית, האוחזים בנשק וידם עודנה מתרגלת לאחיזה; נזרקו הם למלחמה ברצון שאינו בשל מספיק להיות באמת רצוו, החלטה. נגררים ברגליהם ועל קיבה ריקה, מנקודה לנקודה, מחפשים משהו שאינו מוחשי. אחד מהספרים המרתקים ביותר שקראתי לאחרונה. למדתי וחשתי את כאב המלחמה, גופות הלוחמים נערמו בראשי ולא נמנו, הרחתי את עשן המלחמה, התענגתי לכל פת לחם וכל רגע מנוחה דל שהיה ונפוג. הספר הזה, שייחרט אצלי לימים, לראות אויב ולא לדעת מדוע, לאהוב מדינה שקמה מתוך אבק, מתוך אפר. לראות ולחוש אהבה כה עזה למולדת ושנאה בו זמנית. מחירה של המלחמה הכאיבה לי עד מאוד. וזאת אולי כי שירתתי עם גדוד... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 29
חיפה
את יורם קניוק יצא לי להכיר אישית וכמובן מן הספרים שכתב והפרויקטים שבהם היה מעורב. לפני מספר חודשים ששמעתי על מותו הצטערתי שלא ידעתי על מצבו הקשה, חשבתי שהייתי יכולה לעשות ביקור נימוסין... לא מיהרתי לקרוא את ספרו זה, כיוון שספריו היו כבדים עבורי, איכשהו העלילה הייתה נפתלת לפעמים לא הבנתי מה בדיוק ניסה לומר, ובכן דילגתי. לפני מספר ימים נפל ספרו לידי, ושמחתי שהייתה לי ההזדמנות לקראו, עוד לפני שעיינתי בו. שמחתי לגלות שעבר לכתוב בסגנון עכשווי וכן את דעותיו אודות הגבורה הישראלית... ייתכן הרבה לא יאהבו את דרך המחשבה שלו, ואפשר לראות איך זה עשה לו צרות לאו... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 70
רעננה
מי מאיתנו לא שיחק פעם בשאלה "לאיזו תקופה היית רוצה לחזור?" שנים השתעשתי במחשבות על איך היו נראים חיי לו הייתי חי בתקופת המחתרות והקמת המדינה יורם קניוק כותב על הימים האלה בדיוק ואני מודה - גופה של פלמח"ניק תלוי כשהזין שלו בפה שלו היא לא בדיוק המחזה אותו דימיינתי אז למרות החוויה הלא פשוטה [ואולי בגללה] אני ממליץ. זה לא ספר שנהנים מקריאתו, זה ספר שחשוב לקרוא ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 52
אשחר
תש"ח, ספרו זוכה פרס ספיר של הסופר יורם קניוק הינו ספר חשוב המתואר בגוף ראשון ומגולל את סיפורו האישי וזיכרונותיו ממלחמת העצמאות על מדינת ישראל. באמצעות הקרבות הבלתי נגמרים, המוות המסתתר בכל פינה, חללי המלחמה אשר איש אינו יודע את שמם ורוח התקופה ההיא, מקנה לנו קניוק הצצה נדירה לזיכרונותיו שלו בראייה של שישים שנה אחורה. הרגע שהיה הכי משמעותי מבחינתי בסיפור, היה כשקניוק הצעיר שוחח עם ניצול שואה אותו פגש על אניית המעפילים בדרכה לישראל, האחד מספר על זוועות המלחמה על קום המדינה והשני מספר על סיוטי הנפש האיומים של השואה (עליהם לא ידבר יותר לעולם). באותו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 26
חיפה
לפעמים העולם מבלבל וקשה למצוא את הכוון. קשה לדעת מה נכון לעשות ומה לא, מה צודק ומה לא, מה חשוב ומה לא, לאן צריך ללכת. Waze לא יודע, וכנראה לעולם לא ידע, לעזור לנו לנווט בדרכים האלו. כשאתה בחור צעיר, העולם מבלבל אפילו יותר. אם אתה בחור צעיר בעל נפש אמנותית ורגישה, הוא מבלבל אפילו עוד יותר. ואם בנוסף לכל אלו אתה נזרק או זורק את עצמך (והקו החוצץ בין השניים מטושטש) למלחמת קיום אכזרית ועקובה-מדם המציבה בפניך אתגרים מוסריים בלתי-אפשריים, אז העולם כל כך מבלבל שהוא עלול לבלול את דעתך עליך. לקראת סוף ימיו, 59 שנה לאחר שהאירועים המתוארים בו קרו, העניק לנו יורם קניוק א... המשך לקרוא
54 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

