ב 1665 פרצה בלונדון מגפת דֶבֶר ו20% מהאוכלוסיה נספתה. המגפה הגיעה גם לאזורי הכפר - יש האומרים דרך סחורות ואנשים שנמלטו מהמגפה בלונדון, והביאו איתם את הפרעושים הנגועים, שרק חיפשו - כמו שפרעושים מחפשים - דם של יונק למצוץ. אם אין חולדות או מכרסמים אחרים - זה מה שהפרעוש מעדיף - הוא יסתפק... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
בילה היה שמה של אם סבתי. בתחילת המאה העשרים היא התגוררה בעיירה קטנטונת במקום שהיה לסירוגין רוסיה או פולין, והיום הוא כפי הנראה בלארוס. בילה, או שמא בילא, אין לי מושג ברור, היתה כפי הנראה אישה דינמית וחזקה מאוד. היא גידלה שמונה או תשעה או עשרה ילדים, תלוי איך סופרים, ואם ילדים שנפ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נדמה כי העלייה הרוסית של שנות השבעים לא זכתה עד היום לחשיפה מעמיקה ולעיסוק הוגן בספרות הישראלית.
כולנו מכירים את תרומתם של העולים לחיי התרבות בארץ. תזמורות, תיאטראות, אומנות פלאסטית, פוליטיקה ורפואה. העולים, שעלו ברובם ממניעים ציוניים, למדו את השפה במהירות, התערו והעשירו את ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
יש מעט מאוד אנשים שיודעים להקשיב. להקשיב באמת. בריכוז, לא בחצי-אוזן, ואפילו בלי לשאול שאלות או להביע כל עניין אחר בשיחה. הם פשוט יושבים מולך, מסתכלים עמוק עמוק בעיניים, ומשום מקום פתאום נשפכות לך המילים. אפילו דברים שבכלל לא תכננת לספר עולים וגולשים בשיחה. גם כשהשיחה נהפכת למונ... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
רציתי לקחת את הספר הזה,לנפנף בו בידיים חופשיות,בלי לפחד שינשרו דפיו.
ככה לרוץ לאורך החוף-בבגד ים דהוי וקשיח מחוסר שימוש
לצעוק,לצחוק עד שתכאב הלסת ותתקפל הבטן,לעצום את עיני ולחוש את הרוח פורעת ומבלגנת את התאים הכי קטנים בגופי.
וכל אחד שיביט בי במבט המרתוני האפור הזה- איזה דפוק... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קצת קשה לי לכתוב ביקורת על הספר הזה מכמה סיבות: 1. עבר הרבה זמן מאז שקראתי אותו 2. גם כשסיימתי אותו לא ממש הצלחתי לגבש החלטה לגביו 3. אני חושבת שאני נמנית על קהל הקוראים הטבעי של הספר הזה ולכן הדעה שלי מלכתחילה סלחנית יותר מזו של הקורא הממוצע (קרי: אני (עדיין) סטודנטית לספרות, חובבת... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לפני כחודשיים לקחתי את הספר לידיים.
שבועיים של ייסורי תופת עברתי בכדי להחזיק את עצמי מלקרוא את הספר בתקופת מבחנים.רציתי לקפוץ קפיצת ראש ולגמוע את הספר בבת אחת. משהו בעלילה הכל כך שנויה במחלוקת לא נתן לי מנוח.(וכמובן הידיעה שאותה אותה ריבי מ'למאטיס יש את השמש בבטן' הולכת לחשוף ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
פרנק מק'קורט כותב על העובדה שרוב המורים (ואני כותב בתור מחנך) לא מעזים להודות בקיומה: בשביל לחנך צריך ביצים. אכן קראתם נכון: בשביל לחנך צריך ביצים.
לאורך כל הספר הוא מתאר את הלך חייו של אדם שאוהב את ההוראה אך מסתייג מהביזיון לה היא זוכה. הספר נכתב על ארה"ב של אחרי מלחמת העולם השנ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"הגורם הראשון במעלה נראה לי המשימה. אי־אפשר לה, למשימה, שלא תהיה מוגדרת בבהירות. פקודות משונות כפי שחווינו בעבר "תקוף וכבוש יעד מסוים אבל בזהירות ותוך שמירה על שלמות הכוח", נראו לי תמיד עמומות ואולי מחפשות "כיסוי" לנותן הפקודה. יתרה מזאת, הגדרה בהירה וניתנת לביצוע, פירושה גם הקר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הדבר הראשון שהכה בתודעתי היה - איזו שפה רהוטה, גבוהה,המערסלת בקרבה מילים בודדות ההופכות לסך משפטים מיוחדים ואח"כ לעמודי קריאה מרתקים ומסחררים .
הספר הזה נכתב לפני 100 שנה ויותר {ב-1909} והוא לא רק עדכני בנושאו,אלא מרתק ולא ניתן להניחו מהיד.
