ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
ספר לא משהו

---

חבל שנזכר לכתוב את הספר רק אחרי חמישים ותשע שנים, כדבריו של עמוס קניוק, אז אולי היו בו זכרונות יותר משמעותיים. הספר רצוף קרעי זכרונות ללא סדר כרונולוגי, שבקושי מצטרפים לתת תמונה כלשהי, לא של האירועים עצמם, ואף לא של זכרון האירועים. אך ייתכן כי חוסר השלימות היא אמצעי מכוון של קניוק, כדי להמעיט עוד יותר בהאדרת זכרון מלחמת תש"ח, דבר שהוא מנסה להשיג בספר זה. קניוק רוצה לספר את הסיפור של החייל הפשוט במלחמת השחרור, לא את סיפור הגבורה ההרואי כפי שסופר לנו כל השנים מנקודת המבט של המפקדים של אותה מלחמה, ושל מפריחי סיסמאות הגבורה. אבל הסיפור מצליח בזה במידה מעטה. כאמור, נוצרת רק תמונת פאזל החסרה חלקים רבים. המסר שכן עובר, הוא חוסר המשמעותיות של החייל הבודד בכל מלחמה שהיא, כמו של עמוס קניוק וחבריו. אבל זה מסר טריוויאלי, וממרחק השנים, גורם כאמור שלספר הזה אין סיפור. החשק שנוצר אצלי, לפחות, הוא לקרוא עוד על תולדות המלחמה הזאת והתקופה הזאת, אך ממספר שזכרונו יותר שלם, ואשר יביא את הסיפור של הדמויות הכן משמעותיות של אותה תקופה. בקיצור, הספר הוא פיספוס. הציון שלי: "לא משהו". (הערה: הספר הוצא לאור בכוונה עם דפים עבים במיוחד, כדי ליצור מצג שווא של ספר עבה יותר מ-190 עמודיו. קצת מקומם במיוחד כאשר קורה עם ספר של סופר הנושא את נס הסופר המקופח לא אחת...)

» ביקורות נוספות של אחד
» ביקורות נוספות על תש"ח