**** "טוב" זה דבר יחסי. וגם "רע", כמובן. ויש כל כך הרבה גוונים אפורים בין השחור המוחלט ללבן המוחלט. ומה דינו של טוב שנולד מרע? ורע שנולד מטוב? אם היית בשואה וגנבת לחם וניצלת, והתחתנת והבאת ילדים ונכדים ונינים ובני נינים, הרי זה הכול תולדה של אותה חתיכת לחם שגנבת כי רצית לחיות, ומי שגנבת אותה ממנו לא חי. ואם היינו צילי אדם, אודים עשנים מאותה תקופה אפלה ובאנו לכאן, ולקחנו, גם בזכות וגם שלא כל כך בזכות, ובאיזשהו עיוות של ההיסטוריה, פגם ניסי, חור שחור סטטיסטי, נולדה מדינה ואנחנו כאן עכשיו, מה דיננו? אנחנו חיים כאן עכשיו. על חורבותיו של מה שהיה כאן לפנינו. ואין מ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 45
מודיעין
מלחמה , ככל שהתהייה הירואית, בשורה התחתונה מדובר בזוועות, בכאב, בצער, בתמונות מחרידות, בהרהורי נפש. מלחמה זו מלחמה. גם מלחמת העצמאות לא שונה מאחיותיה. ולא מדובר פה בפוסט-ציונות. אין קשר בין אהבה למדינה לבין חווית מלחמה, כל מלחמה. מהות הספר ראליסטית ומספקת מבט נוסף ושונה על מלחמת העצמאות. אולם מודה מתוודה, כמי שהתנסתה בפעם הראשונה בקריאת ספריו, לא התחברתי לסגנון כתיבתו של יורם קניוק, אשר העיב על הקריאה. עדיין מאוד ממליצה. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 43
חיפה
ספר מעולה. קניוק משוגע. רקע: דעותי הפוליטיות מנוגדות לחלוטין לשל הסופר. ומנוגדות לחלוטין לרוח בה הוא כתב את הספר. ההמשך המחושב יותר: הספר פשוט אדיר. קניוק לוקח את סיפור תש"ח ומספר אותו בצורה שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. אחרי שקראתי את הספר הרגשתי כמו אדם אוהב המבורגרים שגילה שאפשר להיות צימחוני (אני לא). ולא ששיניתי את דעותיי. אבל קניוק מצליח באופן חצוף ובוטה -שרק לוחמי תש"ח יכולים לעשות- לשנות את ההסתכלות על מלחמת העצמאות ולהפוך אותה, אולי אני טועה- למלחמה של ילדים סתומים בני 16-18 שלא ידעו שלא יצא להם מזה כלום אח"כ. יחי זויות הראיה החדשות! אנקדוטה לסי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 30
אלקנה
אני מודה ומתוודה - זהו ספרו הראשון של יורם קניוק שאני קורא. עד כה לא ידעתי על מה כל המהומה. אך לאחר שקראתי את התקציר של תש"ח הבנתי שנעשתה מצידי טעות איומה, ומייד התיישבתי לקרוא אותו. ולאורך כל הסיפור - המסופר מנקודת מבטו של קניוק הצעיר - תחושת עליזות משהו עטפה אותי. כי למרות שהסיפור עוסק במלחמת העצמאות מנקודת מבטו של נער - צעיר וזקן, שמח ועצוב - סגנון כתיבתו החמשירי הופך את הסיפור לשיר ישראלי מתנגן והולך. למרות כאמור, העיסוק בנושא כה קשה וכואב. אינני יכול לומר מה רצה הסופר הדגול לומר בספרו זה. אינני יכול לומר לאן שירתו זו כוונה. אך אני מרשה לעצמי לקחת... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 28
אלון מורה
מה אומר ומה אגיד? אולי מוטב היה שאחריש אבל פטור בלא כלום יותיר בי תחושה שסתם התעלמתי מקריאתו של הספר או מקיומו בכלל. לכן לא אאריך במילים ואומר רק זאת : ספר מעצבן. גם כשאתה מעלה אוסף מגובב של קיטורים, תסכולים ושפיכת זעמים על כל מה שזז סביבך הייתי מצפה מסופר מוערך כיורם קניוק לעשות זאת בסגנון קצת יותר משכנע ולהשתמש בשפה יותר ראויה משפת דיבור סחבקית נוסח התחנה המרכזית. מלחמה היא דבר מכוער, נורא תמיד ועצוב. אין ספק שיורם קניוק חווה חוויות קשות כלוחם במלחמת העצמאות. אבל אוסף האפיזודות חסר חוט מקשר שהספר גדוש בהם גרמו לי אי -נוחות מתמדת תוך כדי קריאה ול... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 65
ראשון לציון
יורם קניוק הגיע בעשור האחרון לחייו לשיאו. ספר מצויין עם חוויותיו ממלחמת העצמאות. מומלץ .... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 52
