ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
ספר מעולה

---

כמובן שקראתי כבר בעבר ספרים אחרים של יורם קניוק ז"ל. אני אוהב יותר את ספריו שהם כמו ספר זה - ספרי זיכרונות. כי אצל קניוק אפשר לסמוך על-כך שאף פעם לא יהיה משעמם... סיפרו "תש"ח" מספר על אותה שנה דרמתית בחייו ובחיי המדינה הזו – שנת מלחמת השיחרור. הוא נטש בגיל צעיר מדי את בית הספר התיכון שלא סיים אותו על מנת להתגייס לפלמ"ח. בגילוי הלב האופייני לו, ובציניות של האיש הזקן שהיה כשכתב את הספר, הוא טווה כאן מין מונולוג מרתק שהולך אחורה וקדימה כששנת תש"ח היא נקודת הציון שלו. הוא מספר כאן על תמימותו (טיפשותו בדיעבד) ועל דברים "קטנים" ו"לא יפים" שאנשים לא מדברים עליהם, כשמספרים על כיבושי הגבורה של מלחמת העצמאות. למשל על החבר הטוב שהיה לו כשהגיע לפלמ"ח שבעצם היה גנב ואיש העולם התחתון (ושהמשיך לגנוב תוך כדי השירות הצבאי) ושנהרג מאוחר יותר במלחמה יחד עם דור שלם של צברים צעירים שממש "נמחק" מהמפה... הוא מספר על הזוועות של המלחמה שכמעט כל חייל שלקח חלק בקרבות עבר... על רציחות של אזרחים חפים מפשע גם אצלנו וגם אצלם. ועוד עניינים רבים שאנשים מעדיפים לשכוח אותם; כשנכבשו למשל השכונות הערביות העשירות בירושליים; הקטמונים וטלביה כיצד מיהרו הירושלמים לבוא ולבזוז את הבתים. (ואלו דברים שקרו כידוע בכל הארץ) על מפקדים יהודים שברחו בפחדנות להציל את עצמם מקרבות שנכשלו ועל מפקדים אחרים בעלי פוטנציאל עצום שהקריבו את עצמם למוות מתוך מודעות, על מנת להציל אחרים - חיילים פשוטים. וכיצד למשל מנע צה"ל מהפליטים הערבים של רמלה ולוד לחזור לבתיהם ובעצם גירש אותם משם לתמיד, כשכמה ימים! מאוחר יותר כבר הביאה המדינה הצעירה לשם המוני פליטים אחרים (יהודים) ניצולי מחנות ההשמדה שהתיישבו בדיוק באותם בתים, בהרגשה עצמית שהם לגמרי צודקים... את כל זה הוא כותב לא מתוך הטפה פוליטית לכיוון זה או אחר אלא פשוט מספר את מה שהוא זוכר באופן אישי ושהקורא ישפוט... בעיניי הספר מרתק ביותר ומעורר מחשבות. אני מאוד ממליץ עליו!

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על תש"ח