זוהי גדולה של ספר העומד במבחן הזמן הספר... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
התרבות שלנו היא תרבות חדשה שצמחה לה בלי שום קשר (כך נראה) לזו שהיתה לפניה. וזו שהיתה לפניה חיה בעיירות קטנות וצפופות, בתחום מושב - כלומר אי אפשר לזוז הרבה, מה שמעצים את הקלסטרופוביה, בעוני רב מאד - למעט כמה "גבירים" (בדרך כלל אחד בכל עיירה) בסביבה שהיא מכוערת ועלובה (מי ישתול פרחים ... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני צריכה לצדי סוכן-בלש-לוחם לשעבר-סופר גיבור-גריגורי האוס של עולם הריגול, בקיצור, תומס לאנג שכזה. ולמה? כי כמעט כל המבקרים קטלו את הספר ואני חושבת שהוא מצויין. אולי לא מושלם, אבל בהחלט כישרון גדול, ככה שאם תתנפלו עלי, מוטב שהוא יעמוד לימיני.
הספר נכתב בשנת 1996, והעדות היחידה ל"ע... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
את כולנו מטרידה לא פעם השאלה מה יכולנו להיות. מה היה קורה אם היינו בוחרים בדרך אחרת, לומדים משהו אחר, מאמצים חברה אחרת. לפעמים מדובר בהחלטות גורליות אפילו יותר- בני זוג, אמונה דתית, בית וילדים. האפשרות שהיינו עשויים להימצא בסיטואציה שונה לחלוטין לפעמים קוסמת, לפעמים מפחידה ובע... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ימים של דמים.
במעגל הבלתי נפסק של מהלומה וגמול ומכה ומכה אחת אפיים המתנהל בינינו לבינם כבר שנות דור, יש מקרים המזדקרים מעל לים הדם הגדול.
אחד מהמקרים הללו הוא טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. האסון האיום הזה שנחרט היטב בלבה של ישראל, היה הבסיס למבצע הציד אחר המעורבים בו, הלא ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האם חשבתם על הקשר האפשרי בין ספרים למזג האוויר? למשל, ספריה של ג'יין אוסטן הם סתוויים למדי, בעוד שאנקת גבהים הוא במפגיע ספר חורפי. לעומת זאת, הגעתי למסקנה שספרי פנטזיה מתאימים להפליא לעונת הקיץ הישראלי, בייחוד לתקופה של גלי חום בלתי רציונאליים בעליל.
הטרילוגיה של קרול ברג התא... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"חירות" הוא ספר גדול, ארוך, כבד. למרות שהוא יצא בהוצאת עם עובד הוא בפורמט מלא שמעניק כובד כפשוטו ל600 ויותר עמודיו. הכתיבה עצמה, לעומת זאת, זורמת מאד ואין בה כמעט כבדות. את רוב הספר קראתי בשוונג אחד, הוא פשוט תפס אותי והתגלגל מעמוד לעמוד, והתקשיתי למצוא נקודה לעצור.
ובכל זאת, לכתוב ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
וואו.
''איך יתכן שהספר הזה אינו מפורסם?' כך נפתח מאמר הביקורת שפרסם האינטלקטואל הבריטי סי.פי.סנו בשנת 1973 עם צאת המהדורה הראשונה של סטונר בבריטניה.'
אולי כי סטונר הוא נון-סטורי. נער פועל חוה שהופך למרצה, מתחתן, נהפך לאבא, מתרחק מאשתו, מתאהב בסטודנטית, רב קצת עם הבוס בעבודה ובסוף... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
חורף זה זמן נהדר לספרים כבדים, ארוכים, עם מוסר השכל חבוי. מתכרבלים בשמיכה וצוללים לשנת חורף כשהגשם מתדפק בחוץ והשלוליות מעמיקות.
אבל עכשיו פאקינג יולי! הבו לי ספרים של שלוש ארבע שעות, יום קריאה לכל היותר! מותחנים, קלילונים, ספרי טיסה. אח, תענוג. לקחתי לי ארבעה במאה, כל אחד ש... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
התנועה הקיבוצית, על הצלחותיה וכישלונותיה, העלתה עניין רב בשפע של חוקרים ויוצרים והפיקה גם שפע של ספרים אודותיה. לא מזמן קראתי את "היינו העתיד" של יעל נאמן, שמספר על קיבוץ יחיעם מנקודת מבט פרטית, אינטימית כמעט, בשפה של רגשות וזיכרונות. "הביתה" הוא ספר מנוגד בתכלית: הוא כרוניקה קי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
****
הספר הזה הוא בדיוק כמו השם שלו. הוא מצליח להיות מאוד מאוד אידיוטי, ובעת ובעונה אחת לתת לך הרגשה כאילו נחבאת בו למעשה איזה סוג של אמירה חברתית אמיתית, ישראלית, וביקורת על חברת השפע והבליל המטופש של ניו אייג' שאופף את כולנו. אבל בתכל'ס, הוא באמת מאוד אידיוטי.
כרגיל אצל אילן ה... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|