אשקלון
את הספר קראתי מזמן, הפרטים מתוכו מטושטשים בראשי, ואני לא בטוח מתי ואיפה התרחשו הדברים בספר, או אם היה בכלל ספר. יורם קניוק צועד בספר הזה על הגבול הדק שבין השראה להעתקה מהספר "בית מטבחיים 5" מאת וונגוט. אני ספרתי לפחות ארבע "מחוות" ישירות בתוך הספר. הוא עובר על רוב הצ'ק-ליסט של בית מטבחיים: החייל המבולבל, שגדל בבית מבולבל, שנלחם בלחימה מבולבלת. זאת תוך כדי שהוא מצליח לשמור על עלילה מעניינת מספיק בשביל המאמץ להבין מי נגד מי (אומנם לא ברמתו של וונגוט, אבל עדיין כתוב טוב). בניגוד ל"בית מטבחיים", ובדיוק כמו ב"עיטים ונבלות" (שמאז שקראתי אותו אני נמנע מלפנות אל בן ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 32
רעננה
למרות האהבתי האדירה לקניוק פשוט לא הייתי מוסגל לסיים את הספר הזה. ניכר מבין השורות ומבין הקטעים שמדינת לא נולדה בנס אלא בחטא. שהיינו צריכים לחשוב לפני כל ירייה שירינו, לפני כל משלט שכבשנו ולפני כל דגל שהנפנו. אני מבין מניין מגיע הרצון לפורר את המיתוס לפירורים, ולבקר את הגאווה שלנו ולהציג אותה כיהירות. למרות הפסבדו שמאלנות שלי אני רוצה לחיות בתחושה שהאדמה מתחת לרגליים שלי קדושה, שאין לי ארץ אחרת, ולא שאני צריך להתנצל חמש פעמים ביום על כך שאני חי כאן. בקניוק ניכרת אהבת מולדת, אבל גם דרישה לשכלתנות רבה. מדד מור לספר תש"ח- מחתרות- 15% שנאה עצמית- 40% ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 31
תל אביב
ספר מצוין!! תאור אישי של המלחמה ההיא ללא פאטוס ותאורים אפיים. מלחמה נעדרת גיבורים והרבה מתים שאין זמן לקוברם. האמת הפשוטה של הימים ההם ממקור ראשון, אמין ולא מתנשא. קניוק כותב; "כבר חמישים שנה אני מנסה לכתוב את הדברים האלה." אנו בני מזל שלא חיכה יותר ונתן לנו את התאור המדויק והטוב הזה. מומלץ ביותר!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן
קיבוץ סער
באתי עם הרבה ציפיות כיאה למי שמעוטר בפרסים ובשירי הלל, והנני נבוכה. נבוכה כי הוא לא מעניין, ונבוכה כי במקום להיכנס לסערת מלחמה ולראות אותה מעיניו של צעיר, אני נכנסת לעיניו של פוליטיקאי זקן ושבע מלחמות, שעייף מלנסות ולשמר זכרונות ילדות ונערות החרוטים בתיבת הזיכרון במוחו העייף גם הוא. לצערי כי רב, אינני שייכת למחנה הגס והלוחמני שהוא הציג לאורך כל הספר שהיה שותף פיזי לו, ואינני שותפה כיום למחנה הגס והאלים בעדינותו שקניוק משתייך כיון. ספר מבטא עייפות ותחושות אשמה כבדות מנדוא שמעיקות עלי כקוראת, ודוחפות אותי להימלט מתוכו. הלוואי ונוכל לעשות יצירות אומ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 31
מעלות
יומן מלחמה. כמה מוזר צמד המילים הזה, בשונה ממסע, מאוד קשה, סביר להניח, ללוחם לכתוב יומן כזה. או אולי זה קל..כי מלחמה היא לא מה שיש בסרטים וברומנים של טולסטוי, אולי מלחמה מהולה בשגרה בהרגשה של פחד מהול בחובה, אולי יותר לחברים ולא למדינה. אני לא יודע ובאמת קטונתי, אבל בואו נביט רגע בספר הזה בלי מלחמת השחרור, בלי השמאל, בלי דור הפלמ"ח. אתם יודעים מה, אפילו בלי יורם קניוק המכובד. בואו נראה את זה כמסמך של זכרון, כמה קל לנו לחבר את הכל למיתוסים של גבורה, לסיפור ליד המדורה, פתאום אנחנו מדמיינים את עצמנו בתוך סרט שחור לבן עם קריינות של ערוץ 1, אבל לא הפעם, תשכחו מכל מ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 34
ירושלים
