ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 באוקטובר, 2010
ע"י כרמיתה


איש זקן מריץ שוב ושוב את זכרונותיו ממלחמת תש"ח. ובכל הרצה כזו הוא תוהה: האם באמת כך היו הדברים? ואולי אחרת?
איך נראים המעשים והחוויות שעבר בגיל 17, עכשיו, דרך עיניו של מי שמתקרב לגיל 80 (ובינתיים כבר הגיע אליו)?

שפתו של הספר ישירה. כל כמה משפטים אגרוף בפרצוף. לא הצלחתי להניח מהיד.

רגעי אימה, חברות אמת, גילויי גבורה ופחדנות, מוות הירואי ומוות סתם, חמלה ואכזריות, ציניות ותום, ערכים נעלים ורצון פשוט לשרוד מתערבבים אלה באלה ולא חדלים מלהפתיע.

קראתי וחשבתי גם על עמוס קינן, שדווקא היה בל"חי, והתייסר לאחר קום המדינה בשאלה: בשביל זה נלחמנו? (כפי שתיארה אשתו, נורית גרץ, בספר "על דעת עצמו" – מומלץ ביותר).

קראתי והצטערתי על כך שזה כבר 6 שנים שאבא שלי מת – אבא שלי שלחם גם הוא בגדוד הרביעי של הפלמ"ח, ושממנו שמעתי על הפלי"ם, ועל הקרבות הנוראיים בקסטל, בנבי מוסה ובסן סימון, ועל בית הקברות בקרית ענבים שהחבר'ה מהגדוד הזמינו בו מקומות טובים (רצוי בצל, ולא ליד זה עם הרגלים המסריחות).

קראתי וברור לי שאקרא שוב. גם לכם כדאי.

8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
האח הגדול (לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
הזכרת לי שקראתי אותו





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