ביקורת ספרותית על מכירת חיסול מאת יו לורי
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 ביולי, 2012
ע"י אלון דה אלפרט


****


חורף זה זמן נהדר לספרים כבדים, ארוכים, עם מוסר השכל חבוי. מתכרבלים בשמיכה וצוללים לשנת חורף כשהגשם מתדפק בחוץ והשלוליות מעמיקות.
אבל עכשיו פאקינג יולי! הבו לי ספרים של שלוש ארבע שעות, יום קריאה לכל היותר! מותחנים, קלילונים, ספרי טיסה. אח, תענוג. לקחתי לי ארבעה במאה, כל אחד שוקל 130 גרם, שתים עשרה שעות נטו של חוסר מחשבה, של לטבול את הראש בכיור מלא מים קרים ונענע.

מה שכן, יו לאורי - דוקטור האוס בשבילכם - קצת נסחף עם הקלילות הזאת. כל כך הרבה זיעה יש בה. הוא מנסה להיות קליל ושנון פעמיים בכל משפט, שלא לדבר על אותה מילה. וואי, כמה מייגעת הקלילות הזאת. אני עוקב אחרי הסיפור, שהוא מעניין למדי למרות שפע החורים שבו, אך יש כל כך הרבה שנינויות והברקות ומשחקי מילים, שאי אפשר ממש להתחבר לאף אחת מהדמויות, כולל הדמות הראשית, או לעלילה בכלל. לא הבנתי למה אני אמור לחייך במשך כל הקריאה! זה לא שהוא לא מצחיק, בהחלט יש הברקות פעם בעמוד או שניים, אבל מינונים, בנאדם, בחיי! מעניין מה דוקטור האוס היה רושם למישהו עם בעיית גיחי גיחי כה קשה.

בערך באמצע הספר קלטתי שיש כאן עלילה מצויינת, מורכבת, קונספירטיבית וחוצת גבולות שכתובה כמו בדיחה אחת ארוכה. סופר אחר (כמו אנדי מקנאב החביב עליי) יכול לקחת בדיוק את החומרים האלה ולרקוח מהם בדיוק את מה שצריך - ספר מריר, קשוח, עם חיוך לא רצוני בזווית הפה.

הספר בסך הכול שווה קריאה אם מצליחים להוריד את הווליום של הבדיחות, לחייך בנימוס כשיש אחת טובה ולהוריד עוד כוס קפואה של אייס טי עד שהילדים חוזרים מהקייטנה.

****
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אני באמצע הקריאה ואני נהנית עד מאוד! זה כמו ג'ק ריצ'ר משודרג בהומור. בעיני זה לא היה אובר, רק מצחיק עד פרצי צחוק קולניים. כשאסיים אכתוב דו"ח.
אלון דה אלפרט (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
הספר הזה בת'כלס יצא לאור ב-96' הוא עוד לא היה סלב כמו היום. הספר הזה בסדר, אני לא בטוח שעריכה זה מה שלא בסדר כאן :-)
ציפי (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
יכול להיות שסלבס לא עוברים עריכה?
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אני לא נמנה בין צופי "האוס" צפיתי אולי פעם אחת ולא אהבתי את גישתו הרגזנית, כך שלמרות שזה רק תפקיד האופי הזה לא מוצא חן בעיניי ואני לא יודע מה האופי של יו לורי כסופר, אבל אלון, בכל זאת אהבתי את מה שכתבת. אני מוצא שזה מתאים לי להרגשה שלי כלפי סופר שלאחרונה (נראה לי) ששיניתי את דעתי עליו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