אני צריכה לצדי סוכן-בלש-לוחם לשעבר-סופר גיבור-גריגורי האוס של עולם הריגול, בקיצור, תומס לאנג שכזה. ולמה? כי כמעט כל המבקרים קטלו את הספר ואני חושבת שהוא מצויין. אולי לא מושלם, אבל בהחלט כישרון גדול, ככה שאם תתנפלו עלי, מוטב שהוא יעמוד לימיני.
הספר נכתב בשנת 1996, והעדות היחידה ל"עתיקותו" היא השימוש התכוף בטלפונים ציבוריים והעדר מוחלט של טלפונים סלולריים. לגבי כל השאר, הספר רלבנטי לגמרי.
בתור אוהדת די ידועה (פה באתר) של לי צ'יילד וגיבורו המפורסם ג'ק ריצ'ר, אוכל לומר כי תומס לאנג הוא הגירסה היותר משעשעת ויותר מבריקה של ריצ'ר. יש נקודות דמיון רבות בין שני הבלשים מטעם עצמם, אמנם לי צ'יילד הפך את גיבורו לאמריקאי, אבל גם יו לורי וגם לי צ'יילד הם בריטיים למהדרין. יש כל כך הרבה מאפיינים משותפים ביניהם עד שהקורא תוהה מי היווה השראה למי. השאלה אכן במקומה, כיוון שצ'יילד פרסם את ספרו הראשון, כסף קטלני, בשנת 1997, שנה אחרי מכירת חיסול. אבל בעוד יו לורי לא כתב יותר והתמקד בקריירה טלוויזיונית מוצלחת במיוחד (ד"ר האוס) לי צ'יילד הנפיק ספר בכל שנה.
קריאת הספר המבריק הזה מוכיחה כי יו לורי הוא לא רק שחקן נפלא, שנון ואינטליגנטי, אלא אישיות מקסימה בעלת כישרונות יוצאי דופן ובראשן כשרון כתיבה.
מבקרים רבים נטפלו להומור שלו וכינו אותו "עצי", "מתחכם" "משעמם" ועוד מיני סופרלטיבים דומים. אל תטעו, הספר גם זכה במחמאות מסויימות, אבל במקרה ספציפי זה מחמאות מסוייגות הן לעג לרש.
אני מצאתי את עצמי צוחקת בקול רם (תופעה נדירה) לעיתים תכופות, וגם מכריחה את האומלל היושב במחיצתי להקשיב לחידוד שקראתי זה עתה. הספר באמת כתוב בשנינות יוצאת דופן. כושר ההמצאה של יו לורי בלתי נדלה.
מה פוגם בשלימות של הספר? תוכנו. הספר מרתק, הסיפור מורכב ומותח ואם לא שירתתי בסי.איי. איי. אין לי כל אפשרות לבדוק את ההגיון המסתתר מאחוריו. אז מה בכל זאת מפריע? שדווקא בחלקו האחרון ישנו איזה כשל לוגי מסויים. אבל כל זה זניח. זניח עד כדי כך שחבל אפילו לקפד כוכב אחד מחמשת הכוכבים המגיעים לו בצדק.
אם תרצו דווקא לדעת על מה נסב הספר אתם יכולים לקרוא את תקציר הכריכה האחורית המופיע באתר. אוכל לחסוך לכם את הקריאה בכך שאתן לכם ראשי פרקים: תומס לאנג גיבורנו, טייקון אמריקאי, בתו היפהפיה, חברתה היפהפיה, מסוק שחור, מושחתים ממשרד ההגנה הבריטי, מושחתים מהסי.איי.איי. מושחת מטעם עצמו, הרבה כסף, חבורת מטורפים מאירגון טרור, בתי חולים, פציעות אנושות, רציחות עוד יותר אנושות, התאהבות אמיתית, ספק התאהבות ודייויד סולומון אחד או יותר. התוכן חשוב פחות, כי עיקר ייחודו של הספר הוא בכתיבה המבריקה.
ומי שראה את הסרט על תבונה ורגישות בו שיחק יו לורי תפקיד זוטר בתור מיסטר פאלמר, בעלה הבריטי, הצונן, החכם של מיסיס פאלמר הקשקשנית, המטומטמת, הפטפטנית ללא תקנה בכיכובה של אימלדה סטאנטון, מי שראה אותן שתי דקות של יו לורי מרים גבה מאחורי העיתון שלו, ידע שלפניו שחקן דגול.
חבל, חבל שזהו סיפרו היחיד. אבל מכיוון שהסדרה ירדה מן המרקע ולורי נעשה עשיר יותר בכך וכך מיליוני דולרים, מן הסתם ימצא זמן פנוי לכתוב ספר נוסף. ואם אתם רוצים מידע ספציפי יותר בעניין הכסף, אז הנה המידע ששאבתי מוויקיפדיה: עבור כל פרק בעונה השמינית של האוס קיבל לורי 700 אלף דולר. את שאר התרגיל המתמטי אניח לכם לעשות לבד, אפילו אם נתחשב בעובדה כי בעונות הראשונות הרוויח פחות.
ואם לורי יהיה בנאדם הוא יזרוק כמה פאונדים לתומס לאנג המרושש.

