הספר טוב, אך המסר מובן. את הספר התחלתי לקרוא בעקבות שראיתי את העיבוד שלו בתיאטרון חיפה. הוא כתוב נהדר ומעניין, אך אי אפשר להגיד שהוא קל לקריאה. המסר האנטי מלחמתי שלו נראה כי עובר כבר מהפרקים הראשון של הספר, אך הספר כל פרק ממשיך להביא זוועות מלחמה למען שכנוע הקורא. האמת היא שלא סיימתי לקרוא את הספר- לא התאים לי. הסכמתי עם המסרים והכרתי את פרטי הסיפור, אך אני מרגיש שהמסר עבר, ומספיק.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 23
רמת-גן
מומלץ לכולם , סוף סוף יורם קניוק מקבל את כבודו הראוי- פרס ספיר .... מומלץ לכל ישראלי... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 41
רחובות
במקום תש"ח צריך היה הספר להיקרא "ספר הקינות של יורם". סערת נפש ובכיה גדולה של המחבר על כפיות הטובה של המדינה שהוא, באופן אישי, בנה אותה תוך מספר חדשים של תקופת שרותו בפלמ"ח. בא בימים ומר נפש. זוכר מעט מאוד ממה שעבר עליו לפני כששים שנה, ואף מרבית שמותיהם של רעיו נשכחו ממנו. מה שהוא זוכר היטב הם שמותיהם של רבין, של דדו, של דיין ושל גורודיש... זוכר להסתופף בחברתם, להיתלות באילנות גבוהים כדי למצוא צידוק לתרעומת ולהרגשת הקיפוח שלו מהגורל שנפל בחלקו, שהוא עצמו סיכמו להפליא: "היינו חיילים מושתנים וכאלה גם נשארנו". כשהגעתי לאמצעיתו של הספר פניתי לויקיפדיה לקרוא... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 81
קלגרי, אלברטה, קנדה
יש לא מעט סופרים ומשוררים שכתבו כדי להעצים את המיתוס של הפלמ"ח, ויש גם את אלו שניסו לנפץ אותו, אבל קניוק הוא הסופר הראשון שאני קורא שמנסה להפוך את הפלמ"ח למשהו שאפשר לגעת ולמשש אותו, לאוסף של לוחמים, רובם אלמוניים, שמצאו את עצמם בסיטואציה שכפתה עליהם להיות אמיצים, להתייצב שוב ושוב בפני המוות, ובסופו של דבר להקריב את חייהם למען הקמת המדינה. "הוא היה נועז, שקט ולחם כמו שאמרו שלחמו הפרשים הפולנים, מה שנקרא אחרי שנים "חשופים בצריח" אלא שלא היה אז צריח להיות חשוף בו. זה היה ב1948, עת מסע הצלב של הילדים." במהלך הקריאה הרגשתי שקניוק מעניק לי ולכל קוראי הספר מתנה ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 48
כפר סבא
- מר, קריא, חשוב. אם אפשר, כדאי להתעלם מאישיותו של הכותב (אלדה ע.) - חובה לקרוא (מני ס.) - מרגיז. לא ככה זה היה! יש משהו דוחה ומקומם גם בספר וגם במחבר. (נחום ז.)  ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 84
מגדלי הים התיכון - כפר סבא
תש״ח חבל על הזמן , ספר זבל אני מתעב את אותם העורכים הסיפרותיים שבשביל לשמור על המעגל שלהם שיהיה סגור ומהודק דוחפים אחד לשני בטור אינדיאני את הלשון לחריץ. ובשביל לא להיות פוליטיקלי קורקט, אני טוען שזה ספר זבל שניכתב מתוך רחמים עצמיים, שמוגבל מבחינת ״ זיכרון סלקטיבי״ על פי זיכרון זה, שעוד רבים וטובים חולים במחלה משונה זאת, בזכותם קמה מדינת ישראל. לא אינני מזלזל בתרומתם, אך גם אינני מוכן להרכין ראש ולומר אתם נסקתם את מדינת היהודים, כמו גם שאנני מוכן להקשיב לזעקות ״הקוזק הניגזל״, שהימין גנב לכם את הארץ. אני טוען שכל מי שלחם תרם, וגם אבי שלא השת... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 60
Bruxelles
בת
כפר סבא
חבל שנזכר לכתוב את הספר רק אחרי חמישים ותשע שנים, כדבריו של עמוס קניוק, אז אולי היו בו זכרונות יותר משמעותיים. הספר רצוף קרעי זכרונות ללא סדר כרונולוגי, שבקושי מצטרפים לתת תמונה כלשהי, לא של האירועים עצמם, ואף לא של זכרון האירועים. אך ייתכן כי חוסר השלימות היא אמצעי מכוון של קניוק, כדי להמעיט עוד יותר בהאדרת זכרון מלחמת תש"ח, דבר שהוא מנסה להשיג בספר זה. קניוק רוצה לספר את הסיפור של החייל הפשוט במלחמת השחרור, לא את סיפור הגבורה ההרואי כפי שסופר לנו כל השנים מנקודת המבט של המפקדים של אותה מלחמה, ושל מפריחי סיסמאות הגבורה. אבל הסיפור מצליח בזה במידה מעטה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 60
