ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 במאי, 2010
ע"י dyona



בן שבע-עשרה, תלמיד י"ב בתיכון חדש של טוני הלה המיתולוגית, חניך "השומר הצעיר" שגדל על צדק ומדינה דו-לאומית, אבא מנהל המוזיאון, אימא מורה, בבית קוראים ספרות יפה ושומעים מוסיקה קלאסית. כזה יכול היה להיות הפרופיל של יורם קניוק אילו היה פייסבוק בראשית שנת תש"ח.

אבל פייסבוק לא היה ועוד הרבה, הרבה דברים נחוצים יותר - לא היו. המאורעות המסעירים של סוף המנדט וההכנות להכרזת המדינה הניעו את קניוק לעזוב את התיכון ולהתגייס לפלמ"ח, מדויק יותר – לפלי"ם.

קשה וכואב לקרוא על הקרבות העקובים מדם בדרך לירושלים ובעוד מקומות. קשה לקרוא באילו תנאים עלובים נאלצו לוחמי הפלמ"ח להלחם מול אויב שעלה עליהם עשרות מונים במספרו, בציודו ובנשקו. מזעזע לקרוא על האכזריות שמולידה המלחמה גם בטובים ובצודקים.
מדי פעם, בין השיטין, עולה גם גאווה ישראלית (כמו בפרסומת שרצה עכשיו לפני החדשות בערוץ שתיים) על אומץ ליבם של בחורינו ועל הניצחונות הכול-כך בלתי צפויים.

קניוק מספר, בשפה פשוטה ויומיומית, על ההתנהלות בין הקרבות, על המחסור הנורא במים ובמזון, על תנאי ההיגיינה הבלתי נסבלים, על פציעתו ועל הטיפול הקשה שקיבל. כל זה במין השלמה, כי זה מה שהיה ואף אחד אפילו לא ציפה ליותר...

את הספר קראתי למרות הקושי כי יש לו מסר ענק : יש לעשות הכול, כולל הכול, על מנת למנוע מלחמה. המלחמה היא זוועה ואין בה שום הירואיות או יופי טרגי.

2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