ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 בפברואר, 2012
ע"י יעקב רנרט


במקום תש"ח צריך היה הספר להיקרא "ספר הקינות של יורם". סערת נפש ובכיה גדולה של המחבר על כפיות הטובה של המדינה שהוא, באופן אישי, בנה אותה תוך מספר חדשים של תקופת שרותו בפלמ"ח.
בא בימים ומר נפש. זוכר מעט מאוד ממה שעבר עליו לפני כששים שנה, ואף מרבית שמותיהם של רעיו נשכחו ממנו. מה שהוא זוכר היטב הם שמותיהם של רבין, של דדו, של דיין ושל גורודיש... זוכר להסתופף בחברתם, להיתלות באילנות גבוהים כדי למצוא צידוק לתרעומת ולהרגשת הקיפוח שלו מהגורל שנפל בחלקו, שהוא עצמו סיכמו להפליא: "היינו חיילים מושתנים וכאלה גם נשארנו".
כשהגעתי לאמצעיתו של הספר פניתי לויקיפדיה לקרוא מעט על המחבר; כשקראתי על כל הפרסים והכיבודים שהרעיפו עליו, בא לי לצעוק בקול גדול: "המלך הוא ערום!".
למען ההגינות שמתי לי כעת ליעד לקרוא עוד מכתביו של יורם קניוק; אולי אמצא בהם סיבה לשנות את דעתי הנוכחית עליו ועל כתיבתו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מסכים עם כל מילה אני ממש מתפלא על שאנשים כל כך מתרגשים ממסכת קשקושים של אדם שזיכרונו מתעתע בו, ועוד הוא מבקש שהקורא יבין את מצוקתו
״ הרי אני הייתי בן 19 אז, מה אתם חושבים שאני זוכר הכול....
אתם חושבים שהזיכרון לא משחק איתי בגילי?
חברה קצת כבוד, הרי הייתי מגש הכסף של מדינת היהודים
אז מגיע לי...
אב''פ (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
יעקב, הספר הזה של קניוק הוא באמת אכזבה ויש לו ספרים הרבה יותר מוצלחים מזה. אם הייתי צריך להמליץ לך לפחות על אחד, אז על "היהודי האחרון" שהוא ספר שמשום מה כולם מהללים אותו ואני עוד לא הרמתי ידיים ומרגיש כמו מישהו שיצא לטיול ומנסה להפוך כל אבן בדרכו.
חמדת (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
גילי -שני הספרים הללו קשים להבנה .זה לא אני אומרת ,קשה להתחבר אליהם .תש"ח כתוב אחרת .אז לא להסיק אחד מהשני.
גילי נוה (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אני החלטתי לעשות מסלול הפוך ממך - להתחיל מסוסעץ ואדם בן כלב (בינתיים קניתי אותם, זו התחלה...), ואם כתיבתו המושחזת תרומם את רוחי, אז אעבור לתש"ח.
חמדת (לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
ליעקב- אתה קורא את הספר כמו שאתה קורא את חדשות העיתון היומי.אם היה רק מדובר במנהיגים הספר הזה לא היה תופס תאוצה רבה גם אצל הדורות הצעירים יותר. ובאשר לכיבודים-הם הגיעו לסופר בעיקרם רק בעקבות הספר הזה בשנתיים האחרונות.ומדוע שאדם וסופר ממלח הארץ כבן 90 שנה לא יזכה בהערכה ובכיבודים?! היהודים תמיד לא הכירו את המילה לפרגן.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