רחובות
הסיפור לא זורם, לא תמיד יש רצף בסיפור. לא ממליץ. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 54
חיפה
אני לא אשקר לכם חברים, התחלתי לקרוא את הספר הזה רק בגלל שראיתי שהוא זכה בפרס ספיר. אבל בעצם זה לא דבר רע:] הספר הזה התחיל בצורה די משעמם ויבשה כמו הרבה ספרים עם התחלה לא ברורה שמתחילה משום מקום אבל לאט לאט (בערך אחרי 20 עמודים) הכל מתחיל להסתדר לך ואתה מתחיל להבין בדיוק מה הולך. לפני הספר לא כל כך ידעתי על מלחמת תשח וגם לא כל כך עניין אותי למען האמת אבל באמת שהנושא הזה מרתק ומעניין וגם מאוד מאוד עצוב. רק לחשוב על זה שאנשים בגילי בעצם עזרו בהקמת המדינה גורם לי תחושה מוזרה ולא הגיונית בגוף. ספר מעולה שכתוב בשפה קצת מוזרה לפעמים אבל באמת שבתור אחד שאוהב סיפ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 27
נתניה
שבוע עבר מאז שסיימתי את הספר ורק היום התיישבתי לכתוב עליו. האמת היא שלא הייתי בטוח שאני מסוגל לכתוב על הספר הקשה הזה, אבל הרגשתי שאין לי ברירה, שאני חייב להגדיר לעצמי מה אני חש כלפיו, אז זה מה שיצא. ראשית, עלי לציין שזה הספר הראשון של יורם קניוק שאני קורא, כך שהגעתי אל הספר בלי ציפיות מיוחדות. קניוק מגולל את סיפורו שלו על מלחמת העצמאות, סיפור סובייקטיבי עד מאוד, הייתי אומר אפילו, תודעתי. כל הסיפור מתחולל בתוך תוכו של יורם עד שהוא עצמו מעיד שאין הוא יודע מה באמת היה ומה לא. הזיכרון של קניוק, כמו של כולנו, מתעתע בו. פעמים בזמנים, פעמים באנשים, ופעמים אפילו ב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 39
אזור ירושלים
זה סיפרו הראשון של קניוק שאני קוראת. וזו הפעם ראשונה בה הרגשתי שמישו מספר לי את האמת על החיים ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 32
אור יהודה
בספרו תש"ח עומד יורם קניוק ומפרק את המיתוסים והאידיאות אשר אופפות את מלחמת העצמאות כפי שאנו, בוגרי מערכת החינוך למדנו להכיר - עם הרעות ותפיסת ה"אחרי". בפועל, מתאר יורם סדרה של מפגשים אקראיים, קרבות ללא ציוד, פגיעה בנשים וטף לצד בלבול וחוסר אונים. לאורך השנים רבות נכתב על המלחמה ההיא. היא תוארה כמאבק הירואי של מעטים למול רבים בה ניצחו הרעות, החברות והתקומה. בספר הזה משתין קניוק על המיתוס ומציין כי המפקדים החליטו על הלחימה הטוראים הלכו למותם. מומלץ. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 31
הרצליה
הספר אינו קל לקריאה אולם אני חייב לציין שאי אפשר היה להניח לו. יורם לדעתי מנפץ מעט את המיתוס של גיבורי תש"ח, האנשים אשר אצו רצו להלחם ואף ידעו עבור מה. נכון, יורם מתאר את תחושותיו ולא ניתן לצאת מכאן ולהשליך על כל הלוחמים באותה תקופה, אולם אני יותר ממשוכנע שיורם לא היה היחיד שחש בבוקה והמבולקה. האירועים בכפרים הערביים רק חיזקו אצלי את תחושת האי אנושיות שלפעמים אוחזת בבן האדם, כמה הכעס מצליח להעביר אנשים על דעתם.מה לנו כי נלין על אחרים. הספר מאד מומלץ למרות היותו לא קל לקריאה. דרך אגב, לא יכולתי שלא לבקש לראות שוב את הפרקים שלתוכנית הטלויזיה תקומה לאחר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 50
הוד השרון
חששתי מההתמודדות הראשונה שלי עם קניוק דרך אחד מספריו העדכניים ביותר. אבל החשש הופרך מיד. מאסטר אדיר בספרות העברית, ספר חובה. מצטרף מבחינתי לקלסיקה עוד כשהוא טרי על המדפים. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 37
גבעתיים
בפרספקטיבה של זמן-זהו ספר מרתק מאוד.....כל מה שידענו מספרי ההסטוריה אודות מלחמת שחרור ותולדות הפלמח ,כל המיתוסים אודות הגבורה והרעות מתנפצים באחת ! יורם קניוק מצליח להעביר לנו,לקוראים ,את כל תסכוליו ,תחושותיו הקשות והאכזבות בעקבות המלחמה הארורה...הקובנות שהיו לשוא,הצלקות שנשארו לעד(בליבו של הסופר בפרט!)...כל אלה משתקפים בבירור ,בסגנון והשפה הרהוטים של הסופר בסך הכל מומלץ בהחלט לקריאה, גם בשל הגילואים וחשיפות המרעישות ,ולמרות הדכדוך הקל שתוקף אותך בגמר הקריאה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 61
פתח תקוה
וואו!*** אפשר לומר של-תש"ח הגעתי נטולת צפיות. אולי אפילו עם צפיות לאכזבה. מהתנסות יחידנית שלי עם ספריו של קניוק -הוא לא התחבב עלי בעליל. הכתיבה "המסורבלת" (כפי שכיניתי אותה עד היום), לא נעמה לי בסיפורו היומרני מעט, "חימו מלך ירושלים" ואפשר לומר שפתחתי את עמודו הראשון של הספר קצת במרמור. אז זהו, בעמוד השני קניוק כבר קנה אותי לגמרי. הספר נפתח בציטוט מספר יחזקאל: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי." אני לא יודעת למה זה נחשב היום, נורמטיבי, רגשני, צדקני או מי יודע מה...אב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 29
ירושלים
אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם על אנשי תש"ח. נכון, הספר נכתב בידי אדם מבוגר מאד, במדינה צינית ששוחטת היום את כל גיבוריה, יורקת על סמליה ומבזה את עצמה. אבל למרות הכל - זהו ספר נהדר, שנכתב ביד אמן. קניוק מספק את סיפורו של האיש הקטן בשורה השלישית. לא הגיבור הגדול אלא המבוהל הגדול. מי שהארועים סחפו אותו, וכפי הנראה הרבה שנים נשא את הצלקות בנפשו. היהודי הקטן שניסו בכח להגדיל אותו לדמות הירואית של צבר קשוח עם סכין בין השיניים. הפער הזה הוא אולי הפצע הגדול ביותר שנשאר פעור בנפשו של קניוק. יש בספר חזרה על דברים שנכתבו כבר ביהודי האחרון ובנבלות ועיטים. אב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 58
אורנית
ספר מצויין. זכרונות אישיים מנקודת מבט של 60 שנה אחרי מלחמת השחרור כפי שנחרתו עמוק בנפשו של ילד -חייל שברח מביתו בגיל שבע עשרה וחצי, כדי להתגיס למלחמה כשעוד לא היה צהל. הוא מתאר באופן חי וצורב את האבסורד של המלחמות. הרג סתמי וחסר פשרות של כל מי שנהרג והיו כאלה רבים מאוד. תאור מזעזע בכנותו של גבורה עילאית של מפקדי פלוגה בפלמח שהגנו על לוחמים בקרב הקסטל עד שנהרגו כולם. הוא מעלה את השאלה שהיא מתריסה כנגד ה"מסורת", של צהל " לא להפקיר פצועים בשטח" ושואל שאלות נוקבות האם היה כדאי (בניגוד ל"האם היה צריך") להקריב 23 מפקדים כדי לנסות להציל 9 טוראים. בכנות וצניעות רבה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 82
גני יהודה
בן 63
אשדוד
איש זקן מריץ שוב ושוב את זכרונותיו ממלחמת תש"ח. ובכל הרצה כזו הוא תוהה: האם באמת כך היו הדברים? ואולי אחרת? איך נראים המעשים והחוויות שעבר בגיל 17, עכשיו, דרך עיניו של מי שמתקרב לגיל 80 (ובינתיים כבר הגיע אליו)? שפתו של הספר ישירה. כל כמה משפטים אגרוף בפרצוף. לא הצלחתי להניח מהיד. רגעי אימה, חברות אמת, גילויי גבורה ופחדנות, מוות הירואי ומוות סתם, חמלה ואכזריות, ציניות ותום, ערכים נעלים ורצון פשוט לשרוד מתערבבים אלה באלה ולא חדלים מלהפתיע. קראתי וחשבתי גם על עמוס קינן, שדווקא היה בל"חי, והתייסר לאחר קום המדינה בשאלה: בשביל זה נלחמנו? (כפי שתיארה אשתו, נור... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 54
