ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בספטמבר, 2013
ע"י חמינה
ע"י חמינה
אני מודה ומתוודה - זהו ספרו הראשון של יורם קניוק שאני קורא. עד כה לא ידעתי על מה כל המהומה.
אך לאחר שקראתי את התקציר של תש"ח הבנתי שנעשתה מצידי טעות איומה, ומייד התיישבתי לקרוא אותו.
ולאורך כל הסיפור - המסופר מנקודת מבטו של קניוק הצעיר - תחושת עליזות משהו עטפה אותי. כי למרות שהסיפור עוסק במלחמת העצמאות מנקודת מבטו של נער - צעיר וזקן, שמח ועצוב - סגנון כתיבתו החמשירי הופך את הסיפור לשיר ישראלי מתנגן והולך. למרות כאמור, העיסוק בנושא כה קשה וכואב.
אינני יכול לומר מה רצה הסופר הדגול לומר בספרו זה. אינני יכול לומר לאן שירתו זו כוונה.
אך אני מרשה לעצמי לקחת משהו על פי תחושותיי ומחשבותיי: מלחמת העצמאות לעולם לא הייתה בעיני יותר מהודרת, וגיבוריה לעולם לא הצטיירו בעייני יותר אלופים ומעוטרים בכנפי גבורה. וזו למה? - כי האופן הארצי בו הסיפור מסופר, המתאר את האנושיות של הלוחמים על כל מעלותיה ובעיותיה - הוא אשר מזכיר לכולנו שמלאכים כבני אדם אכן משוטטים בינותינו. עודם.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 12 שנים ו-1 חודשים)
חמינה - היטב הגדרת את " האי עיטורי הגבורה" בתש"ח .בתקופה הזאת נלחמו על המדינה ולא היה מקום לקישוטים .
מכיוון וזהו הספר הראשון שאתה קורא משל קניוק ,אז לתשומת לבך :ספר דומה והראשון שלו שמומלץ לקרוא :"חימו מלך ירושלים" וזה סיפור אמיתי של הסופר ועליו אח"כ הוא כתב את תש"ח ואת שאר הספרים שלו ,כי כולם מסתובבים סביב המלחמה והפוסט טראומה ,ועל ניצולי השואה . ממליצה לקרוא את "היהודי האחרון " ו"אדם בן כלב ","הברלינאי האחרון ",בכל מקרה קח בחשבון שרוב ספריו כתובים באופן אסוציאטיבי ולא קל לקרוא אותם תוכנית ומיבנית .תש"ח לעומת זאת יותר מובן באופנים הללו .קניוק היה והינו סופר מאחד הטובים שלנו בעת הזאת .
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת