ביקורת ספרותית על תש"ח מאת יורם קניוק
ספר טוב

---

כמו בנעדרת מנחל צין ובנבלות ואולי בעוד ספרים שלא קראתי, גם כאן מפרק קניוק את מיתוס הפלמ"חניק יפה הבלורית והתואר, שמשלב, כמו שנאמר במקום אחר, את כוח הרוח עם כוח הכוח. מה זה מפרק - מקלף ודורס ורומס ובוטש ועושה ממנו נקבים נקבים חלולים חלולים. רק מה, מותר לו, הוא היה שם, בתופת של קרבות חטיבת הראל בדרך לירושלים ובעיר עצמה. זה לא ממואר רגיל, קשה להפריד בו את ההיסטוריה מן הבדיה וקניוק עצמו מציין לאורך הספר שהאירועים לא התרחשו בהכרח כפי שהם מתוארים. זה מובן בהחלט מכיוון שאלף - מדובר בסופר שכשרונו בבדיית עלילות ובית - עברו שישים שנה ולך תזכור. אבל אותי בכל זאת תפס סיפור אחד שבו, לא כמו במקומות אחרים שבהם הוא מסייג שאינו זוכר ואולי זה קרה במקום אחר או בצורה אחרת וכו', הוא מכביר בפרטים: על ניצול שואה, כנר בשם קורט, שהגיע לקריית ענבים כשכל רכושו מסתכם בתקליט של באך, והתחתן עם בת המקום ואחרי זמן קצר נסע לכפר עציון ונהרג בטבח האיום יום לפני הקמת המדינה ונקבר בבית העלמין של קרית ענבים. ומכיוון שכבר שנה וחצי אני תושב כפר עציון, וקראתי מעט על הקרבות באזור במלחמת העצמאות, אמרתי (בלב, כמובן שבלב) לקניוק : שמע, כאן אתה קצת מגזים עם הבדיות ועם הערבוב בין זיכרון והמצאה, כי את חללי גוש עציון קברו בהר הרצל בסוף 1949, שנה וחצי אחרי שנפלו, ונראה לי מאוד לא סביר שאותו ניצול שואה זוהה ונקבר בקרית ענבים, ומלבד זאת, בספר גוש עציון במלחמתו - התנ"ך של קרבות מלחמת העצמאות בגוש עציון, לא מופיע ברשימת החללים של הקרב האחרון השם קורט (קניוק כותב שלא זכר את שם משפחתו של האיש) לא יודע... אולי ברדיפה הנוקדנית, אולי קטנונית הזו, אחרי תשובה לשאלה היה או לא היה, פספסתי משהו בספר, אבל מה לעשות, אני אוהב סדר. אז יורם, אם אתה רוצה להמציא ולטוות עלילות - תפאדל, כתוב פרוזה, ואם אתה מבקש לכתוב ממואר - בבקשה השתדל להיצמד לעובדות ככל האפשר וככל שהזיכרון המתעתע ממרחק שישה עשורים מאפשר לך, אבל אל תערבב! זה כלאיים וזה שעטנז וזה בלבל את דעתי וגרם לי להפסיק לקרוא ולהכניס את הסימניה בין עמוד 134 לעמוד 135 ולנבור בספר עב הכרס גוש עציון במלחמתו כדי למצוא טעויות והפרכות, וזו, כנראה, לא הייתה כוונת הסופר.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על תש"ח