זכרון יעקב
ספר לחובבי מלחמות ישראל כמובן, מדבר על כיבוש הארץ מידי הערבים בזמן סוף המנדט הבריטי ככה שבסה"כ בעל פוטינציאל גדול. יש בספר קטעים מרתקים ומעניינים אבל ברובו לא מצאתי חיבור בין עמוד קודם למשנהו. בכתיבה מבולגנת בעיני אולי זה קשור בכך שאלו אוסף זיכרונות של קניוק מלפני 50 שנה. ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 33
כפר סבא
מחופספס...חוזר על סיפור עיטים ונבלות.... הייתי מוותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 51
פתח תקווה
יורם כותב נהדר בסגנון מפואר ורב השראה אבל אי אפשר לסלוח לו על הכפירה והבוז שהוא רוחש כלפי האלוקים, מה שמותיר טעם עצוב אם לא עלוב ומגוחך כלפי איש זקן וכסיל שעדיין אוחז במריו. יורם, תתעורר! תאר לך שהאלרקים אפילו אותך עדיין אוהב מעט! למה לחבל בזכרונות עם מטענים ריקים של בוז כלפי שמים וטינה נבחנית כלפי מעלה? הגזמת! בתהילים אומר דוד המלך "האויב תמו חרבות לנצח", מילה אינה חוזרת ריקם והיא נותרת לנצח, הרבה אחרי ש"האויב" תם ונגמר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 42
בני ברק
תש"ח / יורם קניוק הוצאת ידיעות ספרים 190 עמודים לפני חודש הייתי בשבוע הספר. כשעמדתי בדוכן של ידיעות ספרים המוכרת רצתה להמליץ למישהי שעמדה לידי על הספר הזה ואמרה - "אל תיתני לשם הספר להטעות אותך, אין שום קשר", ואני, שבאותם ימים הייתי לקראת סיום הספר שאלתי את עצמי - למה נותנים לאנשים שלא קראו את הספר להמליץ עליו??? הספר, כשמו כן הוא - ספר על מלחמה. נכון, זה לא ספר מלחמה רגיל, זה לא ספר היסטורי, זה לא ספר עם עובדות, תאריכים ומהלכים. זה ספר על האנשים שמאחורי המלחמה, על האנשים שבתוך המלחמה ועל האנשים שנשארו אחרי המלחמה ובעיקר על מה שנשאר מהאנשים אחרי המלחמה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 40
רמת גן
ניתןלתאר רשת כאוסף של חורים המחוברים על ידי חוט, או חוטים המחברים מערכת. הכל זה ענין של השקפת עולם. נתחיל מהעטיפה, ציור של דגל המדינה ב.. שחור. זאת כנראה מטעמים אומנותיים. ועכשיו לסיפורים בפנים. חלק מהם כל אחד ששירת בצבא ,חווה. קרבות הרואים שאינם כאלה, והמתנה ארוכה. אם המחבר היה מסתפק בזה , ניחא. אבל הוא הולך רחוק יותר ומכוער יותר. זה מה שהוא זוכר? לבריאות. והלא על זה נאמר מי יתן וזקנתך לא תבייש את בחרותך. אבל כנראה אצל אדון קניוק זה לא תקף.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 75
רעננה
ביקורות רבות נכתבו באתר לספר הזה שאך יצא לאור, כי אי אפשר להישאר אדישים לתכנו ואופן כתיבתו. הספר נכתב בפרספקטיבה של שנים, ע"י איש זקן,(כדבריו של י. קניוק), המספר על שנות נעוריו, בטרם, ועם הקמת המדינה, כלוחם צעיר מאד בקרבות תש"ח, וכפי שהוא זוכר שחווה את חיו אז. הנפש הצעירה הבתולית בת ה-17 של אז, עם נפשו של אדם למוד נסיון ושבע ימים של היום, יוצר סגנון כתיבה יחודי מאד. תמים וישיר מחד ביקורתי וציני מאידך. השילוב הזה חזק מאד ומטלטל. אני מסכימה עם אלאבמו שרואה בספר קריאת חובה לכולנו ובמיוחד לצעירים .כי על השנים המכוננות האלה לומדים מעט ומסיפרי הסטוריה מעובדים. וכ... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 70
שימשית
בהנחה שהפרטים המאוזכרים בספר מבוססים על זכרונו של הסופר ונלקחו מהמציאות המזוויעה אותה חווה על בשרו-ואכן התרשמתי שכך-,אזי מדובר במסמך הרשעה כבד ביותר המוגש בכריכה מרשימה לנוכח אורח החיים והשקפת העולם בעשור השביעי לקיום המדינה על כל הפרשות המככבות בכותרותיו. אין הסופר רק מבכה את זכרו של הפלמ"ח על סמך חוויותיו בניגוד גמור לרוח מפעל הנצחתו בתום הקרבות,אלא גם על הנחלתה הנפסדת של מורשת הערכים בעבורה מאות רבות של צעירים נחושים קיפדו בתופת את חייהם. לאורך כל הספר מרחפת ונוקבת השאלה האם חירוף הנפש בשדות הקטל אכן תוגמל באמצעות מימוש החזון ותוצאתיו. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בן 60
חולון
ספר לא קל לקריאה ולפי עדות הסופר גם לכתיבה. יורם קניוק כנראה סבל כמו רבים מדור תש"ח ממה שנקרא "תגובה פוסט טראומתית מודחקת" או "הלם קרב" בלי להבין שכך קרה. רצף המאורעות המבעיתים נחרטו בנפש העלם הצעיר כדי להבשיל אחרי 60 שנה לכדי כתיבת הספר המצולק הזה. מדהימים תיאוריו מגובה פני העיניים על החבל הדק שבין חיים ומוות בבכל האירועים המשמעותיים של הזירה הירושלמית. הפאטאליזם שהשתלט על הלוחמים לא מספק תשובה או הבנה יותר טובה של המציאות. מי שמת - מת,ומי שחי - חי... בינתיים. כשמצרפים את האירועים המתוארים לקורות חייו של אדם אחד ולפרק זמן של חמישה חודשים אז ללא ספק מישה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

פשוט ספר אשר משאיר את הקורא ללא נשימה ,מרגש עד דמעות . זהו ספר שנכתב מזווית ראיה של נער בן 17 יליד הארץ ,אשר משתתף בקרבות על הדרך לירושלים,: סריס,בית -מחסיר,המסרק,דיר איוב ,נבי סמואל,הקסטל , מנזר סן-סימון , ירושלים העתיקה.זווית ראיה של טוראי בין טוראים בקרבות עקובי דמים, ועד כמה שהמזל הוא זה המשחק בחיי הלוחם אם יחייה או ימות .סיפורי גבורה בפשטותם של ילידי הארץ וכן אלו שבאו מאירופה שלאחר המלחמה ואפילו שמות מלאים לא היה להם .סיפור קרב על הקסטל {שבו גם נהרג מפקד הכוחות הלוחמים הערביים בירושלים עבד אל קדאר אל חוסיני } של שמעון אלפסי מ"מ הכוח שבא לתגבור וקרא ללו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 63
רחובות
שלום, למי שאוהב את קניוק או מתקשה לקרוא את ספריו. ספר המספר את ימי תש"ח לאוהבי ההסטוריה הפרטית של עם ישראל. ציוני דרך בדרכו של לוחם ל"מדינה שבדרך".. חויות מירושלים, ת"א, חוף פרישמן ועוד ובכלל כתיבתו המדוייקת של קניוק מתארת את ההויה, הנופים, הרגשות בימים של אז כאילו היו היום. חוויה של קריאה שמזמן לא חוויתי... אהבה, מאבק, חיי יומיום, חויות ותמונות שנצרבות בתודעה שלנו מסיפורים, ימי זיכרון וטקסים מסופרים באופן רגיש , קולח ומרתק. את הכריכה המעוצבת ביופי ובפשטות. ציטוי פתיחת הספר מוקדשים לחבריו החיים והמתים ולאחר מכן ציטוט מספר יחזקאל"פרק ט"ז, פסוק ו( לבדוק ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 51
אשדוד
בן שבע-עשרה, תלמיד י"ב בתיכון חדש של טוני הלה המיתולוגית, חניך "השומר הצעיר" שגדל על צדק ומדינה דו-לאומית, אבא מנהל המוזיאון, אימא מורה, בבית קוראים ספרות יפה ושומעים מוסיקה קלאסית. כזה יכול היה להיות הפרופיל של יורם קניוק אילו היה פייסבוק בראשית שנת תש"ח. אבל פייסבוק לא היה ועוד הרבה, הרבה דברים נחוצים יותר - לא היו. המאורעות המסעירים של סוף המנדט וההכנות להכרזת המדינה הניעו את קניוק לעזוב את התיכון ולהתגייס לפלמ"ח, מדויק יותר – לפלי"ם. קשה וכואב לקרוא על הקרבות העקובים מדם בדרך לירושלים ובעוד מקומות. קשה לקרוא באילו תנאים עלובים נאלצו לוחמי הפלמ"... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

בת 71
רחובות


©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